"הבינו שהגיעו לקצה היכולת" |

מדינות צפון אירופה מתחרטות על הנדיבות כלפי הפליטים

בפינלנד חוששים מקליטתם של המוני מהגרים בתקופה של קיצוצים תקציביים ועליה באבטלה; ההטבות הכספיות מקוצצות, המגבלות על קליטה מוחמרות והפליטים נדרשים לעבוד במרכזי הקליטה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

שוודיה, נורווגיה, דנמרק ופינלנד, שכבר שנים ידועות כמדינות שמקבלות אליהן בברכה פליטים מכל העולם, שוקלות בימים אלה מחדש את מדיניותן הנדיבה, על רקע שטף המהגרים שזורם לאירופה ומכביד על תקציביהן.   

בדצמבר הודיעה פינלנד על הצעדים המחמירים ביותר שלה עד כה, תוכנית שתכפוף את מבקשי המקלט לחוות דעת בכל שישה חודשים ותכניס אותם לעבודה במרכזי קליטה כדי לפצות על עלויות הטיפול בהם. גם שוודיה, דנמרק ונורווגיה שינו את מדיניותן, והן כעת מקשות יותר על מהגרים שרוצים לצרף אליהם את כל בני המשפחה. דנמרק קיצצה את הטבות הקליטה בכמעט 50% והודיעה כי תחפש במטען של המהגרים כדי למצוא חפצים בעלי ערך שיממנו את הטיפול בהם. נורווגיה קיצצה את ההטבות ב-20%.

מתנדבים מחלקים מזון לפליטים שמגיעים בתחנת הרכבת במאלמו, שוודיה. ספטמבר 2015צילום: אי־פי

בנורווגיה מזהירים בימים אלה את הפליטים והמהגרים בנוגע למה שצפוי להם, ושולחים להם מסרים הרבה פחות מזמינים עוד לפני שהם מגיעים. נורווגיה השתמשה בפייסבוק כדי להודיע על השינויים באנגלית, תחת הכותרת "תקנות מחמירות יותר למבקשי מקלט בנורווגיה". דנמרק פרסמה בעיתונים לבנוניים.

נורווגיה הודיעה בספטמבר שהיא רואה כעת באזורים מסוימים בעיראק, אפגניסטן וסומליה בטוחים וכי היא פותחת במאמצים לגרש יותר מבקשי מקלט מהמקומות האלה. היא אף הוציאה הודעות לעיתונות בנושא זה בשפה הערבית. "אנחנו לא אומרים להם לא לבוא", אמר חורמה ווריו, מנהל מחלקת ההגירה של פינלנד. "אבל אנחנו אומרים להם שכאן לא גן עדן".

השינוי בגישה מורגש על ידי אזרחי המדינות וגם המהגרים עצמם. בניסיון למצוא דיור לכל הפליטים, משתמשת פינלנד בבסיסים צבאיים ישנים, מלונות ריקים ואפילו מועדוני ספורט ומרכזים קהילתיים כמו זה שנמצא ברספורי שבפינלנד, אשר מצויד בסאונות, שולחנות ביליארד ונוף לאגם. ובכל זאת, בביקור ברספורי בדצמבר נשמעו לא מעט תלונות. חלק מהפליטים מתלוננים כי הם משועממים, רחוקים מדי מחנויות ולא מסוגלים להתפרנס מההקצבה של 100 דולר בחודש שהם מקבלים בנוסף לדיור וארוחות חינם. "אם הייתי יודע שזה יהיה כך, הייתי מחפש מקום אחר", אומר אמיר, עיראקי בן 27 שחיפש כתב להתלונן בפניו אך לא הסכים להזדהות בשמו המלא.

אך לא בטוח ששינוי הגישה של המדינות יפחית את מספר מבקשי המקלט. כמה ימים לאחר שפינלנד הודיעה בסתיו האחרון על צעדים מחמירים יותר, מספר המהגרים שנכנסו למדינה ירד מעט, אך בסוף אוקטובר הוא כבר שוב עלה באופן חד. דעת הקהל בפינלנד בינתיים לא אוהדת במיוחד. סקרים שפורסמו לאחרונה הראו כי הפינים חוששים מכניסתם של מהגרים בתקופה שבה הכלכלה במצב קשה, האבטלה עולה והממשלה מתכננת לקצץ 4 מיליארד יורו (4.3 מיליארד דולר) בארבע השנים הקרובות.

מומחים אומרים שהמדינות הנורדיות פשוט מתחילות להבין את העובדות. "הן הבינו שהגיעו לגבול הפוליטי של מה שאפשר לעשות", אומר דמיטריוס פפאדמיטריו, נשיא המכון למדיניות הגירה באירופה. "זה יעלה להן סכומי כסף בלתי משוערים, והמדינות האלה אינן עשירות כמו גרמניה, הן היו חייבות לסגת".

בשוודיה כמה מהמפלגות הציעו הגבלות חדשות לריסון זרם המהגרים, ואחת מהן אף הציעה לבנות מחנות מעבר ליד הגבול. "אנחנו שומעים הצעות חדשות ממפלגות בכל עשר דקות", אומרת ליביה יוהנסון, מומחית למדיניות הגירה באוניברסיטת סטוקהולם. לדבריה, הסקרים מראים שרוב השוודים עדיין גאים במחויבותה של המדינה לעזור לנזקקים. אך המדינה משלמת על כך מחיר. "חלק מהשכנים בוודאי אומרים: 'אתם השוודים, אתם תמיד רוצים להיות הכי טובים בכיתה. עכשיו תתמודדו עם זה'".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker