יש להם 880 מיליארד דולר - וכאב ראש גדול - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש להם 880 מיליארד דולר - וכאב ראש גדול

קרן העושר של נורווגיה הניבה עבור אזרחי המדינה יותר כסף מכפי שכולם ציפו ■ אבל הכסף הגדול גורם למחלוקת פוליטית מחריפה והולכת בנוגע לדרכי הניהול שלה ■ מקורות בקרן: "קשה מאוד להחזיק בסכום גדול של כסף ולהמשיך להדק את החגורה"

19תגובות
נורווגיה

שני עשורים אחרי שממשלת נורווגיה הפקידה את הסכום הראשון לקרן העושר הענקית שלה, היא נדרשת ללמוד איך לנהל סכום מפלצתי בגודלו. קרן החיסכון הלאומית, שהוקמה כדי לבצע השקעות זרות בכספים שנצברו מהכנסות מנפט וגז, צברה הון גדול מכפי שמישהו ציפה, הודות לעליית מחיר הנפט.

עתה, משמחיר הנפט ירד, ונורווגיה צפויה לסבול מנפילה של 46% בהכנסותיה מנפט וגז, החשיבות היחסית של קרן העושר גדלה דווקא. ההכנסות השנתיות שמניבה כיום הקרן אף גדולות יותר מהכנסות הנפט של המדינה.

מפת נורווגיה

שווייה של קרן הפנסיה הנורווגית הגלובלית הסתכם בספטמבר ב-882 מיליארד דולר, יותר מפי שניים התמ"ג של נורווגיה. אין קרן חיסכון לאומית גדולה ממנה בעולם. הקרן מחזיקה ביותר מ-2% מכלל המניות הרשומות באירופה ויותר מ-1% מהמניות בעולם - בסך הכל ב-9,000 פירמות ב-78 מדינות. אחזקותיה הגדולות ביותר הן בגוגל, אפל, מיקרוסופט ונסטלה.

נורווגיה ביצעה הרבה מהלכים נכונים במבנה הפעילות של הקרן. אמנם עצמאותה אינה מעוגנת בחוקה, אבל היא מוגנת כיחידה עצמאית בתוך הבנק המרכזי, והיא מפוקחת על ידי משרד האוצר ועל ידי הפרלמנט. הקרן מנוהלת בחיסכון ובשקיפות, וכל השקעה שהיא מבצעת מתפרסמת באינטרנט.

נתונים המופיעים בכתבה

עניין של אמון

קרנות אחרות עשויות להעתיק את המבנה הזה, אבל הן יתקשו לחקות את הערכים הנורדיים שתומכים בו. אינגבה סלינגסטאד, העומד בראש הקרן, אומר כי "צמיחתה מהירה יותר מכפי שמישהו דמיין", וכי תרבות של אמון פוליטי גרמה לקונסנזוס שמאפשר לה לחסוך ככל האפשר.

חוק תקציבי מונע מהממשלה למשוך יותר מהתשואה השנתית הצפויה (שנקבעה ל-4% בשנה), ובתיאוריה, בהון שמוחזק בקרן לא נוגעים. מרטין סקנקה, שפיקח על פעילות הקרן מטעם משרד האוצר, מייחס את האמון במוסד זה לרמות גבוהות יחסית של שוויון כלכלי ושל הומוגניות תרבותית. עוזרת גם העובדה שבאזורים כפריים רבים עדיין זוכרים את העוני שממנו סבלו רבים מהנורווגים לפני שני דורות בלבד.

אינגבה סלינגסטאד, מנכ"ל קרן העושר של נורווגיה
בלומברג

ואולם, הציפיות בנוגע לקרן עשויות להשתנות, מפני שנורווגיה עצמה משתנה. נורווגים שנוהגים בטסלה (מכונית אוטונומית) כבר פחות מתביישים להפגין את עושרם, ובני 50 ומטה מכירים רק מציאות שבה הם חיים באחת המדינות העשירות בעולם. בה בעת, ההגירה לנורווגיה גדולה מתמיד, בייחוד לנוכח זרימתם של פליטים סורים לתוך המדינה.

פרוגרס, מפלגה פופוליסטית המתנגדת להגירה, הצהירה מזמן על רצונה שיותר כסף מזומן מהכנסות נפט יושקע בנורווגיה. ואולם, כשותפה קואליציונית זוטרה מאז 2013, שממונה על משרד האוצר, היא ריסנה את עצמה. עם זאת, במחצית הראשונה של השנה הממשלה משכה מהקרן יותר ממה שהפקידה בה מהכנסות מנפט - 45 מיליארד קרונות נורווגיות (5.5 מיליארד דולר). התשואות הנמוכות שהושגו באחרונה פירושן שגם ההון המוחזק בקרן התכווץ מעט.

מוקדם מדי לזהות מגמה כלשהי לטווח הארוך, אך יש בנורווגיה גורמים שכבר מודאגים. "קשה מאוד להחזיק בסכום גדול של כסף ולהמשיך להדק את החגורה", אומר אדם המקורב לניהול הקרן. סלינגסטאד אופטימי, אבל מכיר בכך שמעט דמוקרטיות שומרות על יציבות בקרנות העושר הלאומיות: פוליטיקאים תמיד מעדיפים להגדיל הוצאות ולהקטין מסים.

עם זאת, תאבונם של אחרים בנוגע לקרן צומח - אם לא להוציא יותר כסף ממנה, הם מקווים לפחות להשתמש בה בצורה אחרת. אחת התלונות היא שהתשואות המתונות למדי של הקרן על השקעות בדולר (5.5% לשנה מאז 1998) משקפות זהירות רבה מדי של האסטרטגים שלה.

סוני קאפור, אחד מהמבקרים החריפים של הקרן, טוען כי היא פישלה בעשור האחרון עקב כישלונה להשקיע בשווקים מתעוררים שהיו רעבים להון, ונוכח התעלמותה מנכסים כמו תשתיות. לטענתו, הקרן החמיצה כתוצאה מכך הזדמנות לרווח של 100–150 מיליון דולר. גרוע מכך, הוא אומר, הזהירות שלה לכאורה חשפה אותה לסיכון גבוה.

HANDOUT/רויטרס

ירוקים, אבל משקיעים בנפט

אוהדי הקרן הודפים את הביקורת, וטוענים כי מדינות עניות יותר מציעות לרוב הזדמנויות מועטות להשקעות גדולות ומתאימות. ואולם, זאת לא הביקורת היחידה מצד קאפור ואחרים. בדמוקרטיה, למוסר יש חשיבות. האתיקה של ההשקעות נהפכה לנושא חם. פוליטיקאים, ארגונים חברתיים ואחרים אומרים בקול גובר שהמוסריות צריכה לגבור על שיקולים אחרים, כולל על רווחים.

מנהלי הקרן מסרבים להשקיע בחברות שמוצריהן בעייתיים מבחינה אתית, כמו טבק וסוגי נשק רבים. הם גם נעשים אקטיביסטים יותר בגישתם לתיק ההשקעות של הקרן, כשהם מתרחקים מהשקעות בחברות שמקושרות לשחיתות, ומביעים תרעומת כלפי חברות מזהמות וכאלה שמעסיקות ילדים.

מנהלי הקרן גם נעשים קולנים יותר בנושאים כמו שכר בכירים. באחרונה הודיעו כי יצטרפו לתביעה ייצוגית של בעלי מניות בפולקסווגן נגד יצרנית המכוניות הגרמנית, בעקבות שערוריית זיוף נתוני הזיהום בכלי הרכב שלה. הקרן הונחתה על ידי הפרלמנט לסייע במאבק בשינוי האקלים, כך ש-1% מתיק ההשקעות שלה מושקע בחברות ירוקות, בזמן שהיא מרחיקה עצמה מחברות מזהמות גדולות, מחברות שמעורבות בבירוא יערות, והשנה גם מחברות פחם.

נורווגיה
בלומברג

הגבלות מהסוג הזה יוצרות דילמות. הקרן עדיין משקיעה בנפט. למשל, אחזקותיה ברויאל דאץ'־של הן מהגדולות ביותר שלה. יועצי האתיקה של הקרן טוענים כי היא יכולה להשיג יותר באמצעות קידום שיטות פעולה חיוביות בתוך חברות נפט. עם זאת, יועץ לשעבר של הקרן מודה כי תמיכתה במאבק בשינוי האקלים יוצרת פרדוקס בהשקעות מהסוג הזה.

למעשה, הקרן מייצאת לא רק את ההון שלה, אלא גם ערכים נורווגיים. בעתיד היא עשויה להתנגד למוצרים נוספים, למשל סוכר ומזון מהיר, עקב תופעת השמנת היתר. עד כה, הכנסת כ-100 חברות לרשימה השחורה של הקרן לא תגבה ממנה מחיר משמעותי, טוענים מנהליה. אבל הם גם לא מכחישים כי החלטות אתיות מסוימות מחייבות פשרות. בעלי המניות שלהם - אזרחי נורווגיה - לא תמיד ייתנו להם לעשות את הדבר הנכון במקום להרוויח כסף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#