העולם עובד קשה - 
אז למה הפריון לא עולה?

יש הסברים רבים להאטה בגידול פריון העבודה, אך מעט דרכים, ובעיקר מעט רצון, לתקן זאת ■ לפי מחקר של OECD, לא בטוח שהטכנולוגיה לבדה תצליח להאיץ את הפריון

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מדפסת תלת־ממד מייצרת דגם של יד אנושית, במפעל בבריטניה
מדפסת תלת־ממד מייצרת דגם של יד אנושית, במפעל בבריטניהצילום: בלומברג

צמיחה כלכלית נובעת משני מקורות עיקריים: השמת יותר אנשים בעבודה, ומתן אפשרות לעובדים לעבוד בצורה יעילה יותר, כלומר, פריון עבודה טוב יותר. היות שכוח העבודה במדינות מפותחות רבות צפוי להיות בקיפאון או לרדת בשני העשורים הבאים עם פרישתם של בני דור הבייבי בום, הרבה יהיה תלוי בשיפורים בפריון העבודה.

קצב ההתקדמות בפריון של הכלכלות המפותחות הוא סיבה לאכזבה מרה. הצמיחה נמוכה בהרבה מרמתה בסוף המאה ה-20. העלייה המהירה במקומות כמו ארה"ב וקנדה בתקופת בועת הדוט.קום דעכה. השילוב של צמיחה בשיעור של 1% בלבד בפריון וקיפאון בכוח העבודה מעיד על צמיחה אטית בתמ"ג.

מחקר חדש של OECD המנסה להבין את ההאטה המבלבלת הזאת בפריון העבודה מספק כמה הסברים אפשריים. אחד מהם הוא התיאוריה של "ההתקדמות הסתיימה", שלפיה ההתפתחויות המודרניות בטכנולוגיית המידע אינן מהפכניות כמו התפשטות החשמל או המכונית.

הסבר אפשרי אחר הוא המעבר מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים, שבה עובדים רבים עלולים להיות יעילים פחות (ואת המשרות שלהם קשה להפוך לאוטומטיות). ויש שאלה של מדידה מוטעית: חלק מהפעילויות, כמו מנועי חיפוש חינמיים, אינן כלולות בנתוני התמ"ג, וקשה לאמוד את הפריון בענפי שירותים.

תפקידה של הטכנולוגיה נמצא בלבו של הבלבול הזה. היתה מן הסתם עלייה בפריון בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, היות שהאינטרנט הפחית את עלויותיהן של עסקות ואיפשר לחברות לעקוב אחר מכירותיהן והמלאי שלהן בזמן אמת. יהיו גם בוודאי עליות נוספות בעתיד, לאחר שחברות יאמצו טכנולוגיות כמו הדפסת תלת-ממד ומכוניות אוטונומיות. ואולם רוב המדינות חוו האטה בהשקעות בטכנולוגיה (כשיעור מהתמ"ג) מאז בועת הדוט.קום. אפילו כשהריביות בשפל, נדמה שיש פחות מיזמי היי-טק אטרקטיביים בסביבה.

ייתכן שלא רק הטכנולוגיה גרמה לפריון העבודה בארה"ב לזנק ב-1996–2004. גורם אפשרי נוסף הוא התפשטות "רשתות ערך גלובליות" - רשתות עסקיות שמקשרות בין ספקים במדינות רבות. חברות שרוצות להיות חלק משרשרת ערך גלובלית חייבות להיות יעילות, או שהמתחרות יעקפו אותן. הסחר הגלובלי התרחב במהירות בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 כשנוצרו שרשראות הערך - אך מאז המשבר הפיננסי, הצמיחה בסחר היתה אטית אף יותר מהצמיחה בתמ"ג. זה עלול להאט את התפתחותן של שרשראות ערך, ובהתאם לכך גם את העלייה בפריון.

גורם אפשרי נוסף הוא ההאטה בקצב הקמתם של עסקים חדשים. בטווח הבינוני, אפשר היה לצפות שעסקים חדשים יהיו יעילים יותר מהישנים שהם מחליפים. אך לפי הנתונים האחרונים (מ-2012–2013), חברות חדשות אחראיות כיום לנתח קטן יותר מכלל החברות ברוב המדינות מאשר לפני המשבר.

גורם אחר הוא חוסר ההתאמה בין כישורי כוח העבודה לבין צורכי התעשייה. בצלו של המיתון ב-2008–2009, עובדים נאלצו לקחת משרות בשכר נמוך. סקר שנערך ב-2013 מצא כי יותר מ-20% מהעובדים במדינות עשירות סבורים שהם מוכשרים מדי בעבור המשרות שלהם (באנגליה וביפן שיעורם היה מעל ל-30%). הזמינות של עובדים גם שיכנעה חברות לגייס יותר כוח אדם במקום לבצע השקעות הון.

בה בעת, עובדים עדיין מתלוננים על מחסור בכישורים. ייתכן שמערכות החינוך המערביות אינן מניבות כבר את סוג הבוגרים שחברות מודרניות מחפשות. אולי ממשלות צריכות לעודד יותר הכשרה במקום העבודה.

ב-OECD סבורים שהגורמים הבסיסיים האלה הם הסברים הגיוניים להאטה יותר מאשר מדידה שגויה, במיוחד היות שהירידה היא מתמשכת ופוגעת הן בכלכלות מתעוררות, הן בכלכלות מפותחות.

ההאטה בפריון היא אחת הבעיות הגדולות שניצבות בפני המדינות העשירות, אך מדהים לראות כמה מעט מדברים עליה בשיח הציבורי. במקום לחשוב איך להפוך את הייצור ליעיל יותר, פוליטיקאים כמו דונלד טראמפ מתמקדים בהרחקת סחורות ואנשים מחו"ל.

כשממשלות כן מנסות לשפר את פריון העבודה (למשל ברפורמות שממשלת צרפת מנסה לקדם בשוק העבודה), הן מוצאות עצמן עומדות בפני התנגדות אדירה. זה מראה שהבעיה לא תיעלם בעתיד הקרוב.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום