העלאת הריבית בארה"ב מוצדקת; עכשיו מתחיל כאב הראש

איש אינו יודע מתי ובאיזה שיעור יוריד טראמפ את המסים ומה יהיה המחיר לכך, או איך מדיניות הסחר שלו תעבוד ■ אם הדולר ימשיך לעלות אחרי שעלה מאז ספטמבר בכ-5%, הפגיעות של השווקים המתעוררים עשויה לגרום לגלי הדף עולמיים - שיגיעו גם לארה"ב

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דונלד טראמפ
דונלד טראמפצילום: Willie J. Allen Jr./אי־פי

לפני שנה, כשהבנק הפדרלי בארה"ב העלה את הריבית לראשונה מאז המשבר הפיננסי, הוא לא התכוון להתמהמה עד להעלאת הריבית הבאה. קובעי הריבית סימנו לעצמם ארבע העלאות ריבית מתוכננות ל-2016, אך בסופו של דבר חלפה כמעט שנה שלמה עד שהבנק העלה שוב את הריבית בשבוע שעבר לטווח של 0.5%–0.75%. העיכוב שיקף הן את הכלכלה העולמית הרעועה והן את ההבנה שכוחות מבניים השומרים על הריבית נמוכה, כמו צמיחה אטית ביצרנות, הם חזקים יותר מכפי שחשבו בבנק בתחילה.

הבנק הפדרלי צדק כשהמתין שנה. אחרי כמה רבעונים של צמיחה גבוהה, הכלכלה האמריקאית חזקה יותר, וברבעון השלישי של 2016 היא צמחה בשיעור של 3.2%. האבטלה צנחה ל-4.6%, השיעור הנמוך ביותר מאז אוגוסט 2007. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בגילים 25–54, שהתכווץ אחרי המיתון, התאושש בכשליש מההתכווצות, אחרי שרשם את הצמיחה המהירה ביותר מאז 1985.

גם האינפלציה מתאוששת לאטה: המחירים, בניכוי מזון ואנרגיה, גבוהים ב–1.7% מאשר רמתם מלפני שנה - רמה נמוכה עדיין מיעד האינפלציה של הבנק הפדרלי, אבל גבוהה מהרמה של 1.4% שנרשמה כשהבנק העלה את הריבית לראשונה. בספטמבר התחילו ציפיות האינפלציה בשוק לעלות גם הן.

כל אלה הם תהליכים מבורכים. המדיניות המוניטרית עדיין מרחיבה יחסית, גם אם הבנק הפדרלי ייסוג מעט מהתמריצים שלו לשוק. השאלה היא מה יקרה כעת.

מורכבות המשימה של הבנק הפדרלי השתנתה מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא. שוקי המניות בארה"ב טיפסו, הדולר זינק ותשואות האג"ח קפצו בציפייה לתמריצים פיסקליים. תמריצים כאלה ירמזו שהבנק הפדרלי יעלה את שיעורי הריבית במהירות גבוהה יותר.

גם המציאות הפוליטית נעשתה מורכבת יותר. במהלך הקמפיין שלו לנשיאות תקף טראמפ את יו"ר הבנק הפדרלי, ג'נט ילן, על כך שהותירה את הריבית הנמוכה על כנה. טראמפ עשה שימוש בדמותה של ילן בתשדיר בחירות שבו גינה את "האינטרסים העולמיים".

האינפלציה בארה"ב

כעת, לנשיא הנכנס תהיה הזדמנות להותיר חותם בבנק הפדרלי: הקדנציה של ילן מסתיימת ב-2018, כמו גם של סגנה, סטנלי פישר. דניאל טרולו, סגן הנשיא בפועל לפיקוח על הבנקים ותומך קולני ברגולציה, לא צפוי לרשת את ילן או פישר בתפקיד. במקרה כזה, טראמפ יוכל לאייש את המשרות האלה באנשים לטעמו.

הדרך הטובה ביותר של הבנק למנוע התערבות בענייניו היא להישאר מחוץ לוויכוחים פוליטיים, בין אם מדובר בכמות התמריצים הנכונה, או במנדט שלו. הדרך הטובה ביותר של הבנק לקבוע את המדיניות המוניטרית היא לדבוק בגישה זהירה ומבוססת נתונים של השנה האחרונה.

קובעי הריבית בבנק הפדרלי יודעים שהם עדיין מתמודדים עם א־סימטריה בסיכונים: אם יעלו את הריבית מהר מדי, הם לא יוכלו להוריד אותה בשיעור חד אם הכלכלה תדעך. לעומת זאת, הבנק יכול תמיד להדק את המדיניות המוניטרית כמה שיחפוץ. לכן יהיה זה לא נבון לפעול בחופזה רק בשל הסיכוי המסוים להקלה פיסקלית.

איש אינו יודע מתי ועד כמה טראמפ יוריד מסים ובאיזה מחיר, או איך מדיניות הסחר שלו תעבוד. אם הדולר, שעלה מאז ספטמבר בכמעט 5%, ימשיך לעלות, השווקים המתעוררים שלהם חובות נקובים בדולר יהיו שבריריים עוד יותר מכפי שהם היום. צמיחה חלשה בחו"ל תשפיע גם על ארה"ב. התנאים הפיננסיים כבר הדוקים יותר, בשל חוזקו של הדולר ותשואות אג"ח גבוהות יותר. אם האינפלציה תעלה מעבר ל–2% אחרי שנים שהחמיצה את היעד, זה לא יהיה נורא.

השאלה כמה העלאות ריבית צריכות להתרחש ב-2017 תלויה במאזן הסיכונים. תחזית הבנק הפדרלי לשלוש העלאות היא כנראה מקסימלית. במהלך השנה האחרונה עמדו הדולר החזק, השווקים המתעוררים השבריריים והסיכון של הידוק יתר בדרכן של העלאות ריבית חדות. כיום, הכלכלה חזקה יותר ושוקי העבודה הדוקים יותר, אבל הצורך במדיניות זהירה נותר כשהיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker