בנק ברקליס והקזינו של ההסדרים

אף שבנק ברקליס הרעיל את המערכת הפיננסית בני"ע זבליים בין 2005 ל-2007, בוחר כעת המנכ"ל, ג'ס סטיילי, שלא להיענות להצעת הפשרה של משרד המשפטים האמריקאי ■ ייתכן שהבנק אינו נוהג בסכלות, שכן השיטה האמריקאית לחלוקת קנסות לבנקים סוררים דומה לבית הימורים

נילס פרטלי, גרדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנק ברקליס בלונדון
בנק ברקליס בלונדוןצילום: REUTERS

שמו של ברקליס בנק הוכתם פעמים רבות בשנים שלפני המשבר הפיננסי. כעת, משנדרש על ידי משרד המשפטים האמריקאי לשלם קנס גדול בגין הרעלת המערכת הפיננסית בני"ע זבליים בין 2005 ל–2007, נדמה שעל ברקליס לשלם, להתנצל וללמוד ענווה מהי.

ואולם מנכ"ל הבנק, ג'ס סטיילי, החליט לא להיענות להצעת הפשרה. סטיילי סבור כי טענות משרד המשפטים מנותקות מהעובדות, וכי לבנק יש מחויבות לבעלי המניות, הלקוחות והעובדים להגן על עצמו מפני ההאשמות.

ייתכן שהוא נוהג בסכלות, מאחר שקרב משפטי עם התובע החזק ביותר בארה"ב הוא עתיר סיכונים. ואולם ייתכן שלסטיילי וברקליס מגיע קרדיט על כך. השיטה האמריקאית לחלוקת קנסות לבנקים סוררים דומה לקזינו: האמריקאים מעדיפים לחתום על הסדרים בדלתיים סגורות, ואינם מסבירים את גודל הקנסות. הדלפות מעידות על כך שהשיטה שרירותית. דויטשה בנק התבקש לשלם 14 מיליארד דולר, אך ישלם בסוף רק 7.2 מיליארד דולר. איפה ההיגיון והסדר?

כמו כן, ייתכן שגלגל הרולטה מוטה נגד האירופיים. הבנקים האמריקאים קיבלו עדיפות בסדר הטיפול, ללא סיבה. אם ברקליס ייצר והפיץ פחות ני"ע רעילים ממתחריו האמריקאים, אין זה הגיוני שהקנס שלו יהיה קטן יותר מ–4 מיליארד דולר, הסכום שהתבקש לשלם? ברקליס ניתח זאת וטען כי הסכום ההוגן יהיה 1–2 מיליארד דולר.

אין פלא, אם כן, שברקליס העדיף להסתכן בבית המשפט — למעשה, יש לו חובה לעשות כן. זאת תהיה תביעה מלוכלכת. התובעת הכללית של ארה"ב, לורטה לינץ', אומרת כי הבנק נהג באופן חסר אחריות וחסר יושר. יש לה אוסף של תכתובות מכוערות שבהן כינו עובדי הבנק את המשכנתאות "זבלונים", "נראות כמו חרא". השאלה המרכזית תהיה גודל הקנס. סטיילי ייראה כשוטה אם ייכשל, ואולם נכונותו לדחות את האופציה ליישב את התביעה היא לגיטימית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker