שחיתות ובירוקרטיה: איראן מנפצת את התקוות שתלו בה המשקיעים

היא הוצגה כהזדמנות של פעם בדור - אך מכשולים רבים מרתיעים חברות ואנשי עסקים מכניסה לאיראן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרכז קניות בטהרן. לצרכנים אין מספיק כסףצילום: Ali Mohammadi / Bloomberg

היא הוצגה כהזדמנות של פעם בדור: "איראן היא השוק החדש הגדול ביותר מזה עשורים שצפוי להשתלב מחדש בכלכלה העולמית", אמרו בכירים בלשכת המסחר הבריטית בינואר, כשצפו השקעות נכנסות של יותר מטריליון דולר במשך עשר שנים. "איראן היא אזור חדש לכבוש", אמר בחודש שעבר מנכ"ל בעל נטיות אימפרילסטיות של חברת מוצרי יוקרה צרפתית.

הסנקציות על איראן מנעו עד כה ממשקיעים חיצוניים להיכנס לכלכלה העשירה בנפט, ששוויה מוערך ב–400 מיליארד דולר. ואף על פי שחרם סחר אמריקאי נותר עדיין על כנו, ההערכה היתה שלאחר הסכם הגרעין והסרת הסנקציות בינואר, חברות מאזורים אחרים בעולם יתחרו על כניסה לשוק האיראני.

במבט ראשון נראה שזרם החברות החל. זמן קצר לאחר שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) הודיעה כי איראן מילאה את תנאי ההסכם עם המעצמות, חתמו עמה חברות אירופיות על עסקות בשווי מיליארדים. יצרנית המטוסים הצרפתית־גרמנית, איירבוס, הודיעה כי תמכור לאיראן 118 מטוסי סילון, עם אפשרות לעוד הזמנות גדולות בעתיד. יצרניות המכוניות פיז'ו־סיטרואן ורנו־ניסאן אמרו כי ירכיבו וימכרו מכוניות ל–80 מיליון תושבי איראן, והאנליסטים מיהרו לחזות מכירות שיא של מכוניות ברפובליקה האיסלאמית השנה.

משלחות כה רבות של משקיעים הגיעו לבירה טהראן עד שנפוצו דיווחים על קשיים למצוא חדרים בעיר אפופת הערפיח. בתחילת אפריל הוביל ראש ממשלת איטליה, מתיאו רנצי, משלחת של אנשי עסקים לאיראן, בביקור שבו צפה תור זהב לקשרי התעשייה בין שתי המדינות.

בתי אופנה איטלקיים כמו ורסאצ'ה ורוברטו קוואלי, וחברת הקוסמטיקה הצרפתית ספורה פתחו חנויות בטהראן או מתכננים לעשות זאת; בבתי קפה בצפון העיר, שבהם יושבות נשים ששיערן הצבוע בלונד מציץ מבעד לרעלות, נפוצות שמועות על זרוע אירופית של יצרנית טורבינות אמריקאית שהסכימה להקים במדינה מיזם משותף; וחברות תיווך מקומיות לעסקים כמו איליה, שמנוהלת על ידי אנשי עסקים מקושרים, איראנים וגרמנים, צצות כמו פטריות אחרי הגשם. חברות אלו מציעות סיוע לגורמים חיצוניים בניווט בשווקים, הקמת מיזמים משותפים, שכירת משרדים והנפקת כרטיסי אשראי.

ואולם ההתחלה מתגלה כקשה יותר מכפי שרבים חשבו. הבעיה הגדולה ביותר היא היעדר מימון. ב–13 באפריל הכחיש גורם במשרד האוצר האמריקאי כי ארה"ב ממשיכה להקפיא נכסים איראניים בחו"ל. למרות זאת, הכספים האלה, בשווי של כ–100 מיליארד דולר, שאמורים היו לעזור ולממן את גל ההשקעות, לא מגיעים. חשוב מכך, ארה"ב ממשיכה למנוע מחברות שפועלות באיראן גישה למערכת הפיננסית שלה. מדיניות זו מפחידה בנקים זרים, שחוששים מזרועו הארוכה של החוק האמריקאי.

מאז 2009 הטילה זרוע אכיפת הסנקציות של משרד האוצר האמריקאי (Office of Foreign Assets Control —OFAC ) קנסות בסך 14 מיליארד דולר על מי שעשו עסקים עם איראן. ללא בנקים, העסקות שכיכבו בכותרות יתקשו להגיע רחוק.

והאי־ודאות נמשכת: נראה שמשרד האוצר האמריקאי אינו מסוגל להגדיר את התקנים שבהם איראן צריכה לעמוד כדי להשיג גישה מחודשת למערכת הפיננסית האמריקאית. "המצב היה טוב יותר כשהסנקציות היו בתוקף", רוטן סוחר חיטה, שסחר עם ספקיות אמריקאיות (באישור OFAC) בתקופת הסנקציות. "אז הבנקים לפחות ידעו מה הם יכולים ולא יכולים לעשות. עכשיו עורכי הדין, ולא הבנקאים, מקבלים החלטות, ושום דבר לא זז".

לשמן את הגלגלים

"איננו יכולים למכור לאיראן משום שהבנק שלנו לא מוכן לקבל את התשלומים", אומר יצרן בריטי של חלקים עבור אסדות קידוח, שנמנע מכניסה לשוק האיראני בשש השנים האחרונות. אמנם כמה סוכנויות אשראי ליצוא אירופיות הנפיקו שטרות אשראי — אחד מהם לאיטליה בשווי 5 מיליארד דולר, ומספר בנקים אירופיים, ובהם הבנק הבלגי KBC ובנק DZ הגרמני, החלו לטפל בעסקות (כנראה משום שלאף אחד מהם אין נוכחות גדולה בארה"ב). אך הם אינם יכולים לסחור בדולרים, ונראה שהם רק בודקים את הקרקע.

מרכז הקניות אספהאן באיראןצילום: Simon Dawson / Bloomberg

לדברי אנשי עסקים ובכירים בטהראן, קיימים עוד הרבה מכשולים. האייתוללה עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, מאשים את האמריקאים בכך שהסירו את הסנקציות רק "על הנייר". חמיד רזא טראגי, שמייעץ לחמינאי, אומר כי העסקות שהוכרזו, לרבות הגדולה ביותר עם איירבוס, לא היו אלא הצגה (בכירי איירבוס ביקרוב אפריל בטהראן, אך פרטיה הסופיים של העסקה עדיין לא נקבעו). פורום סחר בינלאומי שצפוי היה להתקיים בטהראן בסתיו בוטל בגלל חוסר עניין ושר הנפט האיראני דחה אירוע מתוכנן בלונדון חמש פעמים.

חברת המסחר המקוונת, נטבארג, מתלוננת על כך ששרת אמריקאי הפיל את כל האתרים שלה מוקדם יותר השנה ללא אזהרה מוקדמת. "הם לא העזו לעשות זאת כשאיראן היתה תחת הסנקציות", אומר הבעלים של האתר, עלי רזא סאדהיאן. יתרה מכך, מאז הסרת הסנקציות, ארה"ב הקשתה על אירופאים שביקרו באיראן לקבל אשרות וקיים עדיין איסור אמריקאי על שימוש מסחרי במוצרים אמריקאיים באיראן. עורך דין בלונדון, המייעץ לחברות בנושאי סחר באיראן, אומר כי למבקרים שם אסור להשתמש במכשירי אייפד של חברת אפל, מצגות פאוור פוינט של מיקרוסופט ומוצרים דומים.

כאב הראש אינו מסתיים שם. הציפייה שכספי הנפט יושקעו בתשתיות עוררה התלהבות רבה. אבל למרות הגידול בתפוקה, ההכנסות צפויות להיות מאכזבות. ב–2010 הסתכמו ההכנסות של איראן מנפט ב–125 מיליארד דולר בלבד. השנה, בהתחשב במחירים הנמוכים של הזהב השחור, יהיה לאיראן מזל אם ההכנסות יגיעו ל–25 מיליארד דולר.

השחיתות פושה

התעשייה האיראנית שחוקה. פארקים תעשייתיים שבעבר שיגשגו נהפכו לעיירות רפאים. אף שחברות מוצרי יוקרה רואות בה הזדמנות, לצרכנים רבים במדינה אין מספיק כסף, והם מעדיפים לקנות את המוצרים הזולים ביותר. המכירות של חלקי מכוניות מתוצרת סין, למשל, עולות על מכירות החלקים האירופיים היקרים יותר.

הביורוקרטיה הסבוכה הזאת מתסכלת את כולם. מאז אוקטובר, מבקרים מערביים רבים (אם כי לא בריטים או אמריקאים) הצליחו לקבל אשרה עבודה עם הגעתם — אך התהליך עדיין כרוך בביורוקרטיה מתישה. גרוע מכך, כמה זרים אף נעצרו, ובהם איש העסקים האיראני־אמריקאי סיאמק נמאזי, המוחזק במעצר מאז אוקטובר, אף שאביו בכיר לשעבר באו"ם. הצהרותיהם של כמה מהגורמים הבכירים באיראן אינן מעודדות את הזרים להגיע. "איננו מתכוונים לנסוע למדינות שלהם, ואיננו רוצים שהם יבואו לחיות בשלנו", מצהיר האדי חמינאי, אחיו הצעיר של המנהיג העליון.

גורמים אחרים לאי־ודאות כוללים שחיתות פושה ופעילות של ארגוני צללים, כמו משמרות המהפכה, שלהם אינטרסים כלכליים חבויים. קשה לתמרן בפוליטיקה האיראנית, או אפילו למצוא משרדי ראיית חשבון או עורכי דין אמינים.

איראן מדורגת במקום ה–118 מתוך 189 בדירוג קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי. המצב עשוי להשתפר אם הפרלמנט החדש יאשר חוקים שישנו את חוקי המכס או יקלו על חברות לגייס ולפטר עובדים. בכירים מסוימים אף מדברים על רפורמות בחברות בבעלות המדינה, כמו איראן אייר.

רפורמות מסוג זה הן דבר הגיוני, ללא קשר לזמינות של מימון חיצוני, במיוחד לאור העובדה שהיחסים עם ארה"ב אינם צפויים להתחמם בזמן הקרוב.

ארה"ב טוענת שממשלת איראן מפירה את רוח הסכם הגרעין בכך שהיא מתרגלת שיגור של טילים בליסטיים. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, אף קרא לאיראן להפסיק לעסוק ב"פעולות פרובוקטיביות שעלולות להפחיד עסקים". נראה כי ארה"ב לא תקל את עמדתה עד אחרי הבחירות לנשיאות בנובמבר, ואם מועמד רפובליקאי יזכה, יהיה זה "סיכון עצום למשקיעים", מזהיר יועץ מטהראן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker