זאת לא רק הכלכלה, טמבל - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זאת לא רק הכלכלה, טמבל

נהוג לחשוב שגל הפופוליזם שאפיין את 2016 נבע מהגלובליזציה וממצב כלכלי עגום. אבל יש תחושות תסכול שגם תקציב ממשלתי נדיב ושוקי מניות מזנקים לא יעלימו

תגובות
בית של תומכת טראמפ ביאנגסטון
Gene J. Puskar

השנה החולפת היתה שייכת לאנשים כמו ביל היינזלמן, פנסיונר מוויסקונסין, וללוסיאן דוראנד, חקלאי מדרום-מזרח צרפת. הם עזרו להניע את הגל הפופוליסטי שסחף את המערב ב-2016, בילבל את הסוקרים ואת המשקיעים, שהיו בטוחים שהסטטוס קוו הפוליטי הולך להמשיך. הדעה הרווחת בקרב משקיפים מהצד ופוליטיקאים של הממסד היא שהזעם של אלה שהגלובליזציה הותירה מאחור גרם לבריטים לעזוב את האיחוד ולאמריקאים להצביע לדונלד טראמפ.  

עם זאת, החששות של אנשים – מהמערב התיכון בארה"ב עד יוון, שבה ממשלה פופוליסטית המתנגדת לצנע נמצאת בשלטון כמעט שנתיים – נעוצים רק בחלקם בתחושת הנטישה שעוררה בהם הכלכלה הגלובלית. יש תסכול עמוק יותר בקרב האנשים, תסכול שגם תקציב ממשלתי רחב יותר, מכסי מגן על יבוא ועלייה חדה בשוקי המניות לא יעלים.

שיעור האבטלה במקום שבו היינזלמן חי הוא 3.2% - הרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2000. אבל הבעיה שלו עם ההגירה הבלתי חוקית גרמה לו לתמוך בטראמפ. דוראנד, שהחווה המשפחתית שלו נמצאת באזור משגשג יחסית בין ליון לאלפים, אומר כי הפקידים בבריסל, "המנותקים לחלוטין מהעולם האמיתי", גרמו לו לתמוך במפלגת החזית הלאומית של צרפת, שיכולה לעזור למפלגה היורוסקפטית של מרין לה פן לזכות בבחירות באביב.   

"אם הם וירטואליים או אמיתיים, המציאות היא שאנחנו הולכים לראות עולם עם הרבה יותר חומות", אומר איאן ברמר, נשיא קבוצת יוראסיה, חברה לניהול סיכונים מניו יורק.

כתוצאה מכך, ייתכן שיחלפו שנים לפני שמקבלי ההחלטות יפנימו את המשמעות של השחיקה הנוכחית של הכוחות הכלכליים והפוליטיים, לא כל שכן יצליחו לעצב מודל של גלובליזציה שיהיה אטרקטיבי בעיני יותר אנשים.

השינויים הגלובליים בתחום הפיננסים והמסחר, שסייעו להוציא מאות מיליונים מעוני במדינות המתפתחות, הולכים ומאבדים מכוחם. לפי נתונים של בנק פור אינטרנשיונל סטלמנטס שיושב בבאזל שבשווייץ – מאז המשבר הפיננסי, סך ההלוואות שנותנים בנקים בעולם לא חזר לעצמו. הנפקות האג"ח העולמיות נמצאות בסטגנציה.

רמת הסחר בסחורות ובשירותים מסחריים כמעט הכפילה את עצמה מ-2005 ל-2015, אבל הצמיחה בסחר נחלשה השנה כמעט עד כדי קיפאון. היחס שבין סחר בסחורות לתפוקה העולמית צנח בחדות ב-2015, וכעת הוא כמעט כפי שהיה ב-2005, לפי נתוני ארגון הסחר העולמי.           

"הסחר העולמי מידרדר לטריטוריה קודרת במיוחד", אומר ראול לירינג, ראש מחלקת סחר עולמי ב-ING  בנק באמסטרדם. לירינג אומר שהסחר העולמי, במונחים של כמות, "ספג מכה" באוקטובר 2016, והוא בדרך לשנה הגרועה ביותר מאז 2009.

אם תגיעו ללב התעשייתי של ארה"ב, תפגשו אנשים רבים שאומרים כי הסיבה למאבקים שהם מנהלים היא תחרות זרה לא הוגנת.

"זה מסריח. קשה למצוא עבודות, ואלה שאתה מוצא לא משלמות מספיק", אומר ג'ף מנספילד, 39, תומך של טראמפ ביאנגסטון, אוהיו, שעובד בחברה שמוכרת מנויים ללווייני טלוויזיה. "זה לחיות מצ'ק לצ'ק".

