דמי אבטחה, דמי רדיפת נמלטים ודמי "סניגור חינם" - כך כולאים את העניים בארה"ב

האם זה פשע להיות עני? שיטת הענישה והכליאה האמריקאית משחזרת את עוולות המאה ה-19 - עניים מקבלים קנסות, ומושלכים לכלא כשאינם פורעים אותם

ניקולס קריסטוף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוזלינד האל בתאי הביקורים בכלא טאלסה, אוקלהומה
רוזלינד האל בתאי הביקורים בכלא טאלסה, אוקלהומהצילום: Allison V. Smith / New York Time

בשנות ה-30 של המאה ה-19, העולם התרבותי החל לסגור את שער בתי הכלא לבעלי חובות, בהכירו בהיותם מוסדות ברבריים. הדרך היחידה להבטיח שאזרחים לא יוכלו לפרוע את חובם היא לכלוא אותם.

במאה ה-21 ארה"ב חזרה ובנתה מחדש מערכת נרחבת של בתי כלא לבעלי חוב, ובכך קבעה כי להיות עני הוא פשע. אם אינכם מאמינים לי, בואו לכלא המחוזי בטאלסה, אוקלהומה. ביום שבו ביקרתי, 23 אנשים היו כלואים שם בשל אי-פירעון קנסות ותשלומים לממשלה, כולל אשה אחת שנכלאה כי לא שילמה קנס שקיבלה, על נהיגה במכונית ללא לוחית רישוי.

ישבתי עם רוזלינד הול (53), אשה עדינה ומנומסת עם שיער מאפיר, שקיבלה עונש מאסר של 18 חודשים במצטבר, בגלל שלא שילמה שלל קנסות על עבירות קלות (שעליהן ישבה גם במאסר, בנפרד). הול, ללא היסטוריה של אלימות, סובלת זה שלושה עשורים ממחלת נפש והתמכרות לסמים, וגנבה בעבר מחנויות.

היא סיפרה בדמעות כיצד הפסיקה להשתמש בסמים ולפשוע בשנתיים האחרונות, אך הקנסות והריבית עליהם הצטברו לסכום של 11,258 דולר. בשל דיכאון והפרעה דו־קוטבית, אין לה סיכוי למצוא עבודה קבועה, ולכן היא נאסרת שוב ושוב על אי־פירעון הקנסות.

הפעם היא כבר 10 ימים בכלא, על אי-תשלום קנס על צ'קים ללא כיסוי, שכתבה לפני שמונה שנים לחנות מכולת. סכום הצ'קים היה 100 דולר, אבל הקנסות הצטברו ל-1,200 דולר - וזה לאחר שבמשך שמונה שנים כבר פרעה חלק מהחוב.

הול מתקיימת מתלושי מזון, בגדים שהיא מקבלת מכנסיות, ומתגוררת אצל חברים שמשכנים אותה. היא משתכרת 50 דולר לחודש בניקוי בתים, ומקצה 40 דולר מתוכם לפירעון החוב. היא משאירה 10 דולרים לעצמה ולכלבלב האהוב שלה, ששכנה שומרת עליו כשהיא בכלא.

"לא רק שיש בתי כלא לחייבים ב-2016, אנחנו גם משלמים 64 דולר ליום לאחזקתם שם, לא בגלל מה שהם עשו, אלא בגלל שהם עניים", אמרה ג'יל וב, סנגורית ציבורית.

ב-25 השנים האחרונות, עם התייקרות הכליאה, מדינות ורשויות מקומיות מטילות את עלות הכליאה על כתפי העבריינים. נאשמים בפשע פלילי באוקלהומה צריכים לשלם 66 סוגים שונים של תשלומים, החל מ"דמי אבטחה בבית המשפט", ועד "דמי רדיפת נמלטים מחוק על ידי השריף". יש גם דמי תשלום לנזקקים שמבקשים סניגור ציבורי. זו לא בדיחה.

אפילו התובע המחוזי של טאלסה, סטיבן קונצוויילר, חושב שהקנסות הללו הן שיטה מגוחכת לממן את משרדו. "זו מערכת דפוקה", הוא אומר.

בספר A Pound of Flesh (ליטרת בשר) של אלקסיס האריס מאוניברסיטת וושינגטון, כותב האריס כי ב-2007 נאסרו ברוד איילנד 18 אנשים ביום בממוצע על אי-תשלום חוב לבית המשפט. ב-2012, בפרגוסון, מיזורי, משק הבית הממוצע שילם קנסות של 272 דולר, ומספר צווי המעצר היה 1.6 לאדם בוגר באותה שנה.

"לנאשמים עניים אין כלום", אומר האריס, "והתוצאה היא מערכת שמענישה את העניים והמיעוטים באופן לא פרופורציונלי, ומטילה עליהם נטל חוב שהם לא יכולים להימלט ממנו".

להאכיל את הילדים 
או לשלם את הקנסות

בית המשפט העליון פסק כי אסור לכלוא אנשים כשהם מסרבים לשלם, אך לא כאשר אינם יכולים. בפועל החוק אינו מגן על אף אחד - והעניים נכלאים שוב ושוב על היותם עניים.

כדי לתקן זאת יש להגביל את הקנסות, ולהפסיק להשתמש בבתי משפט כחברות גביית כסף פרטיות, שמוסיפות עוד משלהן לנטל החוב, ולהגביל את חובות בית המשפט לאחוז מהכנסת הנאשמים.

הסכומים עצומים. ג'וב פילדס השלישי אמר כי הוא חייב 70 אלף דולר. סינתיה אודום חייבת 170 אלף דולר, ומתלבטת אם לפרוע את חשבון החשמל, לקנות מזון לילדיה או לפרוע את החוב כדי להישאר מחוץ לכלא.

אמנדה גולמן (29) גדלה בבית של מכורים למתאמפטמין, והחלה להשתמש בסמים בגיל 12. היא הפסיקה ללמוד כשנכנסה להריון בכתה ט'. היא ובתה היו חסרות בית במשך תקופה. ואולם גולמן השתקמה: היא לא פשעה בארבע השנים האחרונות, ולא השתמשה בסמים במשך שלוש שנים. יש לה עבודה קבועה והיא זכתה לקידום. אך היא עדיין מתקשה לפרוע את הקנסות הישנים ולגדל את שלושת ילדיה, בני שנתיים, 10 ו-13.

"אני יכולה להאכיל את הילדים או לשלם את הקנסות, אחד מהשניים", אמרה גולמן. "ואם לא אפרע את החוב, אקבל צו מעצר". ארבע פעמים היא נכלאה לכמה ימים על פיגור בתשלומים, ובכל פעם זה טילטל את ילדיה וסיכן את התעסוקה שלה.

עו"ד וב חושבת שבתי הכלא האלה נועדו כדי להדביק תווית ולהעניש את העניים. "זה פוגע במשפחות, לא מגן על החברה, ועולה כסף רב", היא אומרת. "אני לא יכולה לחשוב על אף סיבה לקיומם, חוץ מעוינות כלפי העניים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker