עשרות מיליארדי דולרים ושת"פ עם חברות זרות: כך מתכננת סין להשתלט על ייצור השבבים העולמי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עשרות מיליארדי דולרים ושת"פ עם חברות זרות: כך מתכננת סין להשתלט על ייצור השבבים העולמי

עד כה לא הצליחו הסינים לבנות תעשיית שבבים מקומית שתספק להם את כל הרכיבים הדרושים לייצור מוצרי אלקטרוניקה רבים ■ הפתרון: בניית נבחרת חברות מקומיות שתוביל את הענף ומימון שיתופי פעולה עם חברות זרות

2תגובות

הממשל בבייג'ין החליט לעשות הכל כדי להקים בסין תעשיית שבבים שתוביל את הענף העולמי.

השאיפות האלה אינן חדשות — הן כבר בנות קרוב ל-40 שנה — אבל הסינים מעולם לא היו כה נחושים כמו בשנתיים האחרונות, הציפיות שלהם לא היו גבוהות כל כך, וגם לא התקציבים שמתוכננים להשקעה. אם בפרץ ההשקעה הקודם בתחום, לפני כ–20 שנה, השקיע הממשל הסיני פחות ממיליארד דולר, הרי שהפעם, במסגרת תוכנית ענק שעליה הוכרז ב–2014, מתכננים הסינים לגייס 100–150 מיליארד דולר מכספים ציבוריים ופרטיים.

עובדים בחברת השבבים SMIC
בלומברג

לפי התוכנית, עד 2030 מקווים הסינים להשיג מבחינה טכנולוגית את החברות המובילות בעולם בתכנון, ייצור ואריזת שבבים מכל הסוגים, ולהפסיק את התלות של המדינה באספקה זרה של שבבים. ב–2015 אף הוסיף הממשל יעד נוסף שאותו הוא מתכנן לממש בתוך עשור: להגיע למצב שבו 70% מהשבבים שבהם משתמשת התעשייה הסינית ייוצרו באופן מקומי.

אלא שהדרך עד להגשמת שאיפות אלה עדיין ארוכה. אם בשנה שעברה, היצרניות בסין, המקומיות והזרות יחד, צרכו שבבים בשווי 145 מיליארד דולר, הרי שהתפוקה של ענף השבבים הסיני היתה עשירית מכך בלבד. בסוגים מסוימים של שבבים — מעבדים המהווים את מוח המחשב, או השבבים שמותקנים במכוניות — כמעט כל הצריכה של התעשייה הסינית מסתמכת על יבוא.

הרשויות בסין מבינות כי עליהן לרכוש ידע והתמחות זרים, ולכן בחודשים האחרונים, חברות ממשלתיות וזרועות שונות של הממשל ממהרות לרכוש, להשקיע או לשתף פעולה עם חברות שבבים זרות. באמצע ינואר, למשל, הכריזו ראשי מחוז גואיז'ו על מיזם משותף עם קוואלקום, חברת שבבים אמריקאית, להשקעה של כ–280 מיליון דולר בהקמת חברה שתייצר שבבים לשרתים. על פי ההסכם, קרן ההשקעות של המחוז תחזיק ב–55% מהמיזם המשותף. יומיים קודם לכן, הסכימו בעלי המניות בחברת פאוורטק טכנולוג'י הטייוואנית, האורזת ובודקת שבבים, לאפשר לחברה הסינית הממשלתי גינצואה יוניגרופ לרכוש נתח של 25% בפאוורטק תמורת 600 מיליון דולר.

גורמים כלכליים טוענים כי פיתוח תעשיית שבבים מקומית הוא צורך אסטרטגי חיוני, נוכח התלות המוגזמת של המדינה בטכנולוגיה זרה. לגישתם, כספי משקיעים שפוליטיקאים בארה"ב, אירופה ומדינות אחרות באסיה הרעיפו על תעשיות השבבים המקומיות במדינותיהם במשך השנים מעידים על ההכרה של מדינות אלה בחשיבות התעשייה. על פי ההערכות בענף, הגירעון נטו של סין במאזן סחר השבבים מסתכם רק בחצי מכפי שמעידים הנתונים הגולמיים, מכיוון שחלק גדול מהשבבים המיובאים לסין מותקנים בכלל במכשירים כמו אייפונים של אפל או מחשבים של לנובו, שממילא מיוצאים בתום הרכבתם. ואולם גם כך, מדיניות של קידום ייצור שבבים מקומי תואמת את המדיניות הרחבה יותר של הממשל לעבור מייצור עתיר עבודה לתעשיות נקיות יותר ובעלות ערך מוסף גבוה יותר.

לדברי אנליסטים במורגן סטנלי, שולי הרווח של חברות שבבים מצליחות הם בדרך כלל כ–40% או יותר, בעוד ששולי הרווח בייצור מחשבים, גאדג'טים וחומרה אחרת נמוכים מ–20%. כך שאם חברות סיניות יתכננו וייצרו חלק גדול יותר מהשבבים בעולם, ויום אחד ישלטו גם בתקנים הטכניים הבסיסיים, כפי שאינטל עושה בשוקי המחשבים האישיים והשרתים, סין תוכל ליהנות מנתח גדול יותר ברווחים של תעשיית האלקטרוניקה העולמית.

בניסיונותיו הקודמים לעודד ייצור מקומי של תאים סולאריים או נורות LED, פיזר הממשל הסיני את נדיבותו בין חברות מקומיות רבות, אלא שהגישה הזאת הובילה לעודף תפוקה ולצניחת מחירים. הפעם נראה כי הממשלה מתמקדת בקבוצה מוגבלת יותר של מובילות תעשייה, כמו חברת SMIC משנחאי, שמיועדת להיות היצרנית העיקרית של שבבים המתוכננים על ידי חברות אחרות, או הייסיליקון משנזן, חברה בת של וואווי, שאותה בונים כיום כאחת החברות הנבחרות בתחום עיצוב השבבים.

רועה העזים והחזירים שמונה ליו"ר

הבחירה המעניינת ביותר בינתיים היא צינגואה יוניגרופ, חברה שהונפקה מאוניברסיטת צינגואה בבייג'ין, ונבחרה להיות החברה המובילה מקרב "האלופות הנבחרות" של הממשל, שאמורה לקרוא תיגר על אימפריית אינטל. בראש צינגואה יוניגרופ עומד ז'או וייגואו, שהחל את חייו כרועה עזים וחזירים במחוז שינג'יאנג הנידח בצפון־מערב סין, שאליו הוגלו הוריו בשנות ה–50 לאחר שהוגדרו מתנגדי שלטון. לאחר שעבר לבייג'ין כדי ללמוד באוניברסיטה, עשה ז'או הון בתחומים מגוונים — מאלקטרוניקה ומשאבי טבע ועד נדל"ן — בטרם מונה ליו"ר ובעל המניות השני בגודלו (אחרי האוניברסיטה עצמה) בצינגואה יוניגרופ.

"רבים חושדים כי אנחנו זרוע ביצועית עבור הממשל", הצהיר באחרונה ז'או, “אבל אנחנו פשוט חברה מאוד ממוקדת שוק". הוא ממעיט בכך בתמיכה הרשמית שממנה החברה נהנית בבירור. ללא תמיכה זו, קשה לדמיין כי החברה יכולה היתה להרשות לעצמה את 300 מיליארד היואן (45 מיליארד דולר) שבכוונתה להשקיע, לדברי ז'או, בעסקות נוספות בחמש השנים הקרובות.

שבבים שמיוצרים בסין
Bloomberg

צינגואה החלה להתפרסם ב–2013, כשהשקיעה 2.6 מיליארד דולר ברכישת שתי חברות עיצוב שבבים סיניות, ספרדטרום ו–RDA מיקרואלקטרוניקס. ב–2014, אינטל רכשה נתח של 20% ביריבתה העתידית תמורת 1.5 מיליארד דולר במסגרת תוכנית שיתוף פעולה בתחום השבבים למכשירים ניידים, תחום שבו אינטל מפגרת בשוק. במאי האחרון, צינגואה השקיעה 2.3 מיליארד דולר ברכישת 51% 
מ–H3C, חברה בת של HP בהונג קונג המייצרת ציוד לרשתות נתונים. בנובמבר הכריזה צינגואה על הנפקת מניות בשווי 13 מיליארד דולר למימון הקמת מפעל ענקי לייצור שבבי זיכרון.

גם חברות סיניות אחרות החלו להשקיע סכומים גדולים. ג'יאנגסו צ'אנגג'יאנג, חברה האורזת שבבים, שילמה 1.8 מיליארד דולר על השליטה בחברה הסינגפורית STATS צ'יפ־פאק, העוסקת באותו תחום. ב–2015, ג'יאנגואנג אסט מנג'מנט הממשלתית שילמה סכום דומה על חטיבה של NXP ההולנדית, המייצרת שבבים מיוחדים לתעשיית הסלולר. קבוצה בהובלת חברה ממשלתית אחרת, צ'יינה ריסורסז הולדינגס, הגישה הצעת רכש בסך 2.5 מיליארד דולר עבור פיירצ'יילד סמיקונדקטור אינטרנשיונל האמריקאית.

הגישות הסיניות לחברות שבבים זרות — בניגוד לרכישות מותגי צריכה זרים על ידי חברות סיניות — לא תמיד זכו בקבלת פנים חמה. לפי דיווחים, צינגואה הגישה בשנה שעברה הצעת רכש בשווי 23 מיליארד דולר עבור מיקרון האמריקאית, יצרנית שבבי זיכרון מסוג DRAM, המשמשים לאגירת מידע במחשבים ושרתים, אך ההצעה נכשלה בשל התנגדות פוליטית. פניותיה של צינגואה ליצרנית שבבי הזיכרון SK הייניקס מדרום קוריאה נדחו בנובמבר. בדצמבר רכשה צינגואה נתח של 25% בחברה טייוואנית לאריזת שבבים ובדיקתם, SPIL. תגובת הנגד הפוליטית הובילה חברת אריזת שבבים טייוואנית גדולה יותר, ASE, להגיש הצעה משלה להשתלטות על SPIL בדצמבר. טסאי אינג־ון, שזכתה בבחירות לנשיאות טייוואן ב–16 בינואר, הצהירה כי ההשקעות של סין בחברות השבבים של טייוואן מהוות איום גדול.

ללמוד מהכישלון
 של טייוואן

האם סין תצליח לממש את שאיפותיה או תמשיך להיות תלויה בטכנולוגיית שבבים זרה? אפשר ללמוד קצת מהחוויה של טייוואן. מאז שנות ה–80, טייוואן מצליחה מאוד בפיתוח מפעלי ייצור שבבים מהמעלה הראשונה, כמו טייוואן סמי קונדקטור (TSMC), ובטיפוח מעצבות מעבדים כמו מדיהטק. אך אחת הסיבות לכך היא תזמון טוב: תעשיית השבבים נעה אז לכיוון הפרדת העיצוב מהייצור של השבבים, וטייוואן רכבה על גלי המגמה הזו בהצלחה.

ניסיון עדכני יותר של טייוואן להפוך למעצמה גם בתחום שבבי הזיכרון נכשל. מרק לי מחברת המחקר סנפורד סי. ברנסטין מעריך כי למרות השקעת הון בסך 50 מיליארד דולר בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים, מרביתה מצד הממשל, "החברות הטייוואניות נכשלו בתחום הזיכרון".

חברות אלה הפסידו הון נוסף במרדף אחר נתח שוק. ב–2001–2010, תחום שבבי הזיכרון העולמי נהנה מרווחים כוללים בסך 8 מיליארד דולר. אך בניכוי שתי יצרניות שבבי הזיכרון המצליחות ביותר מדרום קוריאה, סמסונג ו–SK הייניקס, כל היתר הפסידו כמעט 13 מיליארד דולר. למרות הוצאות אדירות, מעריך לי, החברות הטייוואניות לא השקיעו די בהגעה לחזית הטכנולוגיה, וציפו לרווחים מוקדם יותר.

דאגלס פולר מאוניברסיטת ז'ג'יאנג בהאנגז'ו טוען כי התבגרות שוק השבבים בשנים האחרונות תקשה על סין לפצח אותו. השחקניות הוותיקות בתחום שבבי הזיכרון כבר התבצרו בעמדותיהן, בייחוד לאחר גל מיזוגים באחרונה, והשבבים עצמם, יחד עם התוכנות המגיעות עמם, נעשים מורכבים יותר ויותר, מה שמקשה על החברות הסיניות ללמוד את התחום. סמנכ"ל התפעול של ASE, טיין וו, מציין כי חברות טייוואניות נכנסו לשוק השבבים בתקופה שבה הוא נהנה מהתרחבות רבה. יהיה קשה יותר לסינים לשחזר את ההצלחה בתקופה של צמיחה אטית.

כדי להצליח, על השחקניות המיועדות של סין להשיג שלושה דברים. לי ואי קיונג, ראש ספקית ציוד השבבים ההונג קונגית ASM פסיפיק טכנולוג'י, מאמין כי קודם כל על החברות הסיניות לעבור מ"תרבות של עלות לתרבות של חדשנות". הוא צחק כשנשאל אם חברות כמו צינגואה יכולות להיכנס לתחום המחקר פורץ הדרך באמצעות רכישות, בטענה כי "אין קיצורי דרך בתחום השבבים". ישנן גם מגבלות רבות על יצוא טכנולוגיות ייצור שבבים, למשל, בטייוואן, כדי למנוע מהן ליפול לידי הסינים. החברות הסיניות מפגרות אחר המובילות העולמיות במחקר ופיתוח (מו"פ). אינטל לבדה משקיעה במחקר ופיתוח פי ארבעה מאשר תעשיית השבבים הסינית כולה, להערכת חברת הייעוץ מקינזי. החברות הסיניות צריכות לא רק להגדיל השקעותיהן, אלא גם לגייס הרבה יותר מדענים ומהנדסים מנוסים. זה לא בלתי־אפשרי — עמק הסיליקון עתיר אנשים מוכשרים ממוצא סיני. אך אם חברות כמו צינגואה רוצות למשוך אותם אליהן, עליהן ללמוד לחדש בצורה בינלאומית, למשל באמצעות מרכזי מו"פ ברחבי העולם.

ז'ואו וייגואו, מנכ"ל צינגואה יוניגרופ
רויטרס

האתגר השני, אם כך, הוא הצורך לעבור להלך מחשבה גלובלי. עד כה, החברות הסיניות מתמקדות בעיקר בצריכה מקומית, אך עליהן להתכונן גם לשווקים העולמיים התובעניים. גם חברות סיניות אינן צפויות להסתפק בשבבים שאינם מן המעלה הראשונה רק מכיוון שהם מתוצרת מקומית.

האתגר השלישי הוא אולי הקשה ביותר: המשקיעים בענף השבבים של סין צריכים להתכונן להתקדמות ממושכת וקשה. במקינזי מעריכים שברחבי מגזר השבבים העולמי, בכל ענפי השבבים, החברה או שתי החברות המובילות בכל התחומים זוכות כמעט בכל הרווחים — וכל היתר מפסידות כסף.

הסיכוי - שיתוף פעולה טכנולוגי

אם סין רוצה לקחת דוגמה ממישהי, כדאי לה להסתכל על סמסונג, שנהפכה למעצמת שבבים באמצעות השקעה רבה במו"פ ובגיוס כוח אדם טכני. בהתחשב בכך שהממשל הסיני יהיה המשקיע העיקרי, ויש לו סדר עדיפויות אסטרטגי ולאו דווקא רווחי, הסינים בהחלט מסוגלים לכך. אך הממשל מיישם את התוכנית שלו בצורה שעשויה להיות בעלת סתירות פנימיות: חלק גדול מההשקעה הראשונית, בסך כ–30 מיליארד דולר, מתבצע באמצעות קרנות השקעה ממשלתיות. התקווה של הממשלה היא שקרנות אלה יבצעו השקעות יותר מוכוונות שוק מפקידי הביורוקרטיה הממשלתית. אך לא יהיה פשוט להשיג יעד זה תוך השגת רווחים, שבהם מעוניינים משקיעים חיצוניים.

הסיכויים של סין יגדלו אם החברות הסיניות יוכלו לשכנע כמה מהחברות הזרות הגדולות לשתף טכנולוגיות עמן. הכיסים העמוקים שלהן עשויים לסייע בכך. בספטמבר, חברה בת של צינגואה הזרימה 3.8 מיליארד דולר לווסטרן דיגיטל, יצרנית אמריקאית של כוננים קשיחים. וסטרן דיגיטל ניצלה חלק מסכום זה לרכישת סאנדיסק — מהמובילות העולמיות בייצור זיכרונות פלאש — תמורת 19 מיליארד דולר.

מאמציה של סין לבנות חברות מובילות בענפים שחשובים לה נהנו עד כה ממידה מעורבת של הצלחה. בתחום הרכב, הניסיונות של סין לגרום לחברות זרות לחלוק בטכנולוגיה שלהן — באמצעות חיובן לשתף פעולה עם יצרניות רכב מקומיות — גרמו רק להעמקת התלות של החברות הסיניות בשותפותיהן הזרות. בתחום המטוסים המסחריים, חברת התעופה הממשלתית COMAC השקיעה שנים, וסכומי ענק, בפיתוח מטוסים שעדיין אינם מוכנים לשיווק, ושיהיו מיושנים בזמן שיגיעו לשוק.

במגזרים מסוימים של תחום השבבים, חברות סיניות עשויות להדביק את המתחרות הזרות מבחינה טכנולוגית, אך הן גם עלולות לשבש את הענף העולמי באמצעות הצפת השוק, כפי שקרה בתחום התאים הסולאריים.

יו"ר צינגואה, ז'או, אינו מתבייש בשאיפותיו. "ענף השבבים נכנס לעידן הנפילים", הוא הכריז באחרונה, והבהיר כי בכוונתו להיות אחד הנפילים שישרדו.

מטה קוואלקום בסן דייגו
רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#