פניית הפרסה הנדירה של האנליסט ממורגן סטנלי

האנליסט בריאן נובאק - שקבע בעבר למניית לינקדאין מחיר יעד של 310 דולר - הוריד לאחרונה את מחיר היעד שלו ל–125 דולר ■ איך זה שנובאק התפכח רק אחרי שמחיר המניה צלל ב–40% ביום אחד?

נתן ליפסון

ב–26 בפברואר 2015, בימים שבהם מנייתה של לינקדאין קבעה שיא של 276 דולר, בנק ההשקעות מורגן סטנלי פירסם מחקר שבו האנליסט בריאן נובאק קבע לה מחיר יעד של 310 דולר. נובאק טען שלינקדאין יכולה לצמוח על ידי הגדלת נוכחות בכמה ענפים שבהם יש לה תת־ייצוג, כגון חינוך, רפואה, שירותים עסקיים ומסחר.

לינקדאין היא אחת הפייבוריטיות של ענף הטכנולוגיה האמריקאי. החברה צמחה במהירות כמובן, אבל חלק מהחיבה אליה נבע מכך שלרבים מאלה שמעורבים בה - מאנשי טכנולוגיה, דרך משקיעים ובנקאים ועד עיתונאים - יש מנוי בלינקדאין.

הנפקת לינקדאין בניו יורק, ב-2011
הנפקת לינקדאין בניו יורק, ב-2011צילום: בלומברג

עם הזמן הם ראו יותר ויותר מחבריהם מצטרפים אליה, השתמשו בה כדי לאתר ולגייס עובדים וגם כדי לאסוף רכילות עסיסית. משהו כמו פייסבוק של עולם הקריירה. וכולם ראו איך במאי 2011, כשהנפיקה לראשונה את מניותיה בוול סטריט, מנייתה זינקה ממחיר הנפקה של 45 דולר למחיר נעילה של 83 דולר.

המחקר של נובאק התקבל ללא ביקורת רבה. לינקדאין תמשיך לצמוח - זה ברור מאליו. המחקר היה רק אישור למה שממילא כולם חשבו ורצו.

בחודשים שאחרי המחקר של נובאק המניה ראתה עליות, אבל בעיקר מורדות, שהורידו את מחירה לכ–190 דולר. ואז, ב–5 בפברואר 2016, המניה צללה ב–44% - מ–192 דולר ל–108 דולר.

הצעד המשמעותי הראשון שהנהלת החברה עשתה כדי לטפל בבעיה בוצע בתחילת מארס על ידי מנכ"ל החברה, ג'ף וויינר: באותו היום וויינר העביר לעובדי החברה בונוס שקיבל בסך 14 מיליון דולר במניות. חלק ניכר מהתגמול של עובדי החברה הוא באמצעות אופציות, כלומר וויינר לא היה רק נדיב, הוא ידע שנפילת המניה מסכנת את היכולת של החברה להמשיך ולהחזיק בעובדי החברה, בעיקר המהנדסים.

אבל הדבר הבא שקרה היה לא פחות ממדהים: ב–16 במארס נובאק פירסם מחקר חדש שבו עשה תפנית של 180 מעלות. הוא לא רק הוריד את מחיר היעד שלו למניית לינקדאין ל–125 דולר, אלא הוסיף ש"בהינתן שורת המוצרים הנוכחית שלה, לא סביר שהחברה תהווה פלטפורמה כה גדולה כמו שחשבנו בעבר". נובאק אמר שהערכתו לגבי יכולתה של הפלטפורמה לצמוח היתה הערכת יתר - ושהערכתו לגבי היקף ההשקעה שיידרש כדי להצמיח אותה היתה הערכת חסר.

לכל זה הוא הוסיף משהו שבהחלט יכול להיחשב כעלבון: הוא שינה את הקטגוריה שאליה הוא משייך את החברה מ"תוכנה כשירות" (SaaS) ל"חברת אינטרנט". הוא גם לא התרשם מהצעד של ויינר - הוא הצביע על הסיכון שטמון בכך שלינקדאין תצטרך לתת יותר אופציות לעובדיה כדי למנוע נטישה של טאלנטים, כפי שכבר קרה בחברות אחרות.

עדכוני מחיר הם עניין לא חריג אצל אנליסטים. בדרך כלל העדכונים נעשים כלפי מעלה, אם כי יש גם מקרים אחרים. אבל מפנה כזה הוא עניין נדיר ביותר, מכיוון שלא רק שמחיר היעד נחתך בברוטאליות כזו, יש כאן הודאה של מורגן סטנלי בטעות מודל בסיסית.

איך זה שנובאק ראה את האור רק אחרי שמחיר המניה צלל ב–40% ביום אחד? ושאלה יותר חשובה היא: אם הוא היה מגיע למסקנה הזאת לפני כן - האם היה מפרסם את המחקר שלו, במיוחד לאור העובדה שמורגן סטנלי היה אחד החתמים בהנפקה של לינקדאין?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker