כך עזר הארי פוטר לבנק הבריטי לחמוק מתשלום מס - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך עזר הארי פוטר לבנק הבריטי לחמוק מתשלום מס

מסמכים חדשים חושפים כי רויאל בנק אוף סקוטלנד קיבל הטבות מס בשווי מיליארד ליש"ט הודות להשקעה בסרטים מסדרת "הארי פוטר"

זהו קסם מהסוג שמתאים לבוגרי בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות: רויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS) קיבל הטבות מס בשווי של מיליארד ליש"ט (1.45 מיליארד דולר) לפחות, הודות להשקעה שלו בעסקות מימון שנויות במחלוקת על סדרת סרטי "הארי פוטר" ושוברי קופות אחרים שלא היו כרוכים בשום סיכון מבחינת הבנק.

העסקות, ש-RBS מעולם לא פרסם, נחשפו כעת במאות מסמכים פומביים של 25 חברות שהקים הבנק כדי לקחת חלק בהסדרי "מכירה וחכירה" על סרטים לפני עשור. החברות האלה עדיין פעילות ומניבות הכנסות ל-RBS.

לפי המסמכים, RBS מחזיק בזכויות לסרט השלישי והסרט הרביעי בסדרת "הארי פוטר", וכן ל"טרויה", "באטמן מתחיל", "צ'רלי בממלכת השוקולד" ועוד 20 סרטים אחרים לפחות, אם כי הכותרים עצמם אפילו לא תמיד רשומים אפילו במסמכים.

בין 1998 ל-2007, RBS ניצל את הטבות המס מבלי לשלם על עלויות ההפקה או להסתכן בהפסד אם הסרט ייכשל. לפחות עשר מהעסקות נחקרו על ידי רשויות גביית המס בבריטניה, לפי המסמכים. בין 2003 ל-2006, RBS חמק מתשלום מיליארד ליש"ט במסים בעזרת העסקות, לפי חישובים שהתבססו על המסמכים ועל שיעורי מס היסטוריים.

אי–פי

"אלה עסקות מלאכותיות שהתבצעו רק מטעמי העלמת מס", אומר ג'וליון מאופם, עורך דין לדיני מיסוי שמייצג משקיעים בתביעה בנושא דומה. עם זאת, אין הדבר מעיד בהכרח כי הן אינן חוקיות או אפילו אגרסיביות, לדבריו. דוברת מטעם RBS אמרה כי חוזי החכירה היו בהתאם לחוק באותה עת, וכי כאשר החוק השתנה ב-2007, הבנק הפסיק לבצע עסקות כאלה. לדבריה, הוא שיתף פעולה עם הרשויות על מנת להבטיח שישלם מסים כראוי.

RBS קיבל את ההטבות בהתאם לחוק מ-1997 שהעניק הטבות מס נדיבות לחברות המעורבות בתעשיית הסרטים במדינה. הבנק נהג להשקיע בסרט מוגמר, ואז החכיר אותו בחזרה לאולפנים להפצה בבתי הקולנוע, בדי.וי.די, בטלוויזיה ובאינטרנט. האולפנים הסכימו מראש לשלם סכום שנתי קבוע ל-RBS לאורך 15 או 21 שנים, כך שהבנק לא נפגע גם אם סרט הפסיד כסף. RBS יכול היה להפחית את ההכנסה לצרכי מס באמצעות העלות של רכישת הסרט, והאולפנים היו מקבלים נתח מההטבה הזאת בכך שאפשרו שימוש במוצר שלהם. האולפנים גם קיבלו רווח מיידי על הסרט שניתן יהיה להשקיע בהפקות חדשות.

"הסכמים כאלה בתחילת שנות ה-2000 אפשרו לנו להביא לבריטניה סרטים עתירי תקציב שאחרת אולי לא היו מופקים כאן", אומרת דברה לינקולן, דוברת מטעם וורנר ברדרס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#