מסיכול גניבות יהלומים ועד לייעול שוקי מניות: הטכנולוגיה של הביטקוין משנה את חוקי המשחק

הטכנולוגיה העומדת בבסיס ביטקוין, מטבע וירטואלי שכיום משמש קהל אוהדים נלהב אך מצומצם, יכולה לפתור בעיות מהעולם העני ועד העשיר באמצעות יצירת מערך נתונים אמין ובלתי־ניתן למניפולציה

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

כשמשטרת הונדורס הגיעה לפנותה ב–2009, מריאנה קטלינה איזאגווירה כבר חיה בביתה הפשוט שלושה עשורים. בניגוד לרבים משכניה בבירת הונדורס, טגוסיגלפה, הקרקע שעליה ניצב ביתה אף היתה בבעלותה הרישמת. ואולם הרישומים במכון הנדל"ן של המדינה הראו כי גם אדם אחר רשום כבעל הנכס - ואותו אדם שיכנע שופט לחתום על צו פינוי. עד שהתסבוכת המשפטית הוסדרה, ביתה של איזאגווירה כבר נהרס.

זהו סוג הדברים המתרחשים מדי יום במקומות שבהם רישומי הקרקעות אינם מסודרים או מנוהלים בצורה גרועה או אף מושחתת - כלומר, ברוב העולם. פרט להיותו מקור לחוסר צדק, היעדר ביטחון בבעלות על קרקעות גם מקשה על שימוש בבית או בקרקע כביטחונות, מה שפוגע בהשקעות וביצירת משרות.

השקת ביטקוין בהונג קונג
השקת ביטקוין בהונג קונגצילום: אי־פי

בעיות מהסוג הזה נראות מרוחקות מביטקוין - מטבע וירטואלי המבוסס על הצפנה חכמה. לביטקוין יש קהל מעריצים נאמן, בעיקר בקרב גיקים במצב כלכלי טוב, בעלי נטיות אנטי־ממסדיות ולעתים אף פליליות. ואולם הטכנולוגיה ההצפנה העומדת בבסיס הביטקוין, "בלוקצ'יין" (Blockchain "שרשרת בלוקים"), טומנת בחובה יישומים שיכולים להרחיק לכת אל מעבר למזומנים ולמטבע: היא מציעה לאנשים שאינם מכירים או נותנים אמון זה בזה דרך ליצור רישום בעלות, שיחייב את הסכמת כל המעורבים בדבר.

לפיכך, פוליטיקאים שהיו מעוניינים ליצור סדר במכון הנדל"ן של הונדורס ביקשו מהסטארט־אפ האמריקאי פאקטקום לספק להם אבטיפוס של רישום קרקעות המבוסס על בלוקצ'יין. גם יוון הביעה עניין בטכנולוגיה הזאת, מכיוון שאין לה משרד רישום קרקעות סביר, ורק 7% מהקרקעות שלה ממופות באופן ראוי.

יישומים אחרים לבלוקצ'יין ול"ספרי חשבונות מבוזרים" נעים מסיכול גניבות יהלומים ועד לייעול שוקי מניות: בורסת נאסד"ק תתחיל בקרוב להשתמש במערכת מבוססת בלוקצ'יין במטרה לעקוב אחר עסקות שבוצעו בחברות הנמצאות בידיים פרטיות; והבנק המרכזי של בריטניה, שאינו נוטה לרדוף אחר טרנדים טכנולוגיים, נלהב: מחקר שערך בשנה שעברה גילה כי לספרי חשבונות מבוזרים עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת במגזר הפיננסי.

טכנולוגיית הצפנה מתוחכמת

מטבעות ביטקוין
מטבעות ביטקויןצילום: בלומברג

הבלוקצ'יין נולדה במוחו של סאטושי נקאמוטו, שם העט של היוצר המבריק והאנונימי של ביטקוין: "גרסה של מזומנים אלקטרוניים שתהיה לחלוטין עמית־לעמית" (peer-to-peer, או P2P: מערכות שירותים דיגיטליים המקשרות ישירות בין אנשים ברשת, ללא תיווך), כפי שהגדיר זאת במאמר שפירסם ב-2008.

כדי לשמש כמזומן, חייב היה הביטקוין להיות מסוגל להחליף ידיים מבלי להיות מוסט לחשבון הלא נכון, ושיהיה בלתי־אפשרי להשתמש בו פעמיים על ידי אותו אדם. כדי להגשים את חלומו של נקאמוטו למערכת מבוזרת, צריך היה להימנע משימושים לרעה אלה ללא הישענות על צד שלישי שנותנים בו אמון, כמו בנקים, העומדים מאחורי מערכות תשלומים מסורתיות.

הבלוקצ'יין היא שמחליפה צד שלישי זה. הבלוקצ'יין היא מאגר נתונים המכיל את היסטוריית התשלומים של כל ביטקוין בתפוצה, וכך היא מספקת הוכחה לבעלות על כל מטבע בכל רגע. ספר חשבונות מבוזר זה משוכפל על אלפי מחשבים ברחבי העולם, וזמין ציבורית.

פתיחותה של הבלוקצ'יין אינה מאיימת על בטיחותה: היא אמינה ומאובטחת הודות לשילוב של המורכבות המתמטית שלה עם כוח המחשוב האדיר המובנה ב"מנגנון הקונסנזוס" שלה - התהליך שבו מחליטים המחשבים ברשת כיצד לעדכן את הבלוקצ'יין, לאור העברות ביטקטוין שבוצעו בין אנשים שונים.

לשם הדגמה, נניח שאליס רוצה לשלם לבוב על שירותים שביצע עבורה. לשניהם יש "ארנקי" ביטקוין — תוכנה הניגשת לבלוקצ'יין בדומה לאופן שבו דפדפן אינטרנט ניגש לרשת — אך התוכנה הזאת אינה מזהה את המשתמשים במערכת. בתחילת העסקה מציע הארנק של אליס לשנות את הבלוקצ'יין כך שהארנק של אליס ייראה ריק יחסית, ואילו הארנק של בוב קצת מלא יותר.

כדי לאשר את השינוי ההצעה עוברת ברשת, והמחשבים השונים בודקים, באמצעות בחינת ספר החשבונות, אם לאליס אכן יש בעלות על הביטקוין שהיא רוצה להוציא. אם הכל נראה תקין, מחשבים מיוחדים המכונים "כורים" יארזו את ההצעה של אליס יחד עם עסקות אמינות דומות כדי ליצור בלוק חדש בבלוקצ'יין.

לשם כך יש צורך בהזנת הנתונים שוב ושוב בפונקציית "האש" (hash, מעין אסופת נתונים) קריפטוגרפית, המצמצמת את הבלוק לרצף ספרות באורך נתון (ראו תרשים). כמו הרבה דברים מוצפנים, פעולת ההאשינג היא חד־כיוונית: קל לעבור מהנתונים להאש, אך בלתי־אפשרי לחזור מההאש לנתונים. ואולם אף שההאש אינו מכיל את הנתונים, הוא עדיין ייחודי להם. כך, אם נשנה את מה שנכנס לבלוק — למשל, נשנה עסקה בספרה אחת — ההאש ישתנה.

ההאש מוכנס, לצד נתונים אחרים, לראש הבלוק המוצע, כהדר (header, כותרת עליונה). הדר זה נהפך ליסוד של חידה מתמטית הכרוכה בשימוש נוסף בפונקציית ההאש. ניתן לפתור חידה זו רק בשיטה של ניסוי וטעייה. ברחבי הרשת, הכורים טוחנים טריליוני אפשרויות בחיפוש אחר התשובה. כאשר כורה מגיע בסופו של דבר לפתרון, יתר המחשבים בודקים אותו במהירות ושוב רואים את החד־כיווניות: קשה לפתור, קל לבדוק — וכל מחשב ברשת שמאשר את הפתרון מעדכן את הבלוקצ'יין בהתאם. ההאש של הכותרת העליונה נהפך למזהה של הבלוק החדש, וכעת הבלוק הוא חלק מספר החשבונות. התשלום של אליס לבוב, וכל יתר העסקות בבלוק, מאושרים.

שלב החידה מציג שלושה מהלכים שמחזקים באופן משמעותי את האבטחה של הביטקוין. האחד הוא מזל: לא ניתן לחזות איזה כורה יפתור חידה, כך שלא ניתן לחזות מי יעדכן את הבלוקצ'יין ברגע מסוים — אך זה לא יהיה אורח אקראי. הליך זה מקשה על זיוף. המהלך השני הוא היסטוריה: כל הדר חדש כולל האש של ההדר של הבלוק הקודם, שבתורו כולל האש של ההדר של הבלוק שקדם לו, וכך הלאה, כל הדרך עד לבלוק הראשון ממש. זה מה שהופך את הבלוקים לשרשרת.

מניפולציה כמעט בלתי־אפשרית

כשמתחילים עם כל המידע בספר החשבונות, פשוט לשכפל את ההדר של הבלוק האחרון. אך אם מבצעים שינוי — אפילו באחד הבלוקים המוקדמים — ההדר של בלוק זה ישתנה, וכך גם ההדר של הבלוק שאחריו, וכך הלאה. ספר החשבונות כבר לא יתאים למזהה של הבלוק החדש, ולכן יידחה.

האם יש דרך לעקוף זאת? דמיינו שאליס משנה את דעתה, ומנסה לשכתב את ההיסטוריה כך שהביטקוין ייוותר בארנק שלה. אם היא היתה כורה טובה, היא היתה יכולה לפתור את החידה הדרושה וליצור גרסה חדשה של הבלוקצ'יין. ואולם בזמן שנדרש לה לכך, יתר הרשת כבר תאריך את הבלוקצ'יין — ומחשבי הרשת תמיד עובדים על הגרסה הארוכה ביותר של הבלוקצ'יין. כלל זה מונע מאירועים שבהם שני כורים מוצאים את הפתרון באופן כמעט בו־זמני לגרום לבעיה — ונוצר מזלג זמני בשרשרת.

מצב זה מונע זיופים. כדי לאלץ את המערכת לקבל את הגרסה החדשה שלה, על אליס יהיה להאריך אותה מהר יותר מכל יתר המערכת. הדרך היחידה לעשות זאת היא שליטה ביותר ממחצית מהמחשבים ברשת.

מעבר לקושי במניפולציה על המערכת, יש שאלה עמוקה יותר: מדוע לטרוח להיות חלק ממנה? התשובה היא שהדבר השלישי שמוסיף שלב פתרון החידה הוא תמריץ. יצירת בלוק חדש מייצרת גם ביטקוין חדש, והכורה שעשה זאת מקבל 25 ביטקוין, סכום ששוויו כיום הוא כ–7,500 דולר.

כל ההתחכמות הזאת אינה בהכרח הופכת את ביטקוין למטבע מושך במיוחד. הערך שלו לא יציב ובלתי־צפוי, והכמות הכוללת שלו מוגבלת במכוון. אך מנגנון הבלוקצ'יין עובד היטב. לפי אתר blockchain.info, העוקב אחר נתונים כאלה, ביום ממוצע נוספות לבלוקצ'יין יותר מ–120 אלף עסקות בשווי ממוצע של 75 מיליון דולר. כיום יש בסך הכל 380 אלף בלוקים, וגודלו של ספר החשבונות הוא כמעט 45 ג'יגה־בייט.

לא רק מטבע

רוב הנתונים בבלוקצ'יין נוגעים לביטקוין, אך זה לא חייב להיות כך. נקאמוטו בנה "פלטפורמה פתוחה" — מערכת שאפשר לבחון ולשפר אותה. לכן, ניתן לפתח אפליקציות הנסמכות על המאפיינים הבסיסיים של הבלוקצ'יין מבלי לבקש רשות או לשלם למישהו על כך.

בינתיים מוצרים מבוססי בלוקצ'יין מתחלקים לשלוש קטגוריות. הראשונה מנצלת את העובדה שניתן להעביר כל סוג של נכס באמצעות הבלוקצ'יין. אחד הסטארט־אפים המהמר על רעיון זה הוא קולו, שפיתח מנגנון ל"צביעת" עסקות ביטקוין זעירות (המכונות "אבק ביטקוין") באמצעות הוספה של נתונים שיכולים לייצג אג"ח, מניות או יחידות של מתכות יקרות.

הגנה על בעלות קרקעות היא דוגמה לקטגוריה השנייה: יישומים המשתמשים בבלוקצ'יין כמכונת אמת. ניתן לשלב עסקות של ביטקוין בפיסות מידע נוסף שמוטמעות אף הן בספר החשבונות. כך, ניתן להפוך אותו לרישום של כל דבר שרוצים לעקוב אחריו בצורה מדוקדקת. ואולם כדי לבצע עסקות מסוג זה דרושה מידה מסוימת של אמון: בניגוד לעסקות ביטקוין, צריך להאמין כי המתווך יאחסן את המידע בצורה מדויקת.

הקטגוריה השלישית כוללת את היישומים השאפתניים ביותר: "חוזים חכמים" המוציאים עצמם לפועל באופן אוטומטי בתנאים מסוימים. ניתן לתכנת את הביטקוין כך שיהיה זמין אך ורק בתנאים מסוימים. שימוש אחד של יכולת זו הוא דחיית התשלום שהכורים מקבלים על פתרון חידה עד להוספת 99 בלוקים לשרשרת — מה שמספק תמריץ נוסף לשמור על מצבה הטוב של הבלוקצ'יין.

לייטהאוס, פרויקט שהשיק אחר המתכנתים המובילים של ביטקוין, מייק הרן, הוא שירות מימון המונים מבוזר הנסמך על עקרונות אלה. כמו באתרים דוגמת קיקסטארטר, אם פרויקט מצליח לגייס התחייבות למספיק כספים, הוא מקבל את הכספים; אם הוא לא מגיע ליעד שלו, אף אחד לא משלם. לטענת הרן, לייטהאוס יהיה זול ועצמאי יותר ממתחרים שאינם מבוססי ביטקוין, מכיוון שממשלות לא יוכלו לפעול נגד פרויקט שהן לא אוהבות.

נזק לסביבה

ואולם לא כולם מתרגשים מהמורכבות של התהליך. יש מי שחוששים כי האבטחה של ביטקוין עשויה להתגלות כבעלת פרצות, ואחרים חוששים כי מה שעובד בקטן בביקטוין לא בהכרח יוכל לתמוך באלפי שירותים שונים עם מיליוני משתמשים.

אף שעד כה אף אחד לא הצליח לפרוץ את התכנון המאובטח של נקאמוטו, חוקרים זיהו שיטות שעשויות לאפשר לכורה חמקמק ובעל הון לפגוע בבלוקצ'יין — גם ללא שליטה ב–51% מהמחשבים ברשת. למעשה, גם האפשרות שמישהו יצליח להשתלט על חלק ניכר ממשאבי הרשת נראית כיום פחות בלתי־סבירה מבעבר. הביטקוין נשלט כיום על ידי "מאגרים" גדולים, ובהם כורים קטנים החולקים מאמצים ותגמולים, כמו גם שרתי נתונים גדולים, רבים מהם בסין, שבה החשמל זול.

חשש אחר הוא ההשפעה על הסביבה. ללא כל דרך אחרת לאמת את פעילות הכורים, המבנה של ביטקוין מאלץ אותם לבצע הרבה חישובים מורכבים. "הוכחת עבודה" זו, הנחוצה לשם תגמול, מבטיחה שלכל המעורבים יש מה להפסיד. ואולם היא מובילה להרבה חישובים מיותרים. כיום מנסים הכורים ברשת 450 אלף טריליון פתרונות מדי שנייה, לפי נתוני blockchain.info, וכל חישוב דורש אנרגיה.

מכיוון שהכורים שומרים על פרטי החומרה שלהם בסוד, אף אחד לא יודע כמה אנרגיה צורכת הרשת. אם כולם משתמשים בחומרה היעילה ביותר, ייתכן כי צריכת החשמל השנתית שלה היא כ–2 טרה־וואט לשעה — קצת יותר מצריכת האנרגיה של 150 אלף תושבים בקינגס קאונטי בקליפורניה. ואולם הערכות פסימיות יותר מגיעות גם ל–40 טרה־וואט לשעה — כמעט שני שלישים מצריכת החשמל של לוס אנג'לס, המונה 10 מיליון תושבים.

בינתיים הביטקוין נותר מוגבל. מכיוון שנקאמוטו בחר להגביל את גודלו של כל בלוק למגה־בייט בודד, או כ–1,400 עסקות, המטבע יכול להתמודד רק עם שבע עסקות בשנייה, לעומת 1,736 עסקות בשנייה שבהן מטפלת חברת סליקת כרטיסי האשראי ויזה בארה"ב. ניתן להגדיל את הבלוקים, אך לשם כך יידרש להם זמן רב יותר לעבור במערכת, מה שיגדיל את הסיכוי להתפצלויות בשרשרת.

לכל הדברים האלה יש פתרונות אפשריים, אך הבעיה אינה היעדר פתרונות, אלא ש"תהליך שיפור הביטקוין" מקשה על בחירת הפתרונות. כל שינוי דורש הסכמה של הקהילה, ובקהילה זו קשה להגיע לקונצנזוס. מחנה אחד חושש כי הגדלת גודל הבלוקים במהירות תוביל להגדלת הריכוזיות במגזר כריית הביטקוין ותהפוך אותו למערכת עיבוד תשלומים רגילה. הצד השני טוען כי המערכת עלולה לקרוס כבר בשנה הבאה אם לא ישונה דבר.

מתקפות סייבר

יחד עם הרן, גאווין אנדרסן, עוד גורם מוכר בקהילת הביטקוין, מובילים את מחנה הגדלת הבלוקים, וקווראים לחברות הכרייה להתקין גרסה חדשה של ביטקוין התומכת בכך. ואולם נראה כי חלק מהכורים שעשו זאת סובלים ממתקפות סייבר וכי המערכת כבר קרובה לגבול היכולת שלה, עם מספרים אדירים של עסקות זעירות. מצב זה עשוי להיות מאמץ משותף שמדגים את הצורך בשדרוג כזה — או את הסכנות שבו.

כל זה עודד את המאמצים ליצירת חלופה לבלוקצ'יין של ביטקוין, כזו שניתן להתאים במיוחד למאגר ספרי חשבונות מבוזרים ולא בהכרח לניהול מטבע מוצפן. מולטיצ'יין, פלטפורמת בנה־את־הבלוקצ'יין־בעצמך שמציע הסטארט־אפ קוין סיינסז, מאפשרת בנייה של שרשראות בלוקים הפתוחות אך ורק למשתמשים מורשים. אם כל המשתמשים השותפים לשרשרת אמינים עם הצטרפותם, מתבטל הצורך בכרייה ובהוכחת עבודה.

אחד המגזרים הראשונים המאמצים את צאצאי הבלוקצ'יין הוא זה שכשליו נתנו לנקאמוטו את השראתו: פיננסים. בחודשים האחרונים היתה התלהבות רבה של בנקים לבלוקצ'יינים פרטיים כשיטה לשמירה על ספרי חשבונות שבלתי ניתן לזייפם. אחת הסיבות לכך היא שטכנולוגיה זו עשויה להקל על הבנקים לעמוד בדרישות רגולטוריות.

ואולם לבלוקצ'יין יש גם קסם נוסף עבורם. הודות למחשוב הזול הקיים כיום, חברות פיננסיות כבר עברו דיגיטציה של הרישומים הפנימיים שלהן, אך עדיין לא שינו את ארגוניהן בהתאם. מערכות תשלומים עודן ריכוזיות ברובן: העברות כספים נסלקות באמצעות הבנק המרכזי. כאשר חברות פיננסיות עושות עסקים זו עם זו, לעתים נדרשים כמה ימים להתאמת ספרי החשבונות הפנימיים שלהן. ספרי חשבונות מבוזרים המסדירים עסקות תוך דקות או שניות יסייעו להן לפתור בעיות כאלה, יגדילו את היתרונות של בנקאות דיגיטלית ועשויים לחסוך להן הרבה כסף — עד 20 מיליארד דולר בשנה עד 2022 עבור המגזר, כפי שמעריך בנקו סנטנדר הספרדי.

מהירות העסקות הנחוצה גבוהה בהרבה ממה שביטקוין מאפשר כרגע. הבנקים הגדולים כבר קוראים ליצירת תקנים בנושא: UBS הציע ליצור "מטבע סליקה" סטנדרטי והשקיע, לצד גולדמן סאקס,

ג'יי.פי מורגן צ'ייס ו–22 בנקים אחרים, בסטארט־אפ R3 CEV, המנסה לפתח תקן לספרי חשבונות פרטיים מבוססי בלוקצ'יין.

הבעיות של הבנקים אינן ייחודיות. חברות וארגונים רבים סובלים ממאגרי נתונים שקשה לתחזק אותם ואינם יכולים לתקשר זה עם זה. זו הבעיה שאתריאום, אחד הפרויקטים השאפתניים בתחום ספרי החשבונות המבוזרים, רוצה לפתור. אתריאום מסוגלת להתמודד עם יותר נתונים לעומת הבלוקצ'יין של ביטקוין, ושפת התכנות שלה מאפשרת למשתמשים להכניס חוזים חכמים מתוחכמים יותר, וכך יוצרת חשבוניות המשלמות עצמן אוטומטית עם הגעת משלוח, למשל, או ני"ע ששולחים לבעליהם דיווידנדים אוטומטיים מעבר לרווחיות מסוימת.

התוכנה של אתריאום עשויה גם לאפשר לעקוב אחר חפצים ומכשירים חכמים שונים. כך, למשל, מפתח מכונית המוטמע בבלוקצ'יין של אתריאום יכול להימכר או להיות מושכר. בעתיד אולי אפשר יהיה להשתמש בטכנולוגיה זו להתנעה של מכוניות ללא נהג, למשל.

יש מי שחושבים כי תוכניות אלה שאפתניות מדי. אתריאום החלה לכרות בלוקים רק באוגוסט, ואף שכבר יש לה מערכת אפליקציות נילוות המשמשות מערכת אקולוגית קטנה, היא מודה כי היא זקוקה לעוד מימון. אך הנקודה אינה אילו תוכנות בלוקצ'יין יצליחו בסופו של דבר, אלא שיש כיום כזו התלהבות מהן, הן בקרב סטארט־אפים והן בקרב חברות מבוססות.

הבלוקצ'יין הוא עדיין בגדר חידוש נישתי, וייתכן כי החששות לגביו עוד יתאמתו. בנוסף, עדיין קיימת התנגדות רבה לביטקוין ונגזריו: חלק ממבקריו רואים בו ניסיון נוסף של אנשי הטכנולוגיה המנסים להפיץ "אידיאולוגיה קליפורנית" המבטיחה שיפורים באמצעות ביזור טכנולוגי תוך הסתרת מציאות הכוח — וריכוז העושר בידי אליטות מועטות.

ואולם עבור רבים, לטכנולוגיה המאפשרת לשמור על רישומים מפני מניפולציות בשיטות מתמטיות יש יתרונות רבים. איזאגווירה מהונדורס, למשל, היתה נמצאת במצב טוב יותר לו טכנולוגיה זו כבר היתה בנמצא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker