צעד קטן לוול־מארט - ציפיות גבוהות לעובדי שכר המינימום בארה"ב - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צעד קטן לוול־מארט - ציפיות גבוהות לעובדי שכר המינימום בארה"ב

העלאת השכר של וול־מארט היא השקעה אסטרטגית ששיפרה במעט את מצבם של עובדיה, אך גם העלתה את סוגיית תנאי השכר בחברות קמעוניות לסדר היום ■ לא בטוח שכל החברות הקמעוניות, בעיקר בתחום המזון, יוכלו להרשות לעצמן ללכת בעקבותיה

לאף חברה בעולם אין השפעה כלכלית שמשתווה לזו של וול־מארט. הקמעונית, שמקורה בארקנסו, וידועה ברחבי ארה"ב במרכזי הענק שלה ובמחיריה הנמוכים, היא החברה הגדולה בעולם במונחי מכירות. כוח העבודה שלה בעולם, שמונה 2.2 מיליון עובדים, שווה בגודלו לצבא סין בניכוי כוחות המילואים.

סם וולטון בנה את האימפריה שלו על ידי התמקדות חסרת מנוח בעלויות: "שילטו בהוצאותיכם טוב יותר מהמתחרים. זה המקום שבו תמיד תוכלו למצוא יתרון תחרותי", אמר.

סניף וול סמארט
רויטרס

ואולם עכשיו, הדברים עומדים להשתנות ב"עולם של וולי". באפריל 2015 העלתה וול־מארט בפתאומיות את שכר עובדיה בעלי השכר הנמוך ביותר — וכעת כולם משתכרים 9 דולרים לשעה לכל הפחות. ב–1 בפברואר השכר הזה עלה ל–10 דולרים לשעה — שליש יותר משכר המינימום הפדרלי.

השינוי הזה מסקרן, משום שבעבר וול־מארט היתה ידועה לשמצה בשכר הנמוך שלה. ב–2014 שכר השעה הממוצע של קופאים בארה"ב היה 9.93 דולרים, בעוד שלפי נתוני אתר המשרות גלאסדור, קופאי וול־מארט השתכרו 8.62 דולרים לשעה. זבנים בחברות קמעוניות ברחבי ארה"ב השתכרו באותה שנה בממוצע 12.38 דולר לשעה, ובוול־מארט — 8.53 דולרים לשעה בלבד.

המשכורות בוול־מארט היו נמוכות, אבל לא באופן מעורר רחמים: הן עבור הקופאיות והן עבור אנשי המכירות, השכר הממוצע בוול־מארט היה קרוב ל–25% התחתונים בארה"ב. מה שגורם לוול־מארט להיראות קמצנית הוא גודלה העצום של החברה. היא מעסיקה 1.4 מיליון מבין 16 מיליון עובדי מגזר הקמעונות בארה"ב. כמעט 4.5 מיליון אחרים עובדים בחנויות קטנות עם פחות מ–100 עובדים. המשכורות בתחום אמורות להיות נמוכות, אבל חברות גדולות בדרך כלל משלמות יותר. מחקר שנערך ב–2014 מצא כי בעלי השכלה תיכונית משתכרים 15% יותר בחברות קמעוניות עם יותר מאלף עובדים, בהשוואה לכאלה שעובדים בחנויות עם פחות מעשרה עובדים. לא כך אצל וול־מארט, שמשלמת משכורות של חנות קטנה תוך שהיא עושה רווחים של רשת ענק.

עובדה זו — בשילוב עם התנגדות קשה לאיגודים — הופכת את החברה למטרה לביקורת רבה מצד אקטיביסטים. אחת ההאשמות הנפוצות כלפי וול־מארט — שבעלי המניות שלה הרוויחו תשואה של 17% בשנה שהסתיימה בינואר 2015 — היא שהשכר הנמוך עוזר לה להרוויח מסובסידיות ממשלתיות נסתרות. עובדים רבים בשכר נמוך נעזרים בתוכניות ממשלתיות ובביטוח הבריאות מדיקייד, המיועד למעוטי יכולת. ללא התמיכה הזאת, הם טוענים, חברות שנשענות על כוח אדם זול יקרסו. במאי 2013 הדמוקרטים בקונגרס פירסמו דו"ח שטען כי חנות ענק של וול־מארט בוויסקונסין, שמעסיקה 300 עובדים, עולה למשלמי המסים 900 אלף דולר בשנה בקצבאות רווחה לעובדיה.

זאת היתה הפרזה. הטענה יוצאת מנקודת הנחה שמעסיקים אחרים יהיו מוכנים לגייס את העובדים של וול־מארט בשכר גבוה יותר. אבל מראית עין היא דבר חשוב, והתועלת של ההעלאות כיום היא קוסמטית בחלקה. גם גורמים אחרים משחקים תפקיד. "במובן מסוים הראינו מנהיגות, ובמובן אחר זו היתה תגובה לשוק", אמר דאג מקמילון, מנכ"ל וול־מארט, למשקיעים באוקטובר 2015.

העלאת השכר באחרונה היתה חדה יותר לעובדים זוטרים מאשר לעובדים אחרים, מה שמראה כי התחרות על העובדים כנראה מתחממת. בעקבות העלאת השכר הראשונה של וול־מארט, ל–9 דולרים לשעה, הלכו בעקבותיה טארגט ו–TJX, שבבעלותה הקמעוניות טי.ג'יי. מקס, מרשלס והום־גודס.

וול-מארט
רויטרס

מעלים שכר - וסוגרים חנויות

העלאת השכר היא גם השקעה אסטרטגית. וול־מארט רוצה להגדיל את הפריון שלה ולתת לעובדים יותר חופש לחדשנות, משום שהיא רוצה להפוך את החנויות שלה לנעימות יותר ואולי גם למשוך יותר לקוחות אמידים. זה מצריך צוות בעל מוטיבציה. עדיין מוקדם מדי לשפוט אם ההעלאה ל–9 דולרים לשעה עבדה מהבחינה הזאת, אם כי בוולמארט אומרים ששיעור החנויות שמדורגות כנקיות, מהירות וידידותיות בסקרי לקוחות עלה מ–16% בפברואר 2015 ליותר מ–70% כיום.

הנתון הזה ישמח את התומכים בהעלאת שכר המינימום, שטוענים כי עובדים שמקבלים שכר גבוה יותר הם יעילים יותר. כלכלנים מכנים את התיאוריה הזאת "שכר יעילות". תומכי העלאת שכר המינימום מציינים כי העלאות שכר אינן יכולות להיעשות בחינם. שילוב בין הלקוחות, בעלי המניות, הספקים ועובדים אחרים בוול־מארט חייב לממן את ההעלאה הזאת.

לקוחות וול־מארט כנראה לא יחושו את ההעלאה הזאת בקרוב; מחירים נמוכים הם עמוד התווך של המותג. אבל בחברה טוענים כעת כי העלאת שכר חייבת לבוא לפני הורדת מחירים: "מנקים את הבית לפני שמזמינים אליו אנשים", טוען מקמילון.

העלאות שכר בוודאי פוגעות ברווחים. מחיר מניית וול־מארט בקושי זז כשהיא הודיעה עליהן לראשונה בפברואר שעבר, מה שמעיד כי המשקיעים לא ייחסו להן בתחילה כל חשיבות. אבל באוקטובר, החברה הזהירה כי היא צופה שרווחיה יירדו ב–6%–12% ב–2017, והעלאת השכר אחראית ל–75% מהירידה. בעקבות האזהרה, מחיר המניה נפל ב–10% — הירידה החד־יומית החדה ביותר מאז 1988. ואולם מעבר כסף מהון לעבודה הוא בדיוק מה שהאקטיביסטים רוצים להשיג.

ביקורת חזקה יותר על העלאת השכר גורסת כי היא גורמת לאובדן משרות. וב–15 בינואר וול־מארט הודיעה כי תסגור 154 חנויות בארה"ב, סגירות שכתוצאה מהן היא עלולה לקצץ 10,000 משרות.

בחברה אומרים כי האשמה אינה מוטלת על עלויות השכר. סגירת הסניפים משקפת בעיקר את נטישת המודל של חנויות "וול־מארט אקספרס" הקטנות יותר. במקומות אחרים, וול־מארט גייסה 8,000 מנהלי מחלקות חדשים במקביל להעלאת השכר. חברה שרוצה לקצץ את כוח העבודה שלה בדרך כלל אינה מגייסת מנהלים בדרג ביניים (אם כי יש הטוענים כי היא קיצצה שעות כדי לפצות על כך).

לא כל העובדים היו מרוצים מההעלאה

לא כל חברה תצליח לחקות את וול־מארט. הוצאות השכר הן בדרך כלל רק 9.5% מהכנסות הקמעוניות. בתעשיית המזון והמשקאות — היעד העיקרי של קמפיין "מאבק ל–15 דולר", להעלאת שכר המינימום — השכר מגיע ל–31% מההכנסות. חלק גדול הרבה יותר של עובדים בתעשיות המזון, המשקאות והמלונאות משתכר שכר מינימום, כך שלכל העלאה תהיה השפעה גדולה הרבה יותר על חברות בתחומים אלה. אפילו בתוך המגזר הקמעוני, יש כמעט 600 אלף חברות קטנות עם פחות מ–20 עובדים. במיסיסיפי, מחצית מהקופאים משתכרים פחות מ–8.79 דולרים לשעה. להעלאת שכר חדה שם יהיו השלכות בלתי־צפויות.

לוול־מארט היו קשיים מסוימים במעבר הזה. עובדים ותיקים שכבר משתכרים יותר מ–10 דולרים לשעה נעלבו מכך שהפסידו את ההעלאה. באתר הפורומים רדיט הוקדש שרשור הודעות שלם לתלונות של עובדי וול־מארט. "אני כועס על החברה, על כך שהיא מזלזלת ב–15 שנה של עבודה קשה שנתתי", כתב אחד מהם.

העלאת שכר הדרגתית לא תפחית באופן משמעותי את תשלומי הרווחה של עובדי וול־מארט; האקטיביסטים ימשיכו לטעון כי חברות שמשלמות שכר נמוך מסובסדות. השאלה אם הם צודקים תלויה במי שנושא באחריות הסופית לטיפול בעניים והחולים. אנשי הקמפיינים חושבים שאלה המעסיקים, ורומזים בכך שביטוחי הבריאות הממשלתיים במדינות כמו בריטניה וקנדה הם בעיקר סובסידיות לעסקים. והמעסיקים, בניגוד לממשלות, יכולים להיעלם בתגובה על הידוק הרגולציה.

בדרך כלל יעיל יותר לתת לשוק לפעול ולהשאיר את ההעברות לממשלה. עם זאת, כששכר מינימום נקבע באופן זהיר הוא מועיל — אולי אפילו לחברות שמשלמות אותו. והנה עוד עצה קטנה של סם וולטון: "ציפיות גבוהות הן המפתח לכל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#