כך דפקו הבוחרים באירופה את הסכם הסחר שארה"ב השתוקקה לו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

כך דפקו הבוחרים באירופה את הסכם הסחר שארה"ב השתוקקה לו

ההסכם בין ארה"ב לאיחוד האירופי, שאמור היה להיחתם עד סוף כהונתו של אובמה, עלה על שרטון, וייתכן שיעברו שנים עד שאפשר יהיה לעוררו מחדש

בזמן שהשיחות על הסכם סחר עולמי נכנסו כבר לעשור השני, לארה"ב ולאיחוד האירופי היה רעיון: מאחר שזה נראה בלתי אפשרי להגיע להסכם בין 150 חברי ארגון הסחר העולמי, הן יגיעו להסכם משלהן.

השיחות על הסכם הסחר הטרנס אטלנטי (TTIP) התחילו בקיץ 2013, עם ביטחון של בכירים בוושינגטון ובבריסל כי יוכלו להגיע להסכמה עד מועד הבחירות בארה"ב, בנובמבר. מלכתחילה לוח הזמנים נראה קצר באופן מצחיק – והוא אכן הוכח ככזה. הדרך להסכם סחר היא תהליך ארוך ומייסר. ההסכם העולמי המוצלח האחרון – שנחתם לאחר סבב השיחות באורוגוואי – לקח שבע שנים לפני שנחתם ב-1993. השיחות המשיכו בסבב דוחא, מ-2001 ועד 2015, עד שהשעמום והתסכול השתלטו על המצב. האם באמת היה אפשר לחתום על ה-TTIP בקצת יותר משלוש שנים? ממש לא.

הפגנה נגד הסכם הסחר TTIP בבלגיה. החשש הוא שמכסים נמוכים ייטיבו עם העשירים על חשבון היצרנים הקטנים
רויטרס

יש לכך שלוש סיבות. ראשית, המחסומים העיקריים לסחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי אינם מחסומי מכס מסורתיים, שהלכו והתפוגגו בהתמדה מאז מלחמת העולם השנייה, אלא המשטרים הרגולטוריים השונים שפועלים משני צדי האוקיינוס האטלנטי. לאמריקה ואירופה יש נקודות השקפה שונות על כל דבר – החל מאוכל מהונדס גנטית ועד תקני בטיחות במכוניות, כך שהאחדה של התקנים היתה צפויה לקחת זמן ארוך.

שנית, השיחות כללו נושאים שנויים במחלוקת, והן התקיימו בתקופה שבה האמון בפוליטיקאים ובאנשי עסקים כמעט מעולם לא היה נמוך יותר. הכוחות המובילים מאחורי TTIP היו תאגידים בינלאומיים וקבוצות של לוביסטים עסקיים, שצפויים להרוויח מהאחדה רגולטורית.

לאחר שארגונים המתנגדים להסכם הדליפו מידע מתוך המשא ומתן החשאי, בוחרים הגיעו למסקנה הברורה מאליה: כוונת השיחות היא להעשיר עסקים גדולים, אפילו אם זה אומר לפעול מהר ולהפסיד בתקנים של איכות הסביבה ובריאות. זה מוביל לעניין החשוב ביותר: הסכמי סחר לא מביאים קולות בבחירות. זו לא היתה הפתעה אם אנגלה מרקל היתה מתנגדת נחרצות למשא ומתן בעניין ה-TTIP, בהתחשב ברמת הסלידה הציבורית להסכם בגרמניה, ובמצב הרגיש שלה בסקרים – לפני הבחירות שיתקיימו בשנה הבאה.

במקום זאת, נשיא צרפת פרנסואה הולנד (שגם הוא מתכונן לעימות מכריע עם הבוחרים ב-2017) הקדים את קנצלרית גרמניה והבהיר כי לא יחתום על ה-TTIP בגרסתו הנוכחית. שנים של עבודה קשה עומדות בפתח, וסביר כי בראש ארה"ב יעמוד נשיא שפחות מחויב להשגת הסכמי הסחר. ה-TTIP טואטא למעשה מתחת לשטיח, לזמן ארוך – ואולי לתמיד.          



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#