הריבית בארה"ב עלתה, מה עכשיו? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הריבית בארה"ב עלתה, מה עכשיו?

בבנק הפדרלי מהססים, בשווקים שמחים ורק הכלכלנים חוששים שהצמיחה הכללית עדיין לא חזקה מספיק ■ 
כל מה שצריך לדעת על העלאת הריבית

תגובות
רויטרס

העלאת הריבית של הבנק הפדרלי, לראשונה מאז 2006, התקבלה בשווקים ברחבי העולם בחיוכים - כך לפחות נראה מעליות השערים בבורסות וול סטריט, אסיה ואירופה. הבנק הפדרלי העלה ביום רביעי את ריבית הבסיס מ-0%–0.25% ל-0.25%–0.5%. החלטתו היתה צפויה זמן מה, והתקבלה בוועדת השוק הפתוח של הבנק, שבה יושבים מקבלי ההחלטות, פה אחד.

מהי הריבית הפדרלית ומה ההבדל בינה לבין ריבית הדיסקאונט?

הבנק הפדרלי קובע טווח יעד לריבית המימון הפדרלית (Federal Funds Rate), אך הריבית בפועל נקבעת באמצעות מסחר באג"ח של ממשלת ארה"ב דרך דסק המסחר המקומי של הבנק הפדרלי של ניו יורק. ריבית הדיסקאונט, שהועלתה ביום רביעי ב-0.25% ל-1%, היא הריבית שבה מלווה הבנק הפדרלי כסף לבנקים המסחריים.

למה עכשיו?

בלומברג

הבנק הפדרלי מאמין כי שוק התעסוקה השתפר מאוד השנה - לאחר שהאבטלה ירדה ל-5% - וכי האינפלציה תעלה ליעדה, 2%. עם זאת, הבנק סייג את הפסיקה הזאת באמרו כי העלאת הריבית היא התחלה ניסיונית בתוכנית של הידוק מוניטרי הדרגתי, וכי החלטתו הבאה תהיה תלויה בעיקר באינפלציה. לדברי יו"ר הבנק הפדרלי, ג'נט ילן, דחייה נוספת של העלאת הריבית עלולה היתה להביא להעלאה חדה יותר בהמשך.

מדוע היתה תגובה חיובית בשווקים?

התגובה המתונה - והחיובית ברובה - נובעת מעבודת ההכנה הנמרצת שביצע הבנק, ואותה הזכירה ילן: "העלאת הריבית בוצעה תוך מסרים נכונים, כפי שהובטח לשווקים המתעוררים". כמו כן אמרה ילן כי השווקים המתעוררים יציבים משהיו בשנות ה-90.

האם הכלכלה האמריקאית מתאוששת מספיק בשביל ריבית גבוהה יותר?

בלומברג

הכלכלה האמריקאית צמחה ב-2.2% ברבעון האחרון לעומת שנה קודם לכן. לדברי ילן, הכלכלה האמריקאית מתפקדת היטב והבנק הפדרלי משוכנע שהיא תמשיך להפגין שיפור - אך לפי ילן עדיין קיימת חולשה מחזורית בשוק התעסוקה: בעיקר האבטלה לטווח ארוך, שנותרה גבוהה, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שנותר נמוך. ילן אף ציינה את העלייה האטית בשכר כמקור לדאגה, והזהירה מפני חולשה בהוצאות הצרכנים, בשוק הדיור ובהשקעות של חברות עסקיות.

כלכלנים חוששים מכך שהצמיחה הכללית אינה חזקה דיה כדי לספוג העלאת ריבית, ועיקר החשש הוא שהדפלציה תחזור.

כיצד תשפיע ההעלאה על הגירעון והחוב של הממשל?

הוצאות הריבית של ממשלת ארה"ב יגדלו ב-2.9 טריליון דולר בעשר השנים הבאות, לפי חישובי משרד התקציב של הקונגרס ודין בייקר, מנהל משותף במכון למחקר כלכלי ומדיניות בוושינגטון. כמו כן, עם עליית תשואות 
האג"ח יספוג הבנק הפדרלי הפסדים גדולים על אחזקות האג"ח העצומות במאזן שלו, שהגיעו בנובמבר לכמעט 4.5 טריליון דולר, בעקבות רכישות עצומות במסגרת ההרחבות הכמותיות (סוג של הדפסת כסף) שביצע בשנים האחרונות. מנגד, עליית התשואות עשויה להביא לביקוש רב מצד קרנות הפנסיה המשוועות לתשואות, ולייצב את השוק הזה.

מה משמעות העלאת הריבית לצרכנים האמריקאים?

עידוד חיסכון וירידה בלקיחת אשראי הן תוצאות צפויות של העלאת ריבית, אם כי העלאה צנועה ואטית לא תגרום לזעזוע. היתרון שיש לבעלי הון והכנסות מנכסים על פני בעלי הכנסות מעבודה ימשיך להתקיים.

מהן ההשפעות על שוקי ההון?

בטווח הקצר העלאת הריבית מגולמת. הבנק הפדרלי ימשיך לתקשר את מדיניותו החזויה בצורה ברורה (ובניגוד חד למה שהיה בימי אלן גרינספאן, שהעדיף לדבר בחידות), כדי לא לזעזע את השווקים. עם זאת, ריבית גבוהה יותר מקטינה את כדאיות ההשקעה באג"ח, במניות ובנדל"ן, לפחות בתיאוריה. בשוקי המט"ח תהיה השפעה לטובת הדולר, המשלם ריבית גבוהה יותר מהיורו, הפרנק, השקל ומטבעות אחרים. כמו כן, כדאי להביא בחשבון כי התאוששות משמעותית בארה"ב, אם אכן תחול, תדרבן כלכלות אחרות ותזרים הכנסות ורווחים לקופות התאגידים.

מה מתווה הריבית בהמשך?

הבנק הפדרלי אותת כי ב-2016 יעלה את הריבית שוב ארבע פעמים ב-0.25%. יעד הריבית לטווח הארוך הוא 3.5%. עם זאת, יש להביא בחשבון שתגובה שלילית להעלאת הריבית, כמו האטה בצריכה, בצמיחה ובהתחזקות המחירים - עשויה להביא לתפנית לאחור של הבנק. במקרה כזה עלול להיווצר אפקט של שבירת אמון במנהיגיה המוניטריים של ארה"ב.

מה השפעה על כלכלות מתעוררות וכלכלות יצוא?

על הנייר, כלכלות מייצאות יכולות לנשום לרווחה - בנקים מרכזיים כמו בנק ישראל לא ייאלצו להיאבק בעוצמה בייסוף המטבעות שלהם מול הדולר, והדפסות כסף יהיו אפקטיביות יותר. ואולם זרימות הסחר אינן נעשות מול ארה"ב בלבד: ישראל מייצאת לגוש היורו, ושווייץ תלויה גם היא בשער היורו. מחירי הסחורות הנקובים בדולרים יכבידו על כלכלות שמייצאות סחורות.

מה יקרה בכלכלות המתעוררות?

אחד מסימני השאלה הגדולים הוא השפעת המהלך על הכלכלות המתעוררות, שתלויות בזרימת השקעות והון אליהן, והתחזקות הדולר עלולה לפגוע בכך. יתר על כן, התחזקות הדולר פוגעת בכוח הקנייה של תושביהן, שזכו לעלייה ברמת החיים במשך שנים. האינדיקטור החשוב בחודשים הבאים יהיה שוק הסחורות, אך תגובות הממשל הסיני למהלך האמריקאי יהיו גם הן הרות גורל - בייג'ין שולטת בניוד היואן, הריבית והיקפי האשראי בסין, וככלכלה הגדולה הצומחת בעולם יכולה המדינה לייצר סדר יום שונה מזה של ארה"ב, אף שלפי דיווחים יש תיאום בין ילן לעמיתיה הסינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#