נדחה הערעור: ביהמ"ש בשווייץ הורה לישראל לפצות את איראן ב-1.1 מיליארד דולר

בית המשפט בלוזאן דחה הערעור על פסק בוררות משנה שעברה הנוגע לפירות השותפות בין ישראל לאיראן לשינוע ושיווק נפט בתקופת שלטון השאה ■ המערכה המשפטית בעניין מתנהלת זה ארבעה עשורים

לוגו רויטרס
רויטרס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בית המשפט העליון של שווייץ בלוזאן הורה לישראל לשלם לאיראן פיצויים של כ-1.1 מיליארד דולר בתוספת ריבית במסגרת מערכה משפטית שמתנהלת בין שתי המדינות זה ארבעה עשורים נוגעת לפעילות חברת קצא"א (חברת קו צינור הנפט אילת אשקלון), בשנים שקדמו למהפכה האיסלמית באיראן.

הטריבונל הפדרלי של שווייץ דחה את הערעור שהוגש על פסק בוררות משנה שעברה, ופסק כי ישראל תשלם לאיראן גם הוצאות משפט בסך 450 אלף פרנק שווייצי (461 אלף דולר). פסק הדין ניתן ב-27 ביוני, אולם פורסם רק היום באתר האינטרנט של בית המשפט בלוזאן.

לא ברור האם ישראל תשלם את הפיצויים לאיראן לאור המגבלות של דיני המסחר עם מדינות אויב בחוק הישראלי.

עורכי דין של שני הצדדים שקועים זה שנים בהליכי בוררות סביב קצא"א, שהוקמה כשותפות בשנת 1968, בימים שבהם ישראל ואיראן היו ביחסי ידידות, במטרה להוות "גשר יבשתי" להזרמת נפט איראני מים סוף לים התיכון.

במשך עשור, צינור הנפט הזרים בהצלחה נפט מים סוף ליצוא באירופה. אולם מאז המהפכה האיסלמית ב-1979 ועליית שלטון האייתולות, איראן דורשת את חלקה בהכנסות ובנכסים שנותרו בידי ישראל.

הנחת חלקו האחרון של קו צינור אילת־אשקלון, 1969. מכליות עם נפט איראני פרקו את מטענן בנמל אילת
הנחת חלקו האחרון של קו צינור אילת־אשקלון, 1969. מכליות עם נפט איראני פרקו את מטענן בנמל אילתצילום: דניאל רוזנבלום / סטארפוט

מאז התמוטטות השותפות, צמחה קצא"א והפכה למערכת סבוכה של נכסי אנרגיה, שכיום מרביתם מטפלים בנפט שמקורו ברפובליקות לשעבר של ברית המועצות.

היקף רווחי החברה או שווייה אינם ידועים, בעיקר מפני שהיא נהנית מהגנות דומות לאלו שיש לגופי מודיעין ישראלים, ובכלל זה צווי איסור פרסום שמגבילים את הסיקור של פעילותה.

אולם טהרן, אשר הסכימה להניח בצד את סירובה בן עשרות השנים להכיר בזכות הקיום של ישראל, החליטה להשיב לעצמה את חלקה בקצא"א ופתחה ב-1994 בתהליך בוררות סבוך, תחילה בצרפת ובהמשך בשווייץ.

באותה עת, כבר היתה קצא"א המפיצה הגדולה ביותר של נפט בישראל, עם תוכניות להפוך למוקד מרכזי של סחר באנרגיה באזור הים התיכון. ישראל ממשיכה גם כיום לפקח באופן צמוד על פעילות קצא"א.

ראשיתה של קצא"א במלחמת ששת הימים כאשר מצרים חסמה את תעלת סואץ, ומנעה בכך את המעבר של מכליות נפט איראניות בדרכן לאירופה. במסגרת ההסכם להקמת קצא"א, מכליות נפט איראניות פרקו את מטענן בנמל אילת, והנפט הוזרם מרחק של 254 ק"מ לאשקלון.

שתי המדינות הקימו חברת קש בשם APC הולדינגס הרשומה בעיר הליפקס בקנדה, ואשר מהווה את בעל המניות העיקרי של קצא"א. בדצמבר 1969 כבר היה מסוגל צינור הנפט להזרים 60 מיליון חביות נפט גולמי בשנה, אולם מעולם לא הגיע להיקף זה.

כעבור עשור נפל משטרו של השאה האיראני ושתי השותפות בקצא"א הפכו בין לילה לאויבות.

עורכי דין מטעם שתי המדינות סירבו להגיב לפניות רויטרס.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker