ממשלת שווייץ מנסה להילחם בחיבה למזומן – אבל לא בטוח שבנשק הנכון - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ממשלת שווייץ מנסה להילחם בחיבה למזומן – אבל לא בטוח שבנשק הנכון

בחודש הבא ייכנס לתוקפו חוק שיגביל את השימוש במזומן בעסקות מעל 100 אלף פרנק – סכום שאפשר לקנות בו יגואר יוקרתית – מה שגורם למבקרי החוק לחשוש המדינה לא באמת רצה להילחם בהלבנות כספים

רטו רופלר הוא חייט שחנותו ממוקמת בלב האזור הפיננסי של ציריך, אבל הוא לא מקבל כרטיסי חיוב או כרטיסי אשראי. הלקוחות שמגיעים אל החנות שלו, שמחיר חליפה בה יכול להגיע ל-6,000 פרנק שווייצי (6,075 דולר), נדרשים לעשות העברה בנקאית או לשלם במזומן.

"באחרונה הגיע אלי מנכ"ל אמריקאי ששהה במלון לא רחוק והיה מעוניין לרכוש תיק. אמרתי לו שאני לא מקבל כרטיסים", מספר רופלר בחנותו הממוקמת מרחק הליכה קצר מהמטה של UBS וקרדיט סוויס. "אחרי 20 דקות הוא חזר כדי לשלם במזומן".

כספרים ומטבעות פרנק שווייצרי
בלומברג

החברה השווייצית נחשבת לאחת מהעשירות והמתקדמות בעולם מבחינה טכנולוגית, אבל כשזה מגיע לכסף, השווייצים חושבים שאין ידיד נאמן כמו כסף מזומן. לפי נתונים של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), בשווייץ יש הכי הרבה שטרות ומטבעות במחזור לאדם במונחים דולריים.

לפי הנתונים האלה, המעודכנים ל-2014, שווי המזומן במחזור בשווייץ גבוה פי חמישה מזה שבקנדה ופי שניים מזה בגוש היורו. בו בזמן, שיעור השימוש בכרטיסי חיוב הוא בין הנמוכים במערב אירופה ומגיע לכשליש משיעור השימוש בשוודיה ולמחצית משיעור השימוש בבריטניה.

אבל ממשלת שווייץ עומד לאתגר מעט את תרבות המזומנים באמצעות עדכון החוק נגד הלבנת כספים שייכנס לתוקפו בינואר. החוק המעודכן כולל בדיקת נאותות על ידי הקמעונאי בכל עסקה בשווי של יותר מ-100 אלף פרנק – כלומר, המוכר יצטרך לוודא את זהות הרוכש. עדכון החוק נועד כדי ששווייץ תוכל לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים של מלחמה בהלבנת כספים ולא תיכנס לרשימה השחורה של מדינות שבהן ניתן להלבין כספים בקלות יחסית – מה שעלול לפגוע במגזר הבנקים המשגשג במדינה.

ההגבלה הזו עדיין מאפשרת לרכוש יגואר F-טייפ או שעון רולקס יוקרתי עם צרור מזומנים, מה שמעלה ביקורת בנוגע ליעילות של החוק. בין המבקרים נמנה גם צ'רלס גודהארט, מומחה להיצע כסף, שכינה מוקדם יותר השנה את הבנק המרכזי של שווייץ "חסר בושה" אחרי שניפק שטר של 1,000 פרנק וטען כי השטר החדש יעשה לפושעים חיים קלים יותר. לדבריו, רף של 100 אלף פרנק הוא הרבה יותר מדי גבוה.

"אני יכול רק לתאר זאת כבדיחה", אמר גודהארט, לשעבר בכיר בבנק המרכזי של בריטניה. "אם הם היו מורידים את הרף ל-10,000 פרנק הייתי מתחיל לחשוב שאולי הם רציניים".

גם במדינות אחרות באירופה קיימות מגבלות על עסקות במזומן – ובמקרים מסוימים הם הרבה יותר מחמירים. ביוון, לדוגמה, אסור לערוך עסקות מזומן בסכום גבוה מ-1,500 יורו, ובאיטליה ייכנס בינואר לתוקף החוק המגביל עסקות מזומן לסכום של עד 3,000 יורו. בשוודיה נדרשות חברות לוודא את זהות הרוכש בעסקות שסכומן גבוה מ-15,000 אלף יורו – גם אם מדובר בכמה עסקות שקיים חשד שיש קשר ביניהן.

"הרף חייב להיות נמוך יותר", אומר ניקוס פסאס, פרופ' למשפט פלילי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בבוסטון. "אפשר לעשות נזק רב עם סכומים נמוכים בהרבה, בעיקר כשזה קשור למימון טרור".

ואולם ממשלת שווייץ מאמינה כי קיימות סיבות מוצדקות להצבת הרף בסכום כל כך גבוה. לפי המשרד האדמיניסטרטיבי בשווייץ לענייני כלכלה בינלאומיים, "קיימות סיבות הגיוניות לעסקות מזומן בסכומים נמוכים מ-100 אלף פרנק שלא צריך להחשיב ישר כהלבנת כספים".

לפי מייקל הרמן, מומחה למדעי המדינה שעומד בראש מכון המחקר השווייצי סוטומו, הזיקה של אזרחי שווייץ למטבע המקומי קשורה באמונה בחוסנו.

אחרי שנפטרה מהסודיות הבנקאית בקשר לחשבונות מעבר לים, מתנגדי החוק טוענים כי מדובר במסמר נוסף בארון הקבורה של התרבות שהציבה את בראש סדר העדיפויות את החשאיות, הפרטיות וניהול כלכלי יציב.

"כסף מזומן הוא הליך חוקי, אני לא רואה כל סיבה להגביל את השימוש בו", אמר ב-2014 לרשת השידור SRF פינין שוונדר, חבר המפלגה העממית בשווייץ. "ההגבלה קשורה לחטטנות של המדינה ולניסיון שלה לקבל מידע על אזרחים".

מהצד השני, יש חברי פרלמנט שתוקפים את החוק. "זה אבסורד", אמר ל-SRF דניאל ווישר, חבר מפלגת הירוקים. "ברור שיש משהו מוזר כשמישהו משלם במזומן בעסקות בעלות שווי כזה".

אבל רופלר, החייט מציריך, לא דואג. רבים מהלקוחות שלו הם אזרחי שווייץ, שגם ככה משלמים באמצעות העברות חשבונאיות. "זו לא בעיה", הוא אומר. "אבל באופן כללי אני חושב שמה שבעייתי הוא שאנחנו נתונים למעקב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#