שווייץ מכינה לבנקים 
פצצת אטום - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

שווייץ מכינה לבנקים 
פצצת אטום

110 אלף אזרחים חתמו על עצומה הקוראת להעניק לבנק המרכזי בלעדיות על היכולת לייצר כסף במערכת הפיננסית

41תגובות

שווייץ תעמיד למשאל עם הצעה לאסור על בנקים מסחריים לייצר כסף. בשיטת הדמוקרטיה השווייצית עומדות סוגיות רבות למשאל עם ברמת המדינה, הקנטון או העיר, לאחר העלאתן לסדר היום בעצומות. במקרה זה חתמו 110 אלף אזרחים על עצומה הקוראת להעניק לבנק המרכזי בלעדיות על היכולת לייצר כסף במערכת הפיננסית.

כיצד עובר ייצור הכסף בשיטה המוניטרית המקובלת כיום? לבנק המרכזי יש זכות בלעדית להדפיס כסף – שטרות ומטבעות. הוא גם משפיע על כמות הכסף במשק באמצעות העמדת אשראי לבנקים המסחריים והרחבות כמותיות, שבהן הוא קונה ניירות ערך מהבנקים ומהשווקים, ומציף אותם בתמורה במזומן. ואולם לבנקים המסחריים יש חלק גם בהגדלת היצע הכסף. הבנקים מחויבים לעמוד בדרישות רזרבה – מכל סכום שמופקד אצלם, עליהם להחזיק רזרבות לפי שיעור מסוים, ואת השאר הם יכולים להלוות.

שווייץ
אי־אף־פי

בישראל יחס הרזרבה הוא 6% — גבוה ביחס למדינות אחרות בעולם. ואולם במקום להלוות 94% מהפיקדונות שנמצאים אצלם, הבנקים שומרים את הפיקדונות ומלווים כנגדם באותו יחס — כלומר, פי 16.66. וכך, על פיקדונות של מיליארד שקל יכול בנק להלוות באופן תיאורטי 16.6 מיליארד שקל, שמתוכם, כמובן, 15.6 מיליארד שקל נוצרו על הנייר (או באופן אלקטרוני, למעשה). ואם הכסף שהם מלווים מופקד בבנק אחר, המכפיל פועל בצורה מעריכית — וכך נוצר במערכת הפיננסית כסף בכמויות אסטרונומיות, המרוחקות מרחק רב ממה שיצא ממכבשי הדפוס של הבנק המרכזי.

המכפיל הזה של הכסף משמש מנוף לרווחים עבור הבנקים, ובמובן מסוים גם פועל כדלק פיננסי עבור הכלכלה, אבל הוא גם יוצר סיכונים ועיוותים, שרבים סבורים כי הם אינם מצדיקים את הרווח בצדם, ואפילו מערערים את המערכת הכלכלית כולה. המכפיל נותן גם בידי הבנקים כוח בלתי פרופורציוני לזה שמשתמע מתפקידם המקורי – לשמש מתווכים בין לווים ומלווים.

כמה שווה הכסף שלנודפנה מאור

לפי הדרישה השווייצית יוכלו בנקים מסחריים להלוות רק 100% מהפיקדונות שלהם ותו לא, לעומת המצב הנוכחי שבו 90% מהכסף שבמחזור נוצר באופן אלקטרוני על ידי הבנקים המסחריים. הבנק הלאומי של שווייץ (SNB), כפי שמכונה הבנק המרכזי שם, הוקם ב–1891 וקיבל בלעדיות על יצירת כסף — הדפסתו והטבעת מטבעות. מאז, לטענת קבוצת האקטיביסטים שהפיצה את העצומה, רצונו של העם נדחק והלך לקרן זווית.

אם ההצעה העומדת למשאל תתקבל, מדובר ברעידת אדמה לכל הפחות, ואפילו אולי פצצת אטום עבור המגזר הבנקאי. בשלב הראשון, לכאורה, תיפגע היכולת של הבנקים השווייציים להציע אשראי. ואולם בשלב הבא עשוי להתעורר הציבור באירופה כולה, ובעקבותיו בשאר העולם, ולדרוש כיול מחדש דומה של המערכת הפיננסית.

מכפיל הכסף שבידי הבנקים תואם השקפת עולם של שוק חופשי, שלפיה השוק מחלק את המשאבים בצורה היעילה ביותר, ללא התערבות ממשלתית רבה. בשנות ה–30 של המאה ה–20 היתה התעוררות נגדית מצד כלכלנים משיקגו, בראשות אירווינג פישר, שדרשו להגביל את יצירת הכסף לבנקים המרכזיים בלבד — כדי למנוע בועות נכסים ומשברים פיננסיים. הצעתם נקראה "תוכנית שיקגו", והיא למעשה הופכת את הבנק המרכזי למונופול על הכסף.

הדרישה הזאת עשויה להישמע הזויה למשתתפים במערכת הפיננסית של ימינו, אבל אין היא רעיון אקסצנטרי של אזרחי שווייץ האקטיביסטים. מרטין וולף, הפרשן הראשי ועורך בכיר ב"פייננשל טיימס" — העיתון הכלכלי היומי החשוב, שקשה להאשימו ברדיקליות — מקדם את העקרונות של תוכנית שיקגו בשנים האחרונות, ובנקים מרכזיים רבים מקשיבים, חוקרים ודנים בסוגיה.

על כף המאזניים מוטלים אינטרסים ענקיים, שיילחמו עד היורו, הדולר והיואן האחרון נגד השינוי המוצע. עם זאת, עולם חדש של כלכלה שיתופית, מקורות אשראי חדשים בין עמיתים והתקדמויות טכנולוגיות, שמאפשרות לעקוף את המערכת הפיננסית המרכזית, עשויים לזרז שינוי, ביחד עם דעת הציבור המתפכחת והולכת מהאשליה שהמערכת הפיננסית פועלת ללא הטיות ובהתאם לצ'רטר הציבורי שלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#