אופטימיות בשוק

בינתיים, השווקים הפיננסיים בארה"ב ממש לא סובלים מתחושת דכדוך. מדד S&P 500 עלה השנה ביותר מ-10%. מדד הדולר של בלומברג מגיע לשיאים חדשים. התשואה על אג"ח של עשר שנים הגיעה ל-2.6% ב-15 בדצמבר – התשואה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2014, על רקע ציפיות המשקיעים להתחזקות הצמיחה בכלכלות הגדולות בעולם.

כדי לתת מענה לבעיות שמהן סובלים התומכים שלו, טראמפ אומר כי הוא יקיים את הבטחתו ממערכת הבחירות "להפנות פנימה" את המבט הכלכלי כאשר הוא ייכנס לבית הלבן בינואר. ב-21 בדצמבר הוא מינה את פיטר נבארו, מבקר קשוח של פרקטיקות הסחר של סין, כראש המועצה לסחר לאומי – גוף חדש שיישב בבית הלבן.  

הבטחתו של טראמפ לעשות את אמריקה גדולה שוב מהדהדת במקומות כמו יאנגסטון – בעבר מעצמה של ייצור ברזל, שאף הונצחה בשיר של ברוס ספרינגסטין. לעיר, שבה 65 אלף תושבים, יש היסטוריה של עבודה מאוגדת והיא נחשבה למעוז דמוקרטי. אבל ביאנגסטון ובמקומות אחרים שהם חלק מ"רצועת החלודה" האמריקאית (האזור שהיה בעבר מרכז התעשייה הכבדה של ארה"ב), המסר של טראמפ נשמע היטב, בעיקר בקרב גברים לבנים ללא השכלה גבוהה – ועזר לשנות את כיוון ההצבעה, שלפני ארבע שנים נטתה לברק אובמה.

אפשר להבין שהרבה עובדים אינם מרגישים שהם מתקדמים. מאז 2000, ההכנסה פר נפש בארה"ב עלתה ב-2.9% לכמעט 32 אלף דולר בשנה – עלייה שנתית ממוצעת של פחות מ-0.2%.

אבל זו תהיה טעות להסביר את הסנטימנט האנטי-ממסדי במונחים כלכליים בלבד. הסקרים האחרונים הראו כי הילרי קלינטון ניצחה את טראמפ בקרב אלה שאמרו כי הכלכלה היא הנושא החשוב להם ביותר. טראמפ היה הבחירה המועדפת של אנשים ששמו דגש על ביטחון לאומי והגירה.

עבור היינזלמן מוויסקונסין, עובדים ללא אישורים הם חלק מהבעיה, ועמדתו הנוקשה של טראמפ היא יתרון גדול. "כשאתה נכנס למדינה הזאת ולא פועל לפי החוק, צריך להעיף אותך", הוא אומר.  

באירופה, הגירה היא ככל הנראה מקור גדול יותר למתח ציבורי מאשר מסחר. זרם המהגרים מסוריה המתפרקת העלה דיונים רגישים על תרבות וזהות, ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי מתכננת להוציא לפועל את עזיבת האיחוד האירופי ברבעון הראשון של 2017, ולהציב את ריסון ההגירה במעלה סדר העדיפויות.  

כעת, מפלגות לאומיות הן כוח עולה בגרמניה, צרפת והולנד – וב-2017 יתקיימו בהן בחירות שיכולות לשנות את עתידו של גוש היורו.  

"אין שום דבר בלתי נמנע בגלובליזציה", אומר ג'ף קולגן, מרצה למדע המדינה באוניברסיטת בראון בפרובידנס, רוד איילנד. "העלית הקוסמופוליטית בהרבה מדינות לא עשתה עבודה טובה בהגנה הרטורית שלה על פירות הגלובליזציה, ועכשיו עומד בפניה אתגר אמיתי".

העולם מתמודד כיום עם סיכון של דה-גלובליזציה – אומרים כלכלני דויטשה בנק ג'ורג' סרבלוס ורובין וינקלר בדו"ח שהוציאו באחרונה. הצמיחה בסחר עלולה להמשיך להאט, להפריע לזרימת כסף ולשחוק את "המודל העסקי המולטי-לאומי", שאומץ על ידי תאגידים רבים, הם צופים.  

אפילו קרן המטבע הבינלאומית, שיש הרואים אותה כסוג של מעודדת ראשית, מודה שייתכן והמערכת הגלובלית מוטה יותר מדי לטובת אלה שכבר נהנים מההון והשלטון. בראיון שנתנה החודש לבלומברג אמרה כריסטין לגארד, יו"ר הקרן, כי העולם צריך "לנוע לכיוון גלובליזציה שיש לה פנים אחרות, ושלא מדירה אנשים בהמלך הדרך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#