המנהיג שמאותת על דרכה החדשה של אירופה: מאבק באיסלאם, מאבק באיחוד - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המנהיג שמאותת על דרכה החדשה של אירופה: מאבק באיסלאם, מאבק באיחוד

אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, חרט וילדרס, מנהיג הימין הלאומני בהולנד, ייבחר בעוד שלושה חודשים לראשות הממשלה ויאותת על הכיוון החדש בו צועדת אירופה העשירה והליברלית - מאבק באיסלאם, מאבק באיחוד האירופי, ומאבק על הערכים הדמוקרטיים של העולם הישן שנמצאים תחת איום כבד

52תגובות
רויטרס

תאריך: 9 דצמבר 2016
מקום: בית המשפט באמסטרדם
הנאשם: חרט וילדרס
האישום: העלבת מרוקאים
פסק הדין: אשם

 

--

אם חרט וילדרס ייבחר בעוד שלושה חודשים למנהיגה החדש של הולנד, ייתכן מאוד כי אקורד הניצחון שלו הושמע כבר לפני שבוע. וילדרס, העומד בראש מפלגת הימין הלאומנית מפלגת החירות (PPV), שאותה ייסד לפני עשר שנים, הורשע ביום שישי שעבר בהסתה נגד מרוקאים. כתב האישום נגדו הוגש לאחר שב-2014 שילהב את קהל תומכיו בעצרת בקריאות נגד מהגרים ממרוקו.

.

"אתם רוצים יותר או פחות מרוקאים בהולנד?", התריס אז וילדרס בפני הקהל, ששאג חזרה: "פחות, פחות!". "אנחנו נדאג לכך", הבטיח להם. בהולנד חיים כיום כמיליון מוסלמים - כ-6% מהאוכלוסיה, ובהם יותר מ-350 אלף מהגרים ממוצא מרוקאי. גלי ההגירה הגדולים להולנד ממדינות מוסלמיות התחילו בשנות ה-60, כדי לשמש כוח עבודה זול למדינה המשגשגת. חצי מאה לאחר מכן, וילדרס רואה בהם את הסכנה הגדולה ביותר לשלומה של אירופה בכלל והולנד בפרט. מצעו הפוליטי נשען רובו ככולו על המאבק באסלאם.

שנתיים חלפו מאותה עצרת, ומאז אירופה העשירה והליברלית הוכתה בגל פיגועים מחריד של דאעש, והגיבה כמעט בשיתוק למשבר פליטים חסר תקדים, שרובו נבע ממלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה. האירועים האלה התרחשו בצל חידלון פוליטי של מנהיגי היבשת, שלא הצליחו להתמודד עם בעיות שורש הנוגעות למדינות רבות באיחוד האירופי. בשנתיים האחרונות גבר גם הזעם השקט של האירופאים, נוכח כישלון הממסד הפוליטי בטיפול במשבר המהגרים ובמשבר הכלכלי. הוא התחיל להיתרגם לתמיכה רחבה במפלגות שוליים פופוליסטיות, ברובן ימניות ואנטי־מוסלמיות - שתוקפות בחריפות את מפלגות הממסד המרכזיות ומבטיחות לציבור פתרונות קלים לעיכול וקשים ליישום. כזאת היא גם מפלגת החירות של וילדרס בן ה-53, שהרשעתו השבוע רק חיזקה עוד יותר את כוחו הפוליטי והפכה את מפלגתו למובילה בסקרים לקראת הבחירות ב-15 במארס.

בית המשפט הרשיע את וילדרס בהסתה לשנאה, אבל לא גזר עליו כל עונש, בנימוק שעצם ההרשעה גורמת נזק למעמדו הפוליטי. הציבור ההולנדי חשב בדיוק להפך. סקר שערך מכון מוריס דה הונד לאחר ההרשעה של וילדרס ניבא למפלגתו 36 מושבים מתוך 150 מושבים בבית התחתון של הפרלמנט ההולנדי. המספר הזה גבוה פי שלושה ממספר המושבים של המפלגה כעת, וגבוה ביותר מ–30% ביחס ל–27 מושבים בסקר שנערך בסוף אוקטובר, עם פתיחת המשפט. במקביל, מפלגת השלטון של ראש הממשלה, מארק רוטה, הליברלים־שמרנים (VVDׁׂ), איבדה בסקר כמעט 50% מכוחה - 23 מושבים לעומת 40 כיום. גם השותפה הזוטרה בקואליציה, מפלגת הלייבור ההולנדית (PVDA) סופגת מפלה עם עשרה מושבים בלבד, לעומת 35 בפרלמנט כיום. אם המגמה הנוכחית תימשך, ההבטחות הבוטות של וילדרס לטפל בבעיית המהגרים המוסלמים ייהפכו למציאות פוליטית, כשייבחר לראש ממשלה. הם יספקו הוכחה לגל הימין הקיצוני החדש המתפשט באירופה לאחר הברקזיט בבריטניה ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב.

ההקצנה ברטוריקה גרמה לירידה במספר המהגרים המוסלמים

הפגנה נגד מהגרים בהולנד
Peter Dejong / AP

ייתכן כי הממסד הפוליטי בהולנד מתחיל להפנים את האיומים הניצבים מולו - הפוליטי מימין והדתי ממזרח. השבוע קרא שר המשפטים ההולנדי, קלאס דייקהוף, לערוך מעצרי בית מונעים של פליטים מוסלמים בערב השנה החדשה, כלקח מגל תקיפות מיניות על ידי מהגרים ומבקשי מקלט בשנה שעברה בגרמניה. "אין לנו ברירה, עלינו להשחיז את הכלים העומדים לרשותנו", אמר דייקהוף. הוא סיפק הוכחה להקשחת המדיניות ההולנדית, כשציין כי ב-2016 הממשלה דחתה בקשות מקלט של 23 אלף מהגרים. אבל נדמה שמדיניות ה"אין ברירה" משקפת בעיקר מצוקה פוליטית. אף שהכלכלה ההולנדית תחת ממשלת רוטה הצליחה לשמור על יציבות בשנים של משבר קשה באירופה, ואף שההולנדים ממשיכים ליהנות מרמת חיים מהגבוהות בעולם, מפלגת השלטון עתידה לספוג מפלה קשה בבחירות הקרובות.

"לפוליטיקת המיינסטרים בשמאל ובימין אין תשובות מתאימות לבעיות, ואין לה את השפה הנכונה להתמודד עם השינויים בתפישות של הציבור בהולנד", אומרת העיתונאית שרה וויטלאו מאמסטרדם, ששימשה עד לא מזמן סגנית עורך השבועון "Dutch Jewish Weekly". "זה גרם לאובדן אמון גדול בפוליטיקאים. הם מנסים להתמודד עם הפחדים האלה ובה בעת מנסים לא להיות גזענים או דעתניים מדי. התוצאה היא שהם עושים את ההפך. משום שאינם מספקים רעיונות ותשובות ברורים, וגם לא חזון, הם למעשה מראים לאנשים - שממילא אינם בוטחים בהם - שהם בלתי אמינים. הם נראים חסרי ביטחון, וכאילו אינם רוצים להתמודד עם הבעיות".

וילדרס הוא תמונת הראי שלהם. ביטחונו שופע כרעמת שיערו הבלונדיני, הרטוריקה שלו יעילה ומשכנעת, ואת כוחו הפוליטי הוא יונק היישר מלב הבעיות שמטרידות את ההולנדים - ובראשן האסלאם. "וילדרס אומר להולנדים שהם צריכים לפחד ממוסלמים, ממהגרים, ממבקשי מקלט ומהאחר. הוא אומר שהם צריכים לכעוס, מפני שהמהגרים עולים הרבה כסף, לוקחים את המשרות של ההולנדים, ומשום שהאסלאם אלים מטבעו והממסד דואג רק לעצמו ולא לציבור", אומרת וויטלאו.

וילדרס מכונה "הנסיך הצעיר" או "מוצרט ההולנדי" בשל הדמיון החיצוני, אבל ברוח הימים האלה אולי נכון יותר לראות בו מעין הכלאה של טראמפ ומארין לה פן, מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת - במראה וברטוריקה.

באוגוסט פירסם וילדרס את מצע מפלגתו לקראת הבחירות, ובמרכזו תוכנית דה־אסלאמיזציה רדיקלית של הולנד, שמטרתה לדכא ביד ברזל את הקהילה המוסלמית במדינה ולסגור את גבולות המדינה בפני מוסלמים. התוכנית כוללת צעדים קיצוניים, ובהם סגירת כל המסגדים במדינה, סגירת בתי ספר מוסלמיים, החרמת הקוראן (שאותו השווה בעבר ל"מיין קאמפף"), הגבלת חופש הביטוי בכל הנוגע להתבטאויות אסלאמיות ואיסור על שימוש בבורקה בציבור. כמו כן, וילדרס קורא להולנד לעזוב את האיחוד האירופי. "המסר שלי לציבור ההולנדי הוא שהולנד צריכה לחזור להיות שלנו", אמר בראיון לאחר פרסום המצע.

המתקפות של וילדרס כלפי האסלאם נטועות עמוק בימין הפוליטי של הולנד, שהתנגדותו להגירה מוסלמית התעצמה מסוף שנות ה-90. הרטוריקה החריפה של וילדרס כבר סיבכה אותו בעבר עם מערכת המשפט, כשם שהיא חיזקה את כוחו בקרב ההמון ההולנדי. כמו כן, היא הביאה לאיומים על חייו, שבגינם הוא מסתובב עם אבטחה צמודה יותר מעשור - המונעת ממנו להתראות עם אשתו יותר מפעם אחת בשבוע. "לא הייתי מאחל זאת לגרועים שבאויבי", אמר בעבר על אורח חייו. עם זאת, תחקיר של עיתונאית הולנדית מ-2010 חשף כי האבטחה על וילדרס היתה לקויה, וכי היא עצמה היתה יכולה להרוג אותו פעמים רבות, כשהתחזתה למתמחה במטה המפלגה שלו.

וילדרס פרץ לתודעה הציבורית בתחילת העשור שעבר לאחר שמונה ב-2002 לדובר מפלגת VVD, שמטעמה היה חבר פרלמנט מאז 1997. הוא הקדיש בנאומיו מקום מרכזי לסכנות האסלאם הקיצוני. המתקפות החריפות של וילדרס על האסלאם התרחשו על רקע שתי התנקשויות פוליטיות שטילטלו את הולנד והותירו פצע פעור במרקם היחסים בין הגושים הפוליטיים ובין ההולנדים לקהילה המוסלמית המקומית.

.

במאי 2002 נרצח פים פורטאון, לאומן והומוסקסואל מוצהר, שעמד בראש מפלגת ימין אנטי־מוסלמית. הוא התבטא בחריפות נגד מהגרים ונגד האסלאם. הרצח התרחש שבוע לפני הבחירות, שבהן היתה עשויה מפלגתו ליהפך לגדולה בפרלמנט ולהרכיב את הממשלה. התברר כי הרוצח הוא פעיל שמאל בשם פולקר ון דה חראף, עובדה שהדהימה את הציבור ההולנדי, שהיה משוכנע כי הרוצח מוסלמי. דה חראף הסביר את כי רצח את פורטאון משום שהתנגד לעמדותיו, וכן מפני שחשש כי הוא עשוי להיבחר לראש הממשלה.

בעוד המערכת הפוליטית של הולנד מתקשה להתמודד עם הרצח הפוליטי הראשון בממלכה זה 330 שנה - התרחש רצח נוסף בשל המאבק הפוליטי באסלאם. איש הקולנוע והפובליציסט תיאו ואן גוך נורה שבע פעמים ברחוב באמסטרדם ב-2 בנובמבר 2004. הפעם הרוצח היה מוסלמי - מוחמד בויארי, צעיר ממוצא מרוקאי שהיה לבוש גלבייה בעת הרצח. ואן גוך, נינו של תיאו ואן גוך - אחיו של הצייר הנודע וינסטנט ואן גוך - נרצח לאחר שקיבל איומים על חייו בעקבות מאבקו נגד אלימות כלפי נשים בקרב מוסלמים בהולנד, שכלל את הסרט הדוקומנטרי "כניעה" על חברת הפרלמנט הסומלית־הולנדית אייאן חירסי עלי.

ואן גוך עשה שימוש פרובוקטיבי בקוראן, ובין היתר הוצגו על גופן של נשים טקסטים מהקוראן בגנות נשים. למרבה האירוניה, בעת הירצחו היה ואן גוך קרוב להשלים את הסרט שהכין על רציחתו של פים פורטאון.

חודשיים לפני הירצחו של ואן גוך, עזב וילדרס את מפלגתו עקב מתיחות גוברת עם ראשיה נוכח עמדותיו הקיצוניות, והקים את מפלגת החירות. סלע המחלוקת שהוביל לעזיבתו של וילדרס היה שאלת צירופה של טורקיה לאיחוד האירופי — כשהמיעוט הטורקי בהולנד הוא המיעוט הגדול באוכלוסיה המוסלמית (הוא זהה בגודלו לקהילה המרוקאית). ההקצנה ברטוריקה הפוליטית בהולנד כלפי מוסלמים הובילה להגבלות בחוק על איחוד משפחות ועל ריבוי ילדים, ובכך גרמה לירידה חדה במספר המהגרים ממרוקו ומטורקיה תוך שנים ספורות. ב–2003 נכנסו להולנד יותר מ–11 אלף מהגרים מטורקים וממרוקו, ובסוף העשור שעבר נכנסו מאות בודדות בלבד. בשנים מסוימות ההגירה אף היתה אפסית. מבחינה זאת, התביעה של וילדרס ושל מפלגתו לסגור את גבולות המדינה נהפכה לכמעט חסרת משמעות.

וילדרס הוא ניאו־ליברל מובהק

וילדרס נולד למשפחה קתולית בעיר ונלו שבדרום־מזרח הולנד, והוא הצעיר מבן ארבעה ילדים. אביו נמלט בצעירותו מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון, מה שגרם לווילדרס לשער שלאביו שורשים יהודיים. בשנות ה-20 לחייו הגיע לישראל במסגרת מסעות שערך ברחבי העולם, והתגורר כאן שנתיים. וילדרס נהפך לאוהב ישראל, ביקר בה יותר מ–40 פעמים מאז תחילת שנות ה-90, ורואה במדינה חזית ראשונה במאבק העולם הדמוקרטי באסלאם הדיקטטורי. "המלחמה נגד ישראל אינה מלחמה נגד ישראל בלבד, אלא מלחמה נגד המערב. זה ג'יהאד. הפקרתה של ישראל וחיסולה לא רק שלא יפתרו את הבעיה, אלא יהוו זריקת עידוד לאסלאם", אמר בנאום בתל אביב ב-2010. "איני מתבייש לעמוד לצד ישראל. אני אסיר תודה על ישראל, ותמיד אגן עליה. המדינה שלכם היא ערש הציוויליזציה המערבית. אם ירושלים תיפול לידי המוסלמים - אתונה ורומא יהיו הבאות בתור". באותה שנה הוא הציע להחליף את שמה של ירדן לפלסטין, כדי לסיים את הסכסוך במזרח התיכון ולהעניק לפלסטינים מולדת.

ביקוריו של וילדרס במדינות המזרח התיכון תרמו לעיצוב עמדותיו בנוגע לסכנות האסלאם, אבל נדמה כי אירוע אחר, שהתרחש ליד ביתו, הוא שגרם לו לרוץ לפוליטיקה הארצית כדי להיאבק במוסלמים. ב–1997 נבחר וילדרס לחבר מועצת העיר אוטרכט מטעם מפלגת VVD והתגורר בפרבר קנלנאיילנד. השכונה, שכוללת דיור ציבורי זול בקנה מידה רחב, עברה תהליך של עזיבת הולנדים בני מעמד הביניים וכניסה של משפחות מהגרים רבות מארצות מוסלמיות. הדבר הוביל לעלייה חדה בפשיעה ובעוני. וילדרס צפה מקרוב בתהליך השינוי הדמוגרפי ובהשלכותיו, ובאחד הימים הרגיש כי חווה אותן על בשרו, כשנשדד בעת שהלך בשכונה. כעבור שנה כבר נבחר לפרלמנט הארצי של הולנד מטעם VVD, ונתפש כסמן קיצוני במפלגה.

Getty Images

הקדנציה הראשונה של וילדרס בפרלמנט התנהלה ברקע כינון מטבע היורו ושנים של שגשוג כלכלי באירופה, שתרמו לאווירה של אופטימיות באשר לעתיד האיחוד. אבל המשבר הכלכלי העולמי של 2008, התרסקותן של כלכלות ברחבי גוש היורו ויישום מדיניות צנע נוקשה גם בהולנד חוללו טלטלה בדעת הקהל האירופית לגבי האחריות של האיחוד האירופי והתרומה, או הנזק, שהוא מסב למדינות החברות בו.

ב-2012, לקראת הבחירות הכלליות, וילדרס התנגד לצעדי צנע חדשים שביקש האיחוד להטיל על הולנד, ומשך את תמיכתו מממשלת השמרנים של רוטה. הוא האשים את "התכתיבים האירופיים" המחייבים עמידה ביעד גירעון של 3% בכל מחיר, והוביל קמפיין ליציאת הולנד מהאיחוד האירופי וחזרה למטבע הגילדר. ואולם כוחה של מפלגתו התכווץ - ב-9 מושבים ל-15 בלבד לאחר שזכתה ב-10.1% מהקולות.

למרות תמיכתו בהיפרדות מהאיחוד, המצע הכלכלי של וילדרס הוא ניאו־ליברל מובהק ואינו כולל אלמנטים סוציאליסטיים, בניגוד למפלגות כמו החזית הלאומית בצרפת בראשות לה פן ותנועות ימין לאומני אחרות באירופה. וילדרס תומך בהפחתת מסים ניכרת, צמצום הרגולציה על השוק הפרטי, הקטנת המגזר הציבורי, הגדלת תקציב הביטחון וביטול שכר המינימום במדינה.

"בקרוב יהיו בהולנד יותר זקנים מאשר צעירים"

"הבעיה המרכזית היא שהפוליטיקאים בהולנד אינם מסוגלים להבין ללבם של בני המעמד הבינוני והנמוך שסובלים כלכלית. אלה צריכים מישהו שירוץ בשבילם, וכשאיש אינו מוכן או יכול לעשות זאת, הם פונים לווילדרס", אומר ריצ'רד בודנברג, יועץ סיכונים בחברת הנפט רויאל דאץ' של, המתגורר באמסטרדם. "גם אלה שאינם תומכים בווילדרס אינם מרוצים מהאופן שבו הממשלה הנוכחית מטפלת בבעיות שונות, כמו יוקר המחיה והשכר התקוע, העברת סמכויות לאיחוד באופן שאינו משרת את הולנד, חוסר יכולת של נבחרי ציבור ליצור צמיחה עבור האזרחים וכל עניין ההגירה שממשלות מערביות יישמו באופן קיצוני".

"הולנד היא מדינה משגשגת מבחינה כלכלית, אבל יש בה אזורים בעייתיים מאוד", אומרת וויטלאו. "אני חושבת שהרוב הגדול של המוסלמים בהולנד אינו מבודד מהחברה, אבל ברור שחלק מהמיעוט המוסלמי, בעיקר גברים צעירים, מרגיש מנותק. לקרוא להם כל הזמן 'מוסלמים' ולהכליל אותם כקבוצה הומוגנית שכלל אינה הומוגנית, במקום לדבר אליהם כאינדיווידואלים, מחזק את תחושת הניכור של חלקם. ברגע שמדביקים עליהם סטיגמה כ'אחרים' ו'לא הולנדים', זה דוחף אותם אחד לזרועות השני".

וויטלאו מצביעה על בעיה חמורה לא פחות, שווילדרס מעדיף להתעלם ממנה. "בקרוב יהיו בהולנד יותר זקנים מאשר צעירים. יש לזה כל מיני השלכות. הם צריכים פנסיה, ציוד רפואי, שירותי בריאות, ואין מספיק אנשים שיספקו להם את הטיפול הזה, לא מבחינה פרקטית ולא מבחינה פיננסית. זאת בעיה רצינית מאוד הזקוקה לפתרון בעל חזון.

"אנחנו עדים כעת לעליית הפופוליזם בכל רחבי העולם, אבל אני חושבת שווילדרס מאוד מסוכן ואנטי־דמוקרטי. למפלגה שלו אין חברים או מבנה כוח. זה רק הוא, והוא מחליט מה האג'נדה. הוא איום על לבה של הדמוקרטיה. הכיוון שלו ברור מאוד - מוסלמים הם סכנה, הממסד רע - אבל הוא אינו מספק שום פתרון אמיתי לדברים. הוא מופיע בחדשות כל הזמן בגלל רעיונות מטורפים שלעולם לא יוכלו להתממש בהולנד. רוב הביקורת נגדו, שאני שותפה לה, היא שהוא מפחיד את התומכים שלו, אבל מותיר אותם בידיים ריקות בכל מה שקשור לפתרון בעיות אמיתיות. איך אפשר יהיה ליישב את הסתירה הזאת אם הוא יעלה לשלטון? רק אלוהים יודע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#