למשקיעים נמאס: המרד הגדול נגד החתולים השמנים עם השכר המופרז

לבעלי מניות באירופה ובארה"ב נמאס לאסוף את השברים, בזמן שבכירי החברות מרוויחים מיליונים ■ כעת הם מורדים בחבילות השכר של המנכ"לים, אך שוכחים כי גם הם שותפים לאשמה: ב–2015, פחות מ–1% מהחברות במדד S&P 500 ספגו תבוסה לבעלי המניות בסוגיית השכר

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
Robin Hood Tax campaigners pose for photographers dressed as fat cats and Britain's Chancellor of the Exchequer George Osborne outside the HSBC annual general meeting at the Queen Elizabeth II conference centre in London, Friday, April 22, 2016. (AP Photo/Matt Dunham)
הפגנה נגד שכר בכירים בלונדון ב-22 באפריל 2016

חתולים שמנים ובונוסים גדולים מעוררים דרך קבע זעם בציבור. כעת, בעלי המניות כועסים מאוד. ב–14 באפריל, משקיעי ענקית הנפט BP דחו העלאת שכר לבוב דאדלי, מנכ"ל החברה, משום שזעמו על כך שקיבל העלאה של 20% בשנה שעברה (כולל פנסיה), שבה רשמה החברה את ההפסד התפעולי הגדול בתולדותיה. "תנו לי להבהיר את עצמי", הרגיע קארל הנריק סוונברג, יו"ר BP. "אני מקשיב לכם".

משקיעי BP אינם היחידים שכועסים. באותו היום יצאו משקיעים גם נגד סמית' אנד נפיו (Smith & Nephew), יצרנית ציוד רפואי שנכללת במדד FTSE 100 של בורסת לונדון, על כך שהעניקה בונוסים, אף שלא עמדה ביעדים כפי שנקבעו במדיניות השכר שלה. חברות המייעצות לבעלי מניות פירסמו השנה יותר המלצות לבעלי מניות בחברות FTSE 100 להצביע נגד מדיניות השכר מאשר בשנה שעברה.

עם היעדים שלהם נמנו לאחרונה ענקית הכרייה אנגלו אמריקן, שהמנכ"ל שלה, מארק קוטיפאני, לקח הביתה בונוס של כמעט מיליון ליש"ט, אף שהחברה הפסידה 3.7 מיליארד ליש"ט (5.6 מיליארד דולר) ב–2015. דירקטוריון פולקסווגן מנסה להימנע מבעיות כאלה מראש: הוא הודיע כי יקצץ משמעותית את הבונוסים, בעקבות שערוריית זיוף נתוני פליטות המזהמים של יצרנית הרכב. סיטי מנסה לשכנע את בעלי המניות שלה להתעלם מהביקורת על מדיניות השכר שלה.

תופעת האי שביעות רצון הזו יוצאת דופן. ראשית, מחלוקות בין בעלי מניות לדירקטורים לא מתרחשות, בדרך כלל, בפומבי. בפועל, ההצבעה ב–BP נגד העלאת שכר המנכ"ל היתה בעצם הצגה, ההצבעה היתה למעשה המלצה, ולא הצבעה מחייבת. דאדלי כבר קיבל את השכר לפני שבעלי המניות דחו אותו. למרות זאת, חריג לראות התנגדות מצד המשקיעים. חלפו שש שנים מאז שחוק דוד־פרנק לרפורמה במגזר הפיננסי העניק לבעלי המניות בחברות אמריקאיות זכות הצבעה לגבי שכר הבכירים, ורובם עדיין מאשרים אותו.

פחות מ–1% מהחברות במדד S&P 500 ספגו תבוסה לבעלי המניות בסוגיית השכר בשנה שעברה; מחצית קיבלו אישור מיותר מ–95% מבעלי המניות שלהם. בבריטניה, מלבד "אביב משקיעים" קצר ב-2012, הכל נשאר אותו הדבר: רק חברה אחת ב–FTSE 100 הפסידה בהצבעה על שכר בשנה שעברה.

הקשר בין שכר לביצועים: השווי המצטבר בשווי השוק של עשר חברות שמנהלהן קיבלו את הלעאות השכר הגדולות ביותר בארה"ב ב-2015: מאזן של מינוס 14.8 מיליארד דולר, לעומת העלאה של 123 מיליון דולר בשכר

שנית, מבני השכר גרמו לשינוי בדרך החשיבה של בעלי המניות בשנים האחרונות. המשבר הפיננסי המחיש כיצד מנהלים יכולים לגרוף מיליונים בשעה שבעלי המניות נשארים לאסוף אחריהם את השברים. הזעם הציבורי לגבי האי שוויון גרם לדירקטוריונים להיות מודעים יותר לפרסום השלילי שנלווה לשכר מופרז. ההצבעות על שכר גם נותנות למשקיעים מינוף גדול יותר. ועדות שכר טוענות כי ישנו כיום קשר הדוק יותר בין שכרם של מנכ"לים לבין ביצועי החברות. יש בזה משהו. שיעור החברות במדד S&P 500 שקשרו בין שכר לביצועים זינק מ–63% ל–83% מאז 2011, לפי חברת המחקר אקווילר.

המשקיעים סובלים - המנכ"לים לא

אז מה מסביר את ה"מיני־מרד" הנוכחי? הרי למשקיעים לא היתה פתאום התגלות לגבי מעללי השכר המופרז של הבכירים. סכומי הכסף של שכר הבכירים אולי נראים עצומים בעיניהם של אנשים בודדים, אך הם לא גדולים כל כך במונחים תאגידיים. למנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי, למשל, הובטח מענק שעשוי להוסיף להונו 200 מיליון דולר. אבל גם אם הוא יקבל החלטות שיוסיפו רק 1% לשווי השוק של אלפבית, החברה האם של גוגל, תהיה זו תוספת של 5 מיליארד דולר לבעלי המניות. שכר המנכ"ל אינו בראש סדר העדיפויות של בעלי המניות כשהמצב טוב.

אבל כשהמשקיעים סובלים - כפי שקרה למשקיעים בחברות נפט וכרייה בשנה האחרונה - והמנכ"לים לא סובלים, מצב הרוח משתנה. חברת הייעוץ וויליס טאוורס ווטסון ניתחה את ההמלצות שפירסמה בשנה שעברה בארה"ב Institutional Shareholder Services, חברת ייעוץ לבעלי מניות: 86% מבין אלו שייעצו להצביע "לא" על שכר מנכ"ל שיקפו חשש מכך שהשכר מנותק מביצועי החברה.

אך בעוד יותר חברות הופכות את השכר לתלוי בביצועים, ישנן עדיין חברות שאצלן אין קשר. אחת הסיבות לכך היא מורכבות. יצירת מבני שכר שמשקפים באופן מושלם את הביצועים היא משימה קשה, אולם זה לא הפריע לתעשייה שלמה של יועצים לנסות לעשות זאת. למי שמצליח להבין את מדיניות השכר של חברות בורסאיות מגיע בונוס בפני עצמו: עמודים על גבי עמודים של טקסט צפוף המתאר סוגים שונים של מענקי מניות עם סיבות שונות למימושם, חלק מהן קשורות למחיר המניה, אחרות לעניינים תפעוליים ופיננסיים.

שכר מבוסס ביצועים יעודד מניפולטיביות

BP
מנכ"ל BP, בוב דאדלי. העלאה של 20% בשכר צילום: בלומברג
CUTIFANI ANGLO AMERICAN
מנכ"ל אנגלו אמריקן, מארק קוטיפאני. בונוס של כמיליון ליש"טצילום: בלומברג

הכל נראה הגיוני מאוד על הנייר, אבל התוצאות יכולות גם להיות מזיקות. הצבת יעדים מפורטים עלולה לעודד התנהגות הרסנית. מדיניות השכר של חברת התרופות וליאנט זכתה בעבר לשבחים על הדגש שהושם בה על ביצועים. כעת, רבים מודים שהצבת יעד של 15% לצמיחה שנתית במחיר המניה תרם להידרדרותה של החברה. במארס, דו"ח במימון ממשלת בריטניה לגבי גיוון מגדרי בדירקטוריונים, קרא לקשור בין בונוסים לבין גיוון. זה עלול לעודד התנהגות מניפולטיבית, מזהיר אלכס אדמנס מלונדון סקול אוף אקונומיקס.

השוואת ביצועיה של חברה לקבוצה של מתחרות באותו ענף היא רעיון שיש בו הגיון ברור מאליו. אחרת, בכירים יכולים לקבל העלאה או להיפגע בשל סיבות שמחוץ לשליטתם: שוק מניות שרושם עליות בגלל כסף שמזרים בנק מרכזי, או נפילה במחיר הנפט. אבל להיות במצב כמעט הכי גרוע מבין החברות בענף - ההישג של BP ב–2015 - זו הגדרה קצת משונה להצלחה. וזה בהחלט לא הישג שקושר בין האינטרסים של המנהלים למשקיעים.

מול אנומליות מהסוג הזה צצות מחשבות כפירה. מאמר שפורסם בתחילת השנה ב"הרווארד ביזנס ריוויו" טען כי יש להיפטר מהנוהג של שכר משתנה ולשלם למנכ"לים שכר קבוע. בעלי המניות לא יתמכו בכך. אבל שכר המבוסס על ביצועים צריך להיות פשוט יותר: אפשרות אחת היא להעניק מניות מבלי לקבוע תנאים מבוססי ביצועים בכלל, אלא להגביל את יכולתם של המנכ"לים למכור את המניות. זה גם יקשור את שכר המנכ"לים לביצועים ארוכי טווח, וגם יצמצם את התמריץ להטות את התוצאות.

פרץ המרדנות החודש נראה כמו מאבק ישיר בין דירקטוריונים אטומים לבין בעלי מניות שנעשקו. אבל המשקיעים עצמם מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות אותן תוצאות.

גרף המראה את התנועה של מניית BP בשנה האחרונה
מ-450 ליט"ש באפריל 2015, ועד ל-350 ליט"ש באפריל 2016

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום