כך תיראה המדיניות הכלכלית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ

מלחמת סחר עולמית, ביטול החוקים להגנת הסביבה והורדת מסים מכל ההבטחות של טראמפ, מה תוכל ארה"ב תחת שלטונו ליישם? והאם הממסד יאפשר זאת? ■ "רק אלוהים יודע מה טראמפ מתכנן לעזאזל", אומרים מומחים, "וארה"ב התאגידית תרצה מישהו שיציל אותה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דונלד טראמפ באירוע בחירות בניו ג'רזי. המועמד לנשיאות מזהיר כי תהיה זאת טעות לזלזל ביכולת שלו לשנות את חוקי המשחק
דונלד טראמפ באירוע בחירות בניו ג'רזי. המועמד לנשיאות מזהיר כי תהיה זאת טעות לזלזל ביכולת שלו לשנות את חוקי המשחקצילום: EDUARDO MUNOZ ALVAREZ/אי־אף

הכתבה פורסמה לראשונה במאי 2016. בשעות האחרונות צועד טראמפ לקראת ניצחון מדהים בקרב על נשיאות ארה"ב:

בגבעות ובעמקים של מחוז מינגו שבווירג'יניה המערבית, שבו שיעור האבטלה גבוה כמעט פי שלושה משיעור האבטלה הכללי בארה"ב, יש פחם. בחלקה הדרום־מערבי של שיקגו, שבה הנוף שונה לחלוטין אך החששות הכלכליים דומים, נמצא מפעל של עוגיות אוראו שנמצא לפני סגירה ומעבר למקסיקו.

דונלד טראמפ התחייב להשיב לכורים, לאופים ולעובדים בפסי הייצור את מקומות העבודה החל מיומו הראשון בתפקיד — והוא יכול לעשות את זה באמצעות הקלות רגולטוריות, הטלת פיקוח על המחירים, או שיחת טלפון לא דיסקרטית במיוחד מהחדר הסגלגל שבבית הלבן למנהלי התאגידים.

"זה יקרה במהירות", אמר באחרונה טראמפ, שיהיה ככל הנראה המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקאית, לקול תשואות הקהל בוועידה בעיר צ'רלסטון שבווירג'יניה המערבית. "זה כל כך קל", הוסיף — אבל לא בטוח שזה נכון.

מכרה פחם בווירג'יניה המערבית. גם התערבות של טראמפ לא תעזור לתעשיית הפחםצילום: בלומברג

אף שהמסרים של טראמפ קוסמים מאוד לתושבים באזורים אלה (טראמפ זכה ב–90% מהקולות במחוז מינגו), חלק גדול ממה שהוא מבטיח לעשות — בעצמו או באמצעות חקיקה בקונגרס — לא יהיה ניתן לביצוע ב–1,000 הימים הראשונים לממשלו, וכמובן שלא ב–100 הימים הראשונים.

לדוגמה, טראמפ הציע ליישם הקלות בתקנות לשמירה על אוויר נקי — שחוקקו על ידי הדמוקרטים והרפובליקאים ביחד, מה שפגע בתעשיית הפחם. אבל לא סביר שהפחם יצליח לכבוש מחדש את נתח השוק שאיבד בשנים האחרונות לטובת הגז הטבעי, שנהפך לזול יותר לכרייה בעקבות תנופת פצלי השמן. וזה עוד בלי להתייחס לתעשיית מקורות האנרגיה החלופיים שצומחת במהירות, כאנרגיית רוח ואנרגיה סולארית.

"לא אגיד שטראמפ לא יוכל לעשות דבר, אבל לא סביר שהוא יוכל להחזיר את תעשיית הפחם למצב שבו היתה", אמר ג'ון דסקינס, מנהל המכון לכלכלה ועסקים באוניברסיטת מערב וירג'יניה. תפוקת המכרות והתעסוקה בהם הצטמצמו בכשליש מאז 2008, ולדברי דסקינס "גם בתרחישים האופטימיים ביותר אנחנו לא צופים זינוק גדול בתעשייה".

כמובן שעדיין לא ברור כי טראמפ אכן יהיה נשיא. אבל חלק גדול ממה שהביא אותו עד הלום הן ההבטחות המוגזמות שלו. סוגיות הפחם ותקנות האוויר הנקי ממחישות את הגבולות של כוח הנשיא בזירה הכלכלית, אך יש מקומות אחרים שבהם יהיה לטראמפ יותר מרחב לתמרון.

ערבוביה של הצעות ראשוניות ומסרים

כרבים מנאומיו, האג'נדה הכלכלית של טראמפ היא ערבוביה של הצעות ראשוניות ומסרים שקורצים לקהל הרחב, יחד עם הצעות בסיסיות שאולי יוכל ליישם כנשיא, אפילו ללא אישור הקונגרס. אבל אי־אפשר להעריך בדיוק מה יקרה, כפי שיכולים להעיד הפרשנים שהתייחסו בזלזול למועמדות של טראמפ, גם כשזכה בבחירות המקדימות מדינה אחר מדינה.

טראמפ מצדו מזהיר כי תהיה זאת טעות לזלזל ביכולת שלו לשנות את חוקי המשחק. כשזה מגיע לחברות שמוציאות מקומות עבודה אל מחוץ לארה"ב, הוא מקשיח את הטון.

"אני לא ברק אובמה, ויש אנשים טיפשים בממשלה שלנו", אמר טראמפ בראיון שנערך עמו באחרונה. "איתי (בשלטון), יהיו השלכות לכך שחברה אמריקאית תעבור מחוץ לארה"ב, וההשלכות האלה יהיו חמורות".

טראמפ מכיר בכך שהתחרות מצד הגז הטבעי המוזל גבתה מחיר כבד מתעשיית הפחם וממקומות העבודה שנעלמו בווירג'יניה המערבית. "אבל פחם עדיין זול יותר ויש לו מקום מרכזי בתעשיית האנרגיה", אמר. הקלות רגולטוריות — בין אם בחוקי הגנת הסביבה או בבטיחות במקומות עבודה — יתרמו לתעשייה, לטענתו. "נהפכתי לבקי מאוד בפחם", אמר באחרונה. "הרגולטורים אכזריים והם שולחים פקחים לאותו מכרה פעמיים או שלוש ביום. אפילו הכורים אומרים שזה יצא משליטה".

במשרדי עורכי דין, בחדרי דירקטוריונים של תאגידים, בישיבות של לוביסטים ובקבוצות מחקר בוושינגטון מנסים המומחים להעריך איך תיראה כהונתו של טראמפ במציאות. אם לנסח את זה בבוטות: עסקים הם עסקים. ולכן לא משנה אם הם חושבים שבחירתו תהיה הרסנית או מבורכת, הם רוצים לדעת איך זה ישפיע על השורה התחתונה.

1. שיח לאומי: טראמפ בתפקיד הבריון השכונתי

תומכי דונלד טראמפ בכנס בחירות בקליפורניהצילום: ROBYN BECK/אי־אף־פי

הדרך הטובה ביותר עבור טראמפ ליישם את המדיניות שלו נמצאת אולי ביכולת יוצאת הדופן של נשיאי ארה"ב לכוון את הטון ואת קווי המתאר של השיח הלאומי. זאת, בעיקר בתחומים שהדגיש טראמפ עד כה, כגון האופן שבו חברות אמריקאיות צריכות לנהוג בעובדים האמריקאים. שלא כרוב המועמדים הרפובליקאים בעבר, טראמפ לא מהסס למתוח ביקורת על חברות אמריקאיות גדולות בנושא.

2. הגירה: "הנושא שבו כוחו של הנשיא פחות מוגבל"

בכל הקשור להגירה, אחד מהנושאים העיקריים שבהם עוסק טראמפ, הוא יוכל אולי לקיים את אחת מההבטחות המרכזיות שלו בקמפיין: להנפיק פחות אשרות גרין קארד לעובדים זרים, או לאפשר כניסה מצומצמת לארה"ב למחזיקי אשרות עבודה, אלא אם כן המעסיקים האמריקאים שלהם יסכימו לשלם להם יותר.

"יש סיבה לכך שרבות מההצעות של טראמפ עוסקות ברעיון של מניעת כניסה של מחזיקי אשרות", אמר ויליאם א. סטוק, עורך דין מפילדלפיה שנבחר באחרונה לעמוד בראש איגוד עורכי הדין לענייני הגירה. "זה התחום שבו כוחו של הנשיא מוגבל הכי פחות אם הוא מתעקש על כך".

לפי סטוק, חוק ההגירה והאזרחות מ–1952 מעניק לנשיא "את היכולת לעכב כניסה של אזרחים זרים שכניסתם עשויה לפגוע באינטרסים של ארה"ב". הוא ציין כי הממשל הנוכחי השתמש בחוק כדי למנוע כניסה של אזרחי יוגוסלביה לשעבר שהואשמו בהפרת זכויות אדם, וכן של גורמי ממשל קובנים ואיראנים. "זה כלי עם הרבה כוח, אבל השתמשו בו בדרך כלל במשורה".

3. רפורמות פיננסיות: להחליף את הרגולטורים

ומה בנוגע לביטול חוק דוד־פרנק (הרפורמה להגברת הרגולציה על המערכת הפיננסית), כפי שהבטיח טראמפ בחודש שעבר?

יכול להיות שיהיה קשה להחליף את החוק, אבל מומחים שסייעו בניסוח התקנות מסכימים כי טראמפ עשוי להחליש אותן באמצעות אכיפה סלקטיבית, החלפת בעלי התפקידים בבנק הפדרלי וברשות לניירות ערך והוצאת צווים מינהליים.

לנשיא טראמפ יהיה חופש פעולה למנות את האנשים שיעמדו בראש סוכנויות בולטות פחות, אבל חזקות מאוד, כנציבות המסחר בחוזים עתידיים בארה"ב (CFTC), הרשות להגנת הצרכן הפיננסי ומשרד המפקח על המטבע (OCC), כמו גם להכניס למשרד האוצר ולמשרדים אחרים אנשים בעלי הלך מחשבה דומה לשלו.

"בכל הקשור לרגולציה, האנשים הם המדיניות", אמר ארון קליין, שהיה בכיר במשרד האוצר ב–2009–2012 וסייע בניסוחו של חוק דוד־פרנק. "רגולטורים שלא רוצים לפקח יכולים לסכל את רצונו של הקונגרס".

אבל גם ליכולותיו של הנשיא יש מגבלות. לא משנה עד כמה טראמפ מומחה בניהול משא ומתן, הכוחות בבירה האמריקאית עשויים להיות חזקים מאוד. "המערכת לא משתנה", אמר טום קורולוגוס, אסטרטג רפובליקאי ויועץ לחברת השירותים המשפטיים DLA Piper. "טראמפ יכול להגיד: 'אני אבטל את החוק הזה והחוק ההוא', אבל זה לא יקרה ב–100 ימים".

4. הורדת מסים: לא צפוי שהקונגרס יאשר גירעון של 10 טריליון דולר לתקופה של עשר שנים

זה נכון, בעיקר כשמסתכלים על התמונה המקרו־כלכלית. טראמפ טוען שהצעתו להפחתת מסים גורפת ליחידים ולעסקים, לא תפגע בתקציב ועשויה להגדיל את קצב הצמיחה השנתי ל–6%.

מומחים מעריכים כי תוכנית המסים של טראמפ תיצור בור של 10 טריליון דולר בתקציב האמריקאי בעשור הבא, ומציינים כי הצמיחה בארה"ב היתה גבוהה מ–5% רק פעם אחת ב–35 השנים האחרונות.

"קשה לי להאמין שאפילו קונגרס רפובליקאי יקדם תוכנית כזאת, משום שהיא תיצור גירעונות עצומים", אמר וויליאם גייל, כלכלן שעבד בממשלו של בוש האב ומכהן כיום כמנהל שותף במרכז למדיניות מסוי שבוושינגטון.

טראמפ אמר בתגובה כי "הפחתות המס האלה הולכות יד ביד עם הרבה דברים אחרים".

לטענת טראמפ, כתוצאה מהקשחת מדיניות הסחר והמלחמה במה שהוא מכנה המניפולציה במט"ח של סין, יותר מקומות עבודה ייווצרו בארה"ב, מה שיגרום לתנופה בצמיחה הכלכלית ולגידול בהכנסות ממסים.

בין אם זה מציאותי או לא, כל שינוי במדיניות הסחר והמסוי דורש אישור של ועדת הדרכים והאמצעים של הקונגרס ושל ועדת הפיננסים של הסנאט, שתיהן אוהבות לשמור על הטרף. "זה מה שמניע אותן (את הוועדות)", אמר קורולוגוס. "צריך יותר מרטוריקה כדי לשנות דברים".

5. שוק העבודה: גאות ושפל בתקופות של שינוי ממשל בוושינגטון

כמו קורוגולוס, גם סת האריס, שהיה בכיר במשרד העבודה תחת נשיאים דמוקרטיים, היה עד לתקופות של גאות ושפל בעת חילופי ממשל בוושינגטון. אבל הוא היה בצד השני של המתרס כשהיה חלק מהצוות של חילופי השלטון הדמוקרטי אחרי שביל קלינטון נבחר ב–1992 וברק אובמה נבחר ב–2008. האריס ראה כמה השפעה יש לנשיא בתחום הזה.

לדברי האריס, חברות גדולות אף פעם לא אהבו את משרד העבודה, שאחראי על פיקוח בנושאים כמו יישום שכר מינימום, הגבלות בעבודה של ילדים, חוקי בטיחות בעבודה והנחיות נוספות, ולכן המשרד לא נהנה מתמיכה של מועמדים רפובליקאים.

"כשג'ורג' וו. בוש החליף את קלינטון, השינוי היה מהיר", אמר האריס. התקציבים קוצצו ונערכו פחות ביקורות במפעלים. ניתן פחות דגש על אכיפה, ויותר על חינוך המעסיקים לגבי ההשלכות האפשריות של הפרת החוקים. אחרי שהאריס חזר למשרד העבודה ב–2009, הוגדלו שוב התקציבים וביקורות הפתע חזרו גם הן.

"הנשיא קובע את הטון בשאלה איך הממשלה עומדת להתייחס למדינה שלנו", אמר האריס, שעובד כיום כעורך דין במשרד פרטי בוושינגטון, "איך החוקים מיושמים ונאכפים, איך משתמשים בכסף ואיך מעודדים אנשים לעשות את עבודתם".

6. בריאות: "למכור ביטוח זה לא כמו למכור כרטיס אשראי"

חוק דוד־פרנק הוא לא החוק הגדול היחיד שחוקק בתקופת אובמה ושטראמפ רוצה לבטלו. חוק נוסף הוא חוק ביטוח הבריאות הממלכתי — אך אותו יהיה קשה יותר לעקוף.

גם אם הבית הלבן ושני בתי הקונגרס יהיו בשליטה רפובליקאית, ביטול חוק הבריאות הממלכתי, שזכה לכינוי אובמהקייר, יגרור תגובה פוליטית חריפה מ–12.7 מיליון אמריקאים שמקבלים במסגרתו כיסוי ביטוחי באופן ישיר. זאת בלי להזכיר מיליוני אמריקאים נוספים שנהנים מהחוק באופן עקיף, למשל, בזכות סעיפים שמחילים את הביטוח של ההורים גם על ילדים בסוף שנות העשרה או סעיפים שמונעים מחברות הביטוח לבטל את הכיסוי לסובלים מבעיות לפני שעשו את הביטוח.

יתרה מכך, טראמפ מפגין חוסר הבנה כלפי האופן שבו עובדת התעשייה של ביטוחי הבריאות. לדוגמה, שינוי ספציפי אחד בחוק שמנסה טראמפ לקדם יחד עם מועמדים רפובליקאים אחרים, שבמסגרתו יוכלו חברות ביטוח למכור פוליסות במדינות אחרות — מה שהחוק הנוכחי כבר מתיר.

לדברי ניקולס באגליי, פרופ' למשפטים באוניברסיטת מישיגן, הבעיה היא שחברות ביטוח לא רוצות לעשות זאת כי זה לא פרקטי. "מכירת ביטוח לא דומה למכירת כרטיסי אשראי", אמר באגליי. "ביטוח בריאות מחוץ למדינה אינו כולל רשת מקומית של רופאים ובתי חולים. הבעיה אינה הגבלה חוקתית, וזה אינו פתרון לבעיות של כלכלת ביטוחי הבריאות".

לטענת טראמפ, הסרה של חסמים רגולטורים היא הפתרון, למרות הספקנות של מומחים כמו באגליי. "הבעיה היא תקנות ומגבלות", הסביר באגליי. "צפויות להיות העלאות ריבית הרסניות ושיעור ההשתתפות העצמית של המבוטחים יהיה כל כך גבוה, עד כדי שאנשים לא יהיו מסוגלים להשתמש במערכת הבריאות. אם השוק ייפתח לתחרות, יקרו דברים מדהימים", הוסיף.

7. סביבה: גופי האכיפה משקשקים

נושא איכות הסביבה נראה כמו מטרה נוחה עבור טראמפ, שאמר כי הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) היא מטרה ללעג ולחרפה, והבטיח כי יקצץ בתקציבה. למעשה, ללא התערבות הקונגרס, טראמפ יכול לפגוע בגופים אחרים להגנת הסביבה אם הוא פשוט יפגע בגורמי האכיפה, אמר דון בארי, שעבד במשך שני עשורים במשרד הפנים ופיקח על רשות הטבע והדגים בארה"ב תחת הנשיא קלינטון.

בארי עדיין זוכר כיצד שורת פיטורים במשרד הפנים בזמן ממשל רייגן סימלו שינוי במדיניות. "הדבר הכי גדול שהם יכולים לעשות הוא להפחיד את הדרג הביורוקרטי ולהקפיא את פעולתו", אמר.

8. סחר חוץ: טראמפ יכול להעניש מדינות, אבל מקומות העבודה לא יחזרו

גם אם טראמפ ינצח בבחירות בנובמבר ויבטל כמה מהחוקים להגנת הסביבה, זה לא ישנה באופן משמעותי את מצבם של תושבי מחוז מינגו ואזורים אחרים שהתבססו על תעשיית הפחם המדוכאת.

"עמדה ותרנית בתחומים של חוקי אוויר נקי ומים נקיים לא תעזור לביקוש לפחם", אמר קווין בוק, ראש מחלקת המחקר בחברת קלירוויו אנרג'י. "רבות מתחנות הכוח הפחמיות מיושנות, מושבתות ויכולת היצוא שלהם נפגעת. מדיניות מינהלית אינה יכולה לפתור זאת".

גם היכולת של טראמפ להעלות נושאים לשיח הציבורי לא תסייע לעובדים במפעל של אוראו שבשיקגו. המפעל של חטיבת נביסקו שמייצר את העוגיות לא נסגר לחלוטין כפי שטען טראמפ, אבל חלק מהייצור יועבר לסאלינס שבמקסיקו, שם הושקעו 130 מיליון דולר בפסי ייצור חדשים. חלק מהייצור יימשך במפעלי נביסקו שבווירג'יניה, ניו ג'רזי ואורגון.

הליך הפיטורים במפעל שבשיקגו, עליו הכריזה נביסקו ביולי 2015, נמשך גם בזמן הבחירות המקדימות באילינוי במארס, אף שספג ביקורת מטראמפ ומשני המועמדים הדמוקרטים המובילים, הילרי קלינטון וברני סנדרס.

גם חברת קרייר, שמספקת פתרונות מיזוג אוויר, לא צפויה לבטל את הקיצוץ בפעילותה בעיר אינדיאנפוליס. בעידן שבו אפל מוכנה להילחם בממשל אובמה על פריצת אייפון על רקע של ביטחון לאומי, עוד תאגידים צפויים להעז ולהתנגד לממשל.

יהיה קשה גם להילחם בכמה מהיצואניות הגדולות ביותר לארה"ב כמקסיקו וסין, ללא אישור הקונגרס. אבל לבית הלבן יש דרכים רבות שבהן הוא יכול להעניש מדינות שלדעתו מעורבות במניפולציה במט"ח, במכירת מוצרים מתחת לעלות הייצור שלהם ובהפרות אחרות של הסכמים שונים של סחר חופשי.

הבעיה של טראמפ — או של כל נשיא אחר שייבחר וירצה להקשיח את עמדות ארה"ב בנושאי סחר — היא, שבכלכלה גלובלית הטלת מכסים על מתחרים מחוץ למדינה עשויה להוביל להשלכות כלכליות חמורות בבית, עקב העלאת המחירים של הסחורה המיובאת.

טלוויזיות זולות, מחשבים, רהיטים ומוצרים אחרים שנמכרים בוולמארט, אמזון ובכל מקום אחר, היו נקודת אור נדירה עבור מעמד הפועלים ומעמד הביניים. מלחמות סחר יובילו לפגיעה דו־כיוונית: הטלת מכסים על סחורה שמייצאת ארה"ב למדינות כמו סין עלולה להקשות על יצרניות אמריקאיות חזקות כמו קאטרפילר ובואינג.

למרות חוסר הוודאות סביב מה שיקרה אחרי ה–20 בינואר 2017, נראה כי הלוביסטים ועורכי הדין שמנסים עדיין לתהות על קנקנו של טראמפ לא יושפעו מניצחונו. "ארה"ב התאגידית שונאת חוסר ודאות", הדגיש קורולוגוס. "רק אלוהים יודע מה לעזאזל טראמפ מתכנן. וארה"ב התאגידית תרצה מישהו שיבוא להציל אותה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker