מחקר חדש מגלה: הצנע גרם לברקזיט ולא המהגרים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר חדש מגלה: הצנע גרם לברקזיט ולא המהגרים

בניגוד לטענה הרווחת כי מדיניות ההגירה של האיחוד האירופי הובילה את תושבי בריטניה להצביע בעד יציאה ממנו, מחקר חדש מגלה כי דווקא הצנע גרם לכך

4תגובות

ב-24 ביוני, יום אחרי משאל העם ההיסטורי בבריטניה על עתידה של הממלכה באיחוד האירופי, ואולי גם על גורלו של החלום האירופי, חיפשו פרשנים בתקשורת ומומחים את הסיבה שגרמה לאזרחי המדינה להצביע בעד הגירושים בין לונדון לבריסל.

הסיבה המרכזית שעליה הצביעו רוב המומחים שהתראינו בתקשורת היתה הגירה, או בשפה לא מכובסת, שטף הפליטים ומהגרי העבודה שהגיע לאירופה בכלל ולבריטניה בפרט באחרונה. ולכן, חשבו המומחים, שהניסיונות של מדינות האיחוד האירופי "לחלק" את הפליטים המגיעים ביבשת בין המדינות לפי מכסות היתה הגורם המשמעותי להצבעה בעד הברקזיט.

הפגנה נגד ברקזיט במרכז לונדון
JUSTIN TALLIS/אי־אף־פי

אבל ניתוח שעשו סשה או. בקר, טיימו פטסר ודניס נובי מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת וורוויק כי להגירה היה אולי תפקיד מסוים בקבלת ההחלטות של חלק מהמצביעים בעד הברקזיט, אבל לקיצוצים התקציביים בשניות המשבר הכלכלי, כלומר למדיניות הצנע, היה תפקיד משמעותי יותר בקבלת ההחלטה.

החוקרים התייחסו לדפוסי ההצבעה ולמאפיינים החברתיים-כלכליים של המצביעים ב-380 רשויות מקומיות  באנגליה וויילס וסקוטלנד. בשלב השני בחנו את מאפייני המצביעים והאזורים לפי חמישה תבחינים: שונות פוליטית, החשיפה של האזור לאיחוד האירופי, התפישה של איכות המגזר הציבורי והחשיפה למדיניות צנע, דמוגרפיה ומאפייני הון אנושי ומדדים לבחינת המבנה הכלכלי של אזור ההצבעה.

החוקרים השתמשו בלמידה חישובית שתאפשר להן להשתמש במדדים האלה ולבחון כיצד השוני שלהם השפיע על דפוסי ההצבעה. לטענתם, אין הסבר אחד כולל שיכול להסביר את תוצאות ההצבעה, אלא שילוב של כמה גורמים, אך הניתוח שהם ערכו יכול להדגיש חלק מהמאפיינים האלה.

ואולם החוקרים טוענים כי באופן מפתיע, ובניגוד לדיון הציבורי הער לפני משאל העם, לחשיפה של האזור לאיחוד האירופי היתה השפעה נמוכה יחסית על דפוס ההצבעה. בנוסף, המחקר מצא כי גם אם היו מצליחים להגיע להבנות עם האיחוד האירופי בנוגע לשינוי במדיניות ההגירה, ככל הנראה תוצאת ההצבעה לא היתה משתנה. מה שכן השפיע על דפוסי ההצבעה, היתה החשיפה של האזור לפגעי הצנע. כלומר, הסבירות להצביע בעד הברקזיט באזורים שבהם נרשמה אבטלה גבוהה והכנסה נמוכה היתה גבוהה יותר.

מחברי הדו"ח מדגישים כי מאז המשבר הכלכלי בבריטניה ב-2007-2008, השכר הריאלי בממלכה ירד ב-10.4%, בעוד שבמדינות אחרות כמו פולין, גרמניה ואפילו צרפת, עלה השכר הריאלי – לעתים בשיעור חד. השינויים האלה עוררו למעשה גל מחאה נגד הממשלה השמרנית שנמצאת בשלטון מאז 2010 והיתה אחראית על שיקומה הכלכלי של בריטניה – וייתכן שההצבעה ביטאה למעשה סוג של מחאה נגד שלטון קמרון.

התקשורת אהבה אמנם לקשר בין ההגירה לברקזיט, אבל ראשת ממשלת סקוטלנד, ניקולה סטרג'ן, טענה בעבר כי ההצבעה קשורה בעיקר לצנע, ולא להגירה. "יש הרבה מאוד סיבות להצבעה בעד עזיבה של האיחוד האירופי", אמרה סטרג'ן בכנס בספטמבר. "אבל באופן חלקי הברקזיט הוא תוצר של שלילת זכויות ושל התפכחות. הוא נגרם מהאי שוויון, מהתחושה של חוסר כוח – מתקציבי צנע שפגעו במגזר הציבורי וברשתות הביטחון החברתי שכל כך הרבה אנשים תלויים בהן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#