שלוש השעות שחרצו את גורלו של בוריס ג'ונסון

כיצד נהפך ראש עיריית לונדון לשעבר ממוביל הברקזיט ומועמד מבטיח לראשות ממשלת בריטניה - לקורבן הנוסף של משאל העם ולפוליטיקאי שנותר ללא תמיכה מבית?

בלומברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בוריס ג'ונסון (מימין) ושר המשפטים, מייקל גוב, בחודש שעברצילום: STEFAN ROUSSEAU/אי־אף־פי
בלומברג

בתוך שלוש שעות ביום חמישי בבוקר, הפוליטיקה הבריטית עברה טלטלה פעם נוספת. הקורבן האחרון של השבוע המסויט שעבר על ווסטמיניסטר היה האיש שאחראי יותר מכולם על הצתת הגפרור שהדליק את האש: בוריס ג'ונסון, לשעבר ראש עיריית לונדון - וכיום, לשעבר ראש הממשלה הבא של בריטניה.

ג'ונסון, שכילד שאף להיות "מלך העולם", מיצב את עצמו כמועמד הבולט לרשת את ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, לאחר שבפברואר החליט לקרוא עליו תיגר - ולתמוך באופן פומבי ביציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. האנרגיה והכריזמה של ג'ונסון הביאו לניצחון תומכי הברקזיט, וקמרון התפטר. באותו בוקר, יום לאחר משאל העם, הדרך לרשת את חברו לספסל הלימודים לשעבר ולהגיע לדאונינג 10 היתה סלולה. עד הצהריים - ג'ונסון היה מחוץ למרוץ.

הפגישה שקבעה את גורלו של ג'ונסון התקיימה קצת לפני 9:00 בבוקר במשרדו של שר המשפטים, מייקל גוב, בבית הנבחרים. בפגישה שכונסה בחופזה, אמר גוב לכעשרה חברי פרלמנט שאין לו אמון בג'ונסון - אף שהיה אמור לתמוך בקמפיין שלו באותו בוקר.

"הוא אמר לנו שהוא הולך להציג את מועמדותו לראשות הממשלה", סיפר לעיתונאים שר התרבות, אד וויזי. "ככל שהתקרב המועד של משאל העם, כך הוא חשב על זה יותר. הוא הגיע למסקנה שאם הוא אינו חושב שג'ונסון יכול לעשות את זה - אז הוא זה שצריך לעשות צעד קדימה".

האנשים בחדר היו המומים. בין הנוכחים היה חבר הפרלמנט דומיניק ראב, המכהן תחת גוב - שהיה לרוע מזלו זה שכתב את מאמר התמיכה בג'ונסון, שפורסם באותו בוקר ב"סאן", עם הכותרת "למה לג'ונסון יש את אפקט ההייניקן". הכותרת קורצת לסלוגן של בירת הייניקן: "מרעננת את החלקים שבירות אחרות לא יכולות להגיע אליהם". אבל ראב עבר לתמוך בגוב - ועד הצהריים כבר הספיק לתת ראיונות ולהביע את תמיכתו בבוס שלו.

"לא היה מצליח להוביל צוות"

הסימן הראשון לצרות נראה ביום רביעי האחרון, כשמייל שנשלח לגוב מאשתו שרה הודלף. במייל מפצירה האשה בבעלה לתור אחר "הבטחות ספציפיות" בפגישה עם ג'ונסון ולהיות "עקשן כמיטב יכולתך".

גוב אומר שהוא איבד את האמון בג'ונסון מאז ההצבעה על משאל העם. המאמצים של ג'ונסון לזכות בתמיכתן של דמויות מרכזיות נוספות במפלגה השמרנית נכשלו, והובילו לכך שמועמדים רבים מהמתוכנן ינסו לרשת את קמרון. שרת האנרגיה, אנדראה לידסום, היתה בין אלה שגוב קיווה כי ג'ונסון יצרף אליו, לפי מקורב לגוב. לאחר שנפגשה עם ג'ונסון, לידסום החליטה לרוץ נגדו.

תרזה מיי. מושווית למרגרט תאצ'רצילום: בלומברג

"בימים האחרונים הבנתי כי אף שלבוריס יש יכולות תקשורת מאוד מיוחדות, לא היתה לו היכולת לבנות ולהוביל צוות, ולספק למדינה את המנהיגות שהיא זקוקה לה", אמר גוב בן ה-48 ל-BBC.

במקביל להכרזה של גוב על מועמדותו, בפגישה שנערכה במשרדו, התכוננה שרת הפנים תרזה מיי להודעה על מועמדותה שלה, ב-9:30. התזמון לא יכול היה להיות טוב יותר עבורה. בעוד שבני הברית לשעבר היו עסוקים בתקיעת סכינים אחד בשני, ללא יכולת לומר כיצד תיראה עזיבת האיחוד, נראה כי מיי אומרת, כפי שתיאר זאת הביוגרף של ג'ונסון, שהנה הגיעה "המועמדת הבוגרת".

למיי, שתמכה בקמפיין של קמרון בעד הישארות באיחוד, היתה תוכנית. הנאום שנשאה הראה כי היא מחויבת לפעול בהתאם ל"קולו של העם". היא אמרה שלא יהיה משאל נוסף, לא יהיו בחירות מוקדם מהמתוכנן - ונראה שהיא התכוונה לכך. היא אמרה כי המדינה זקוקה ל"מנהיגות חזקה וחוש כיוון ברור", והתבדחה על חשבונו של ג'ונסון כשאמרה כי "בפעם האחרונה שניהל משא ומתן עם הגרמנים הוא חזר עם שלושה תותחי מים כמעט חדשים".

לאחר שמועמדותה של מיי יצאה לאור, העיתונאים חצו את לונדון כדי להגיע להכרזת מועמדותו של ג'ונסון. זה אינו סימן טוב אם השאלה הראשונה שכולם שואלים עם הגעתם היא "זה עדיין קורה?" - אבל זה סימן גרוע ביותר אם התשובה היא "יש שם תה וקפה".

גוב - כנגד כל הסיכויים

כשהדלת נפתחה בסופו של דבר, היו סימנים לכך שהדברים אינם תקינים. לא היו שלטים ולא סיסמאות, גם לא חברי פרלמנט ותיקים. הם היו במקומות אחרים, בהכרזות המועמדות של מיי וגוב. בסופו של דבר ג'ונסון הופיע. הוא מנה בפני הנוכחים את כל הדברים הנהדרים שעשה כראש העיר של לונדון. הוא דיבר על התכונות שלהן יזדקק ראש הממשלה הבא. אבל האם הוא יתמודד? "לאחר שהתייעצתי עם עמיתים ובחנתי את הנסיבות בפרלמנט", הוא אמר, "הגעתי למסקנה שהאיש הזה לא יכול להיות אני".

ב-2005 גוב וג'ונסון תמכו בקמרון במרוץ למנהיגות מפלגת השמרנים. קמרון התכוון לגרום למפלגה לזנוח את האובססיה שלה לגבי אירופה, ולקבל בחזרה את המוניטין שהיה לה בנוגע ליכולותיה הכלכליות. 11 שנה מאוחר יותר, בריטניה בדרך החוצה מהאיחוד, המפלגה השמרנית מפוצלת, וייתכן שהמדינה בדרך למיתון. אבל איש אחד עדיין עומד, לאחר שפנה נגד קמרון, ואחר כך נגד ג'ונסון.

"זה היה יום מדהים", אמר טים בייל, מחבר הספר "השמרנים מתאצ'ר ועד קמרון". "מכל הנפשות הפועלות, מי היה מאמין שבסוף זה יהיה גוב שנותר עם סיכוי להפוך לראש ממשלה?".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker