זה מה שנשאר אחרי אובמה: העשירים התעשרו - העניים הפסידו

כשברק אובמה נכנס לבית הלבן ב-2009, ארה"ב היתה שקועה במיתון בעקבות המשבר הכלכלי החמור ביותר מאז שנות ה-30 ■ שמונה שנים מאוחר יותר, הכלכלה האמריקאית צומחת (אבל באטיות), האבטלה ירדה (אבל גם התעסוקה), האי־שוויון גדל והחובות תפחו

רונית דומקה
רונית דומקה
ברק אובמה
ברק אובמה. הכלכלה התאוששה, אבל הצמיחה אטיתצילום: TY WRIGHT/אי־אף־פי
רונית דומקה
רונית דומקה

"הבראת הכלכלה התחילה", הכריז הנשיא הטרי ברק אובמה, כשעמד נרגש בחזית המערבית של גבעת הקפיטול ונשא את נאום ההשבעה שלו, בינואר 2009. "האפשרויות העומדות בפני אמריקה הן בלתי מוגבלות, כי יש לנו כל התכונות הנדרשות בעולם ללא גבולות".

הימים היו אז ימי המשבר הכלכלי. שוקי המניות התקרבו לשפל, האבטלה טיפסה והאמריקאים היו שרויים במיתון. כמעט שמונה שנים מאוחר יותר, כשאובמה עוזב את הבית הלבן, אפשר לומר כי הכלכלה האמריקאית אכן התאוששה. “כל מי שיגיד לכם שהמצב שלנו לחלוטין לא טוב יותר כיום מכפי שהיה לפני שבע שנים, לא אומר לכם את האמת", אמר אובמה בנאום מצב האומה האחרון שנשא בפברואר. "כמעט בכל מדד כלכלי אפשרי, מצבנו טוב הרבה יותר". האם זה נכון? גם אובמה עצמו מודה כיום כי יכול היה להיות טוב יותר.

בראיון ל"ניו יורק טיימס" בחודש שעבר, הביע אובמה תסכול מכך שלא היה לו די כוח פוליטי לעשות יותר, בעיקר בשל העובדה שבכהונתו השנייה נאלץ להתמודד עם קונגרס רפובליקאי. "בהתחלה פעלנו כל כך מהר, עד שלא יכולנו להרשות לעצמנו לעשות סיבוב ניצחון. לא יכולנו להסביר כל דבר שעשינו. יום אחד הצלנו את הבנקים; למחרת הצלנו את תעשיית הרכב; כעבור יום ניסינו לראות אם נוכל להשפיע על שוק הדיור. אם היינו יכולים להסביר בצורה טובה יותר את כל מה שעשינו לבוחרים המתלבטים בין שני הצדדים, אולי היינו יכולים לשמור על רוב הן בבית הנבחרים והן בסנאט".

ארה"ב צומחת, אבל לאט

נתוני התמ"ג של ארה"ב לרבעון השלישי, שפורסמו בשבוע שעבר, הראו כי הכלכלה האמריקאית צמחה בקצב שנתי של 2.9% - הצמיחה החדה ביותר מזה שנתיים וחצי. הנתונים מעודדים, אך לאחר צמיחה של קצת יותר מ-1% במחצית הראשונה של השנה, קרן המטבע הבינלאומית צופה כי ב-2016 כולה תצמח הכלכלה האמריקאית ב-1.6%, לעומת צמיחה של 2.6% ב-2015.

פרשנים כלכליים ואנליסטים ציינו בחודשים האחרונים כי אובמה ייזכר כנשיא האמריקאי הראשון שבאף אחת משמונה שנות כהונתו לא צמחה הכלכלה ב-3% או יותר. עם זאת, הכלכלה העולמית כולה סובלת בשנים האחרונות מצמיחה נמוכה, בשל גורמים שאינם קשורים לארה"ב, כמו ההאטה בסין שגוררת ירידה בביקוש והמשבר בגוש היורו.

נתונים המופיעים בכתבה

כשאובמה הושבע לנשיא בינואר 2009, ארה"ב היתה עדיין בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, ורשמה באותו רבעון צמיחה שלילית של 2.9%. נכון לסוף הרבעון השלישי של 2016 רשמה ארה"ב צמיחה של 16% מתחילת הכהונה של אובמה, במונחים ריאליים - לעומת 20% כמעט בתקופת כהונתו של ג'ורג' וו. בוש, ו–35% בתקופת ביל קלינטון.

פחות מובטלים ופחות מועסקים

כשאובמה נכנס לתפקיד, שיעור האבטלה בארה"ב התקרב ל-8%, והיה עדיין במגמת עלייה, עד שהגיע לשיא של 10% בסוף 2009. כיום האבטלה בארה"ב היא מחצית מהשיעור הזה - 5%.

נתונים המופיעים בכתבה

אי־אפשר להכחיש שזהו שיפור משמעותי, אך ישנה בעייתיות בנתון הזה, משום שגם בהשתתפות בכוח העבודה חלה ירידה - מ-66% בתחילת הכהונה של אובמה לשיעור מעט גבוה יותר מ-62% כיום, השיעור הנמוך ביותר מאז סוף שנות ה-70. הירידה בכוח העבודה נובעת בחלקה מפרישתם של בני דור הבייבי בום לגמלאות, כמו גם מהעובדה שמחפשי עבודה רבים התייאשו ויצאו ממעגל התעסוקה. בנוסף, לירידה בשיעור האבטלה תרמו אנשים שהחלו לעבוד במשרות זמניות או חלקיות.

גורם נוסף שמעיב על ההתאוששות בשוק התעסוקה הוא השכר, שנמצא פחות או יותר בקיפאון מאז המשבר הכלכלי של 2008. אם בתחילת כהונתו של אובמה קצב העלייה הממוצע בשכר השעתי של עובדים בארה"ב היה 3.58%, הרי שבספטמבר השנה הוא היה 2.6%.

לשם השוואה, העלייה החדה ביותר בשכר בעשורים האחרונים היתה בתקופת השגשוג של שנות ה-90, כשביל קלינטון היה הנשיא, ואחריה בשנות ה-80, במהלך כהונתו של רונלד רייגן.

קונים פחות ושוכרים יותר

נתונים המופיעים בכתבה

אובמה נכנס לתפקיד בשיאו של המשבר הכלכלי, שהחל במשבר הסאבפריים, ונראה כי שוק הנדל"ן האמריקאי לא התאושש מאז לגמרי. מכירות הבתים בארה"ב הגיעו לשיא ב–2005, תקופת כהונתו השנייה של ג'ורג' וו. בוש, והגיעו לתחתית בתחילת כהונתו הראשונה של אובמה. מאז הן התאוששו, אך לא חזרו לרמה שנרשמה לפני עשור.

גם מחירי הבתים, שנפלו בתחילת כהונתו של אובמה ודשדשו בשנים הבאות לאחר מכן, התאוששו. בסך הכל בתקופת כהונתו של אובמה עלו מחירי הבתים בארה"ב ב-27%, לפי מדד קייס-שילר.

נתונים המופיעים בכתבה

נפילת שוק הדיור האמריקאי גם הובילה לצניחה בשיעורי הבעלות על בתים, ואלה המשיכו ליפול לכל אורך תקופתו של אובמה.

ברבעון השני של 2016 הגיע שיעור הבעלות על בתים בארה"ב ל-62.9% - שפל של 51 שנה. ברבעון השלישי של השנה נרשמה עלייה קלה בנתון זה, לרמה של 63.5%, לפי נתוני מפקד האוכלוסין.

צעירים רבים בארה"ב מעדיפים לשכור דירות ולא לקנות אותן, בשל הידוק תנאי האשראי, עליית מחירי הבתים והחובות שהם עדיין סוחבים על שכר הלימוד במוסדות האקדמיים.

נתונים המופיעים בכתבה

בנוסף, אמריקאים רבים עדיין מתאוששים, לאחר שאיבדו את בתיהם בעיקולים במהלך משבר הסאבפריים.

העשירים התעשרו - העניים הפסידו

בנאום מצב האומה האחרון שלו בינואר, דיבר ברק אובמה על הצורך להחזיר לאמריקאים את "החלום האמריקאי", והתייחס לאי השוויון כאחת מהבעיות החמורות ביותר שבהן צריכה ארה"ב לטפל. "איך ניתן לכולם הזדמנות שווה והוגנת וביטחון בכלכלה החדשה הזאת?", שאל הנשיא.

אך למרות הכוונות הטובות של אובמה, בתקופתו המשיך אי השוויון להתרחב, כפי שאפשר לראות בנתוני מדד ג'יני לחלוקת ההכנסות. המדד עלה בעקביות בארבעת העשורים האחרונים, ובמיוחד בתקופתו של ביל קלינטון. העשירים המשיכו להתעשר יותר - והעוני צומצם, אך לא מספיק. שיעור משקי הבית בארה"ב שסבלו מחוסר ביטחון תזונתי ירד ב–2015 ל-12.7%, לעומת 14% ב-2014. ב-2011 היה שיעורם של משקי בית אלה 14.9%. עם זאת, שיעורם כיום עדין גבוה מרמה של 11.1% ב-2007, לפני המיתון, שבו היתה שרויה ארה"ב כשאובמה נכנס לתפקיד. שיעור העוני הרשמי ירד אף הוא - ל–13.5% ב–2015, לעומת 14.8% ב–2014. עם זאת, הוא עדיין גבוה ב-1% מכפי שהיה ב-2007.

שוקי המניות שברו שיאים

נתונים המופיעים בכתבה

קצת יותר מחודש לאחר שברק אובמה נכנס לתפקיד נשיא ארה"ב, ב-9 במארס 2009, הגיעו שוקי המניות בארה"ב ובעולם כולו לשפל, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. המשקיעים ברחו משוקי המניות, ורבים מהם לא חזרו לשם עד היום - לפי נתוני הבנק הפדרלי וסקר גאלופ, שצוטטו ב"ניו יורק טיימס", הבעלות הישירה והעקיפה של משקי בית בארה"ב על מניות נמוכה עדיין מכפי שהיתה בתחילת הכהונה של אובמה.

ואולם, במהלך כהונתו של אובמה שוקי המניות שיגשגו ושברו כמה וכמה שיאים. המצב בתחילת הכהונה של אובמה היה גרוע כל כך, עד שכל סימן להתאוששות הוביל לעליות בשווקים. בנוסף, במהלך שמונה שנותיו של אובמה תמך הבנק הפדרלי בשווקים לאורך כל הדרך, הן באמצעות ריבית אפסית והן באמצעות שלוש תוכניות הרחבה כמותית. גורם נוסף שתרם לעליות בשווקים היה רווחי החברות בארה"ב, שעלו ב-62% בשמונה שנותיו של אובמה, לאחר שצנחו בתקופת המשבר.

מדד S&P 500 טיפס במהלך כהונת אובמה בכמעט 160%, דאו ג'ונס עלה ב-126%, ונאסד"ק זינק ב–250%, זינוק חד במיוחד שמשקף את האופטימיות הרבה בשנים האחרונות לגבי מניות הטכנולוגיה, והצמיחה המהירה של חברות סטארט-אפ צעירות.

לשם השוואה, בשמונה שנותיו של ביל קלינטון בבית הלבן עלה S&P 500 גם כן ב-150%. בתקופת ג'ורג' וו. בוש, לעומת זאת, נרשמה ירידה של 45% במדד, ובתקופת רייגן הוא עלה ב–50%. בארבע שנותיו של ג'ורג' בוש האב עלה המדד ב-30%.

החוב זינק בשיעור חד

נתונים המופיעים בכתבה

ההתאוששות הכלכלית שאיפיינה את תקופת אובמה היתה כרוכה גם במחיר כבד - של גירעונות וחובות.

ממשל אובמה הוציא בכל אחת משנותיו יותר כסף מכפי שהכניס. אחת הסיבות לכך היתה הוצאות ביטחוניות, אך חלק לא קטן הוקדש לשיקום הכלכלה והמרצתה.

הגירעון התקציבי בתקופתו של אובמה היה הגדול ביותר בארבעת העשורים האחרונים. התקציב עמד לא פעם במוקדם של ויכוחים סוערים בין הרפובליקאים לדמוקרטים בקונגרס, ואף הביא באוקטובר 2013 להשבתה של שירותי הממשל למשך 16 יום ולהורדת דירוג האשראי של ארה"ב.

עם זאת, בחלק גדול מהעשורים האחרונים גדל הגירעון. הנשיא לשעבר ביל קלינטון היה היחיד מבין הנשיאים בעשורים האחרונים שבתקופתו נרשם עודף תקציבי, בין היתר הודות להכנסות ממסים מהשקעות בתקופה של בועת האינטרנט.

גם רמות החוב של הממשל האמריקאי גדלו כמעט ברצף בארבעת העשורים האחרונים. הן עלו בתקופות של רייגן ובוש האב, ירדו בתקופת השגשוג של קלינטון ושבו לעלות בימיו של בוש הבן. אך בתקופתו של אובמה החוב זינק בשיעור החד ביותר - מ–48% מהתמ"ג בשנה שבה נכנס לתפקיד, ליותר מ-75% כיום. מגמה דומה נראתה לאחר המשבר של 2008 ברוב המדינות במערב, ובמקביל לירידת הריבית לרמה אפסית ואף מתחת לה.

נתונים המופיעים בכתבה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