האליטות התייצבו לימין כריסטין לגארד המורשעת - וישלמו בקלפי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האליטות התייצבו לימין כריסטין לגארד המורשעת - וישלמו בקלפי

אף שהורשעה ברשלנות בתפקידה כשרת אוצר, לגארד תמשיך לכהן כיו"ר קרן המטבע הבינלאומית את מחיר אובדן האמון בממסד ישלמו האליטות בקלפיות בשנה ובעשור הקרוב

2תגובות

האליטות שוב סוגרות שורות. לאחר שכריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, הורשעה ביום שני בבית משפט בפריז בשימוש פסול בכספי ציבור, בעת שכיהנה כשרת האוצר של צרפת - החליטה מועצת המנהלים של קרן המטבע להשאיר אותה בתפקידה. כמו כן, למרות ההרשעה, בית המשפט לא הטיל על לגארד קנס, מאסר או עונש אחר.

לגארד מכהנת בתפקיד מאז 2011, אז התפטר דומיניק שטראוס קאהן מהתפקיד בשל חשדות לתקיפה מינית. אפשר למנות עוד כמה שערוריות שבהן היו מעורבים בכירים וראשי ארגונים כלכליים עולמיים: רודריגו ראטו, שכיהן בקרן ב–2004–2007, ונשיא הבנק העולמי, פול וולפוביץ, שהתפטר ב–2007 לאחר קידום מקורבת.

ביום שני, בחרו 24 חברי מועצת המנהלים של הקרן - המייצגים את 189 המדינות החברות בה - בנתיב הקל, והשאירו את לגארד בתפקידה. קרן המטבע הבינלאומית משמשת יועצת ומלווה לעת מצוא למדינות שנקלעות למשברים מוניטריים. בעשורים האחרונים היא ספגה ביקורת רבה על התבנית הנוקשה שהפעילה בכלכלות שונות, בלי קשר לצורכיהן ונתוניהן הבסיסיים. כך למשל, במשבר האירופי ובחילוץ יוון, שיתפה הקרן פעולה עם הנושים האחרים של יוון באכיפת עריצות הצנע, באופן שלא פתר את המשבר ורק העמיק את קשייהן של מדינות עתירות חוב.

השארתה של לגארד בתפקיד מוסברת בדרכים רבות, אך ניתן להסיק ממנה מסקנה ברורה: האליטות הכלכליות והפוליטיות לא למדו לקח, ולא הפנימו את הטלטלות של השנה האחרונה בקלפיות, במשאלי העם וברחוב. הממסד המכהן עדיין נוטל לעצמו פריבילגיות והגנות, וחושב שהעסקים מתנהלים כרגיל - לעשירים יש גישה לפוליטיקאים, לפוליטיקאים יש גישה להון, וכל השאר יכולים להסתפק בפירורים התיאורטיים של תיאוריית חלחול העושר מטה. לפיכך אפשר לשער כי אותן אליטות ואותו ממסד ישלמו בריבית דריבית בקלפיות בשנה הקרובה ואחריה. אפשר להמר בביטחון סביר על עשור של טלטלות פוליטיות, שידהימו את כל מי שחושב שהסדר יישאר על כנו.

כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, בבית משפט בפריז
CHARLES PLATIAU/רויטרס

הואשמה ברשלנות - ולא בהונאה

לגארד הואשמה ברשלנות של נושא משרה ציבורית, במקרה שהתרחש ב–2007, כשכיהנה כשרת אוצר בממשל ניקולא סרקוזי. ברנרד טאפי, טייקון צרפתי המקורב לנשיא, קיבל יותר מ–400 מיליון יורו כדי ליישב סכסוך עם הבנק שנמצא בבעלות חלקית של המדינה, קרדיט ליונס — שאותו האשים בהונאה במכירת חברת אדידס. לגארד היתה ממונה על צוות בוררות שהחליט לשלם לטאפי את הפיצויים.

לפי התביעה, הסדר הפשרה שבו קיבל טאפי את הפיצויים ניתן בתמורה לתמיכתו של איש העסקים בסרקוזי, ובית המשפט החליט כי לגארד תועמד לדין על פי סעיף החוק הנוגע ל"התרשלות של אדם בתפקיד ציבורי במילוי תפקידו". לגארד הורשעה ברשלנות, אבל לא בהונאה.

הדבר המדהים ביותר בסיפור של לגארד הוא לא הרשעתה, העונש הקל או הישארותה בתפקיד, אלא קו ההגנה שבחרה. כאחת הנשים החזקות ובעלות הכישורים בעולם הפוליטי ובממסד הכלכלי, טענה לגארד שלא התמצאה בפוליטיקה הצרפתית מספיק כדי להפעיל שיקול דעת בפרשייה.

נדמה כי ההרשעה עצמה היא התגובה ההגונה היחידה בסיפור. במאמר מערכת של העיתון הכלכלי "פייננשל טיימס" נכתב כי קרן המטבע צריכה להשאיר את לגארד בתפקיד, לאחר שזו תשכנע את עמיתיה בקרן כי יושרתה האישית לא נפגעה. ההחלטה של בית המשפט היתה חריגה, טען העיתון, ונועדה למנוע מצב שבו פוליטיקאים יירתעו מלקבל החלטות רגישות בעתיד. "אין שום דבר בספר הכללים של קרן המטבע שיכול לפסול אותה... היא התגלתה כנציגה אפקטיבית של מדיניות הקרן בכמה מקרים, כמו חילוץ יוון ותיאום המדיניות הפיסקלית והמונטרית של מדינות ג'י־20", נכתב.

בהמשך נכתב כי "הדבר האחרון שקרן המטבע צריכה עכשיו היא ואקום מנהיגותי... החילוץ של יוון בנקודה רגישה עכשיו, ובחירתו של דונלד טראמפ מעוררת שאלות רבות לגבי עתידם של מוסדות פיננסיים בינלאומיים. לגארד ספגה השפלה, אך היא ראויה להישאר בתפקידה".

ניתוח דומה לתוצאות המשפט הציג "גרדיאן", שבו נטען כי "כוונת בית המשפט היתה לפצוע, להביך אותה — אבל לא להדיחה ממקומה". העיתון מעריך כי תפקידה יהיה מסובך יותר מעתה, כי היא תתקשה להשיג תמיכה להחלטותיה. "הישארותה בתפקיד חושפת אותה להאשמות שהיא חברה באליטה הגלובלית — שחיה תחת חוקים שונים מכל השאר", נכתב.

ניתוקן של האליטות יגרור מחיר כבד

מוחמד אל־עריאן, כלכלן ומשקיע ידוע, כתב אף הוא כי קרן המטבע צדקה בהחלטתה לאשרר את אמונה בלגארד. "היא עשתה עבודה טובה כראש אחד המוסדות הבינלאומיים החשובים בעולם". אל־עריאן מודה שהפרשייה עלולה לפגוע באמינות הקרן, ומציע לשנות את תהליך בחירת מנהלי הקרן — שכיום מגביל את התפקיד לבני לאומים מסוימים (כלכלות מפותחות אירופיות), לא מתבסס על כישורים וכרוך בעסקות "חדר אחורי וסחר סוסים בין קבוצה קטנה של ארצות; מושפע יותר מיוקרה לאומית ומותווה על ידי דרישות תפקיד תפורות, ומנוהל בדרך שפוגעת בבדיקת הנאותות". לדבריו, זוהי הזדמנות לקרן ליצור תהליך פתוח, צודק ואמין, שיתרום לתיאום גלובלי ולרווחתם של כל המשתתפים.

אל־עריאן מדבר מעמדה של חבר בממסד. בתנאים אחרים, שבהם אין אבטלה של עשרות אחוזים בקרב הצעירים באירופה, שבה יוון אינה מגיעה למצב של מדינה לא־מתפקדת, שעשרות מיליוני אמריקאים חוששים שאין להם עתיד, שכלכלות מתעוררות צוברות פערים חברתיים וחוששות ממשברים חיצוניים ופנימיים — הצעותיו אולי היו טובות ונאורות. ואולם כוחות אחרים משחקים כיום בעולם, והניתוק שלו, של מועצת המנהלים של קרן המטבע ורבים אחרים, תעלה להם — ולכל השאר — במחיר כבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#