מערכת החינוך הכי טובה באירופה 
מנסה להמציא את עצמה מחדש

פינלנד מככבת בדרך קבע בצמרת מבחני הדירוג ההשוואתיים של מערכת החינוך, אבל בשנים האחרונות התלמידים איבדו את הרעב להצליח - ובמדינה הנורדית חושבים איך אפשר להחזיר להם את "השמחה והמשמעות של הלימוד"

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית ספר בפינלנד
בית ספר בפינלנדצילום: אייל טואג

במגרש החניה של בית הספר המקיף היידנקיווי אין מכוניות; רוב התלמידים מגיעים לבית הספר ברגל או מדוושים על אופניים. בתוך בית הספר הם יושבים בקבוצות של ארבעה תלמידים ברמות לימוד שונות. הם יכולים להביע את דעתם בנוגע למה שהם לומדים והמקום שבו הם לומדים: רבים עובדים מול קיר במסדרון. מבחנים הם מחזה נדיר. ארוחת הצהריים היא בחינם. התלמידים הצעירים הולכים הביתה עם מעט שיעורי בית - או בלי.

עשרות אלפי מומחים רשמו לעצמם את המתכון הזה, לאחר שמאז 2000 מגיעה פינלנד לראש הדירוג (או למקום קרוב מאוד לפסגה) במבחני פיזה שנערכים בכל שלוש שנים בקריאה, מתמטיקה ומדעים בקרב בני 15 ב-60 מדינות. רק ביפן, סינגפור, דרום קוריאה ובאזורים העשירים של סין, משיגים בני הנוער ציונים גבוהים יותר. ואולם בניגוד למדינות אלה, בפינלנד הצליחו לפתח שיטת הוראה שלא דורשת להעביד בפרך את התלמידים.

פאסי סאלברג, לשעבר בכיר במשרד החינוך הפיני, טוען כי פינלנד מחוסנת מפני תנועת הרפורמה העולמית בחינוך, אותה הוא מכנה בבוז GERM (ראשי התיבות באנגלית של שם התנועה), כשהוא מתכוון לדרישות לקדם תחרות בין בתי ספר, מבחנים אחידים, הטלת אחריות אישית על המורים והתמקדות בידע בסיסי. שיטה זו ננקטת על ידי בתי ספר פרטיים רבים בארה"ב, שבהם "אין תירוצים". גם ממשלת בריטניה תומכת בה. המודל הפיני זוכה לעדיפות בסקוטלנד, בשוודיה ועל ידי תומכים של מערכת החינוך הציבורית בארה"ב.

ואולם בפינלנד מתחילים לדאוג. הציונים של המדינה נפלו ב-2009 וב-2012 (התוצאות הבאות יפורסמו בדצמבר). הנתונים מצביעים על כך שהירידה נרשמה עם תחילת העשור הקודם. אמנם ילדי מהגרים נוטים להשיג ציונים נמוכים יותר, אבל גם הציונים של ילידי פינלנד נמצאים בירידה. הבעיה חמורה אף יותר בקרב בנות ממשקי בית שבהם לא מדברים פינית ובקרב בנים ילידי פינלנד: אחד מכל שמונה בנים בגיל 15 לא מסוגל לקרוא ברמה מספקת ללימודים.

בעיה נוספת היא שהילדים הפינים מרגישים מדוכדכים בבית ספר. כמחצית מבני 14–15 מרגישים כי למורים לא אכפת מהחיים שלהם. הסבירות כי התלמידים הפינים יגידו שסביבת הלימוד בכיתות רעה גבוהה מהממוצע במדינות OECD. תומאס קורטילה, נציב פניות הציבור לענייני ילדים, אומר כי 20%–25% מהבנות בגילי 14–15 מקבלות טיפולי ייעוץ בבתי הספר.

פאסי סאלברג
פאסי סאלברגצילום: אייל טואג

סנדרום נוקיה: 
הקושי לחדש מהפסגה

סאלברג מודאג כי מערכת החינוך הפינית חוזרת על הטעויות של חברת שירותי התוכנה ותשתיות התקשורת הסלולרית, נוקיה, שהיתה מהמובילות בעולם, אך לא השכילה להמשיך להיות חדשנית כשהיתה בפסגה. ידיעת קרוא וכתוב במדינה זכתה תמיד לשבחים, אומרת סירקו קופיאינן מאוניברסיטת הלסינקי. עד לפני 50 שנה הכנסייה הלותראנית לא חיתנה פינים, אלא אם כן הם ידעו קרוא וכתוב. ואולם ב-2000–2009 שיעור בני ה-15 שקרא במשך 30 דקות לפחות ביום נפל ממחצית לשליש. המורים מאשימים את המשיכה הקטלנית של הסמארטפונים.

"פינלנד היא לא המדינה היחידה שמתמודדת עם שינויים בתרבות של בני הנוער", אומר טים אוטס מחברת הבחינות וההערכה קיימברידג' אססמנט. לדבריו, מדינות כמו בריטניה הגיבו לשינויים באמצעות הקשחת המשמעת. ואולם פינלנד נוקטת גישה "מונחית תלמידים". באוגוסט יפרסמו 313 הרשויות המקומיות בפינלנד את הגרסאות שלהן לתוכנית הלימוד הלאומית החדשה, שנועדה להחזיר את "השמחה והמשמעות של הלימוד".

הכוונה היא שיהיו יותר לימודי אמנות, מוזיקה "ולימודים מבוססי תופעות": עבודות בקבוצות סביב נושא. בהיידנקיווי, לדוגמה, מתכננים לעסוק בפרויקטים על יצירת כדור הארץ תוך כדי שילוב בין לימודים על תיאוריית המפץ הגדול, לימודים דתיים ושירה פינית.

ואולם הספקנים טוענים כי יש שתי בעיות מרכזיות, שהראשונה שבהן היא אי-שוויון. הפער בין תלמידים עשירים לעניים בפינלנד נמוך יותר מאשר ברוב מדינות OECD, אבל הוא גדל מאז 2000. לדברי קורטילה, הורים עשירים שוכרים דירות ליד בתי ספר טובים, ומכניסים את הילדים לשיעורי מוזיקה תחרותיים כדי "לכופף" את המערכת.

המתנגדים לשינוי טוענים גם כי תוכנית הלימודים החדשה חותרת תחת היסודות שלדבריהם הובילו להצלחה הקודמת של פינלנד: תוכנית חריגה בתכניה, שעירבה בין תרבות להיסטוריה ולחינוך מסורתי. גבריאל הולר סאלגרן ממרכז המחקר לרפורמות שוק בחינוך, טוען כי השאלה המרכזית היא מה הוביל לזינוק בביצועי החינוך של פינלנד ב-1965–2000, ולא מה קורה כיום בבתי הספר.

המורים זוכים למעמד חברתי יוצא דופן

קשה להעתיק חלק מנקודות החוזק של פינלנד. המורים במדינה נהנים ממעמד חברתי יוצא דופן - רק רופאים מבוקשים יותר בשוק הפנויים-פנויות (זאת, בשל תפקידם בהגנה על התרבות הפינית מפני הדיכוי הרוסי במאה ה-19).

פינלנד נהפכה למדינה מתועשת בשלב מאוחר יחסית לעומת המדינות הנורדיות האחרות, והפעילה את מערכת החינוך ההמונית שלה רק בשנות ה-60 של המאה הקודמת. קופיאינן אומרת כי המשמעות של כך היא שההורים של בני "דור מבחני הפיז"ה" טיפסו בסולם החברתי והעבירו לילדיהם את החשיבות של החינוך. לדבריה, הורים צעירים יותר חוששים כי ילדיהם לא יירשו מהם את החריצות.

מגני הרפורמה מתעקשים כי היא חיונית לפינלנד. הם מדגישים את התמיכה הלימודית שמוענקת לתלמידים מתקשים - ואת ההכשרה הקשה למורה. לפינים עצמם אכפת פחות מהדירוג במבחני פיז"ה לעומת מה שמעריכים מבקרים חיצוניים במדינה. מלבד זאת, המצב של פינלנד עדיין טוב, גם אם פחות טוב מבעבר.

גם התומכים וגם המתנגדים של תוכנית הלימודים החדשה במדינה מסכימים כי הרצון של הילדים להצליח בבית הספר נעלם והולך. "לפני עשר שנים כל הפינים העניקו חשיבות רבה לחינוך", אומרת אילפו קיוויבורי מצוות ההוראה בהיידנקיווי, "כיום זה ברור פחות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום