התמריץ של דראגי: הבנק המרכזי מציע כסף לבנקים כדי שיתנו הלוואות לעסקים

בשעה שכולם מדברים על הריבית השלילית וההרחבה הכמותית הכריז נגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, על תוכנית ידידותית מאוד להגדלת ההלוואות שנותנים הבנקים למגזר העסקי (TLTRO)

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בין כל הצעדים והטריקים שעליהם הודיע בתחילת החודש נגיד הבנק המרכזי של אירופה (ECB), מריו דראגי, בניסיון לעודד את כלכלת גוש היורו המדשדשת, לא הוקדשה כמעט תשומת לב לפעילות המימון הממוקדת לטווח ארוך (TLTRO).

ראשית, ה–ECB ניסה מנגנונים כאלה (שמציעים אשראי זול לבנקים, שמגדילים את ההלוואות לעסקים) מאז 2014. מעבר לכך, לצד הריביות השליליות ורכישות האג"ח הגדולות אי־פעם, זה נשמע כמו צעד זניח. אבל אם קוראים את האותיות הקטנות — מגלים שהבנק המרכזי בעצם מציע לשלם לבנקים כדי להלוות.

מריו דראגי
מריו דראגיצילום: רויטרס

כדי לעודד גידול באשראי, ECB גובה כסף מהבנקים על כך שהם משאירים אצלו רזרבות עודפות — זאת בעצם הריבית השלילית. תוכנית TLTRO השנייה אמורה להגדיל את התמריץ להלוות, בכך שהיא מחזירה חלק מהכסף שמגיע כך לבנק המרכזי לבנקים, שמגדילים את מלאי ההלוואות התאגידיות שלהן. בנקים שמגדילים את ההלוואות שלהם מעל ליעד מסוים יקבלו עד 0.4% ללוות מה–ECB, כשהשיעור המדויק תלוי בסכום שיתנו.

תוכנית ה–TLTRO הראשונה לא היתה נדיבה עד כדי כך. הבנק המרכזי הציע לבנקים הלוואות זולות מאוד אם יגדילו את ההלוואות. היא היתה מיועדת למדינות כמו איטליה וספרד, שבהן ההרחבה המוניטרית לא הפחיתה את עלויות המימון, כפי שקרה בגרמניה או צרפת.

יש שראו בתוכנית החמצה. רק מחצית מסכום של 400 מיליארד יורו (436 מיליארד דולר) שהוצע בשלביה הראשונים של התוכנית נוצל, ומאוחר יותר הביקוש המשיך לרדת. הלוואות הבנקים לחברות בגוש היורו בינואר היו דומות לאלה שניתנו בעת השקת התוכנית בספטמבר 2014. הבנקים שלוו מ–ECB במסגרת התוכנית הראשונה הרחיבו את האשראי — אבל בעיקר במדינות שכבר היו בהן הלוואות ברמה בריאה, כמו גרמניה וצרפת.

אף שתוצאותיה היו צולעת למדי, דראגי היה דווקא מרוצה מהתוכנית. אף שהבנקים במדינות חלשות — קטגוריה שכוללת את איטליה, פורטוגל וספרד — לא הגדילו את ההלוואות במונחים אבסולוטיים, הם הורידו את ההלוואות לחברות בקצב אטי יותר מאשר בעבר.

ייצוב ההלוואות למגזר העסקי, לאחר שנפלו בקצב שנתי ממוצע של 4% מאז 2012, זה גם סוג של הצלחה. לפי נתוני חברת דירוג האשראי פיץ', הבנקים האיטלקיים והספרדיים היו המשתתפים הנלהבים ביותר. כך, הבנק האיטלקי אינטסה סאופאולו משך לבדו 28 מיליארד יורו מהתוכנית.

ישנם גם סימנים לכך שתוכנית TLTRO הראשונה הפחיתה את עלויות המימון לחברות. ב–ECB מצאו כי בנקים במדינות החלשות שקיבלו כספים בתוכנית הורידו את הריביות על ההלוואות ב–1.15% בממוצע בין יוני 2014 ליולי 2015 — לעומת הורדה של 0.45% בבנקים שלא השתתפו. גם בסכומי ההלוואות נרשם דפוס דומה — עלויות המימון של מדינות בגוש היורו התקרבו זו לזו, אם כי אולי בשל צעדים נוספים.

הולך על בטוח

עם תוכנית TLTRO השנייה דראגי לא לוקח הרבה סיכונים. בעוד הלוואות שנלקחו בתוכנית הראשונה חייבות להיפרע עד ספטמבר 2018, בלא קשר למועד שבו נלקחו — ההלוואות בתוכנית השנייה הן לארבע שנים ממועד נתינתן. את האשראי של התוכנית הראשונה ניתן לדרוש בחזרה אם הבנק לא עומד ביעד ההלוואות שאליו התחייב — בעוד שבתוכנית השנייה לא ניתן לעשות זאת, והריבית לא תעלה על 0% גם אם הבנק לא עומד ביעדי ההלוואות. הבנקים גם רשאים ללוות הרבה יותר בתוכנית השנייה. הראשונה הגבילה את ההלוואות ל–7% מהאשראי התאגידי של הבנק — בעוד שבשנייה ניתן להעלות את המכסה ל–30%.

לדברי מרקו סטרינגה מדויטשה בנק, התוכנית השנייה אפילו מציעה לבנקים הגנה נגד מתקפת ספקולנטים, והם יוכלו להשתמש במזומנים כדי לקנות בחזרה את האג"ח שלהם במידת הצורך. קרדיט סוויס סיכם את תנאי התוכנית כ"ידידותיים מאוד", והוסיף: "אנחנו צופים שהשווקים יבחינו בכך, בסופו של דבר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker