ג'נט ילן - כלכלנית שמרנית בעידן מתחדש - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ג'נט ילן - כלכלנית שמרנית בעידן מתחדש

יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב מסתמכת על מודלים כלכליים שמרניים שעוסקים בעיקר בקשר בין שוק התעסוקה למחירים, אבל בכל מה שקשור לשאלה אם צריך להעלות מחר את הריבית, ייתכן שצריך לסמוך גם קצת על אינטואיציה

ג'נט ילן מובילה את הבנק הפדרלי בארה"ב לקראת העלאת הריבית הראשונה זה עשור כשהיא חמושה במודלים כלכליים מסורתיים, שכמה כלכלנים חוששים כי הם עלולים להכשיל אותה בעולם של הדפסת כספים המונית וריבית אפסית.

הכלכלנית בת ה-69 טוענת כי המועד להעלאת הריבית מתקרב, על אף שהאינפלציה לא מצליחה להתרומם, תוך כדי שהיא מסתמכת על מחקרים שאומרים כי שוק עבודה רווי יוצר בסופו של דבר לחץ אינפלציוני. אבל זהו הימור מסוכן בהתחשב בשפל ההיסטורי של האינפלציה העולמית  ובכך שבנקים מרכזיים רבים שומרים על מדיניות מקלה על רקע הקושי של הכלכלות לשמור על מסלול התאוששות.

יו"ר הבנק הפדרלי, ג'נט ילן
אי־פי

אם ילן, שקיבלה שבחים על הפסקת תוכנית התמריצים של הבנק הפדרלי, צודקת – היא תחזק את המוניטין שלה ושל חברי ועדת השוק הפתוח שמסתמכים על הקשר המבוסס בין מקומות עבודה, שכר ומחירים.

אם היא טועה, הבנק הפדרלי עשוי להצטרף למועדון של הבנקים המרכזיים באירופה, שוודיה, ישראל וקנדה, שבו כולם ניסו שלא להיגרר למדיניות של ריבית אפסית בעקבות המשבר של 2007-2009 – אך נכשלו.

יש סיבות נוספות שבגינן צריך להטיל ספק בתיאוריות כלכליות שמרניות. כלכלנים רבים חזו שרשרת של ירידת מחירים אחרי ששיעור האבטלה בארה"ב זינק במהלך המשבר ואמרו כי האינפלציה תעלה כששיעור האבטלה יירד. שני הדברים לא קרו, על אף שילן טענה כי הבנק הפדרלי נמצא במסלול להעלאת ריבית השנה – העלאה שתהיה "תלויה בנתונים", הדרגתית וללא טווח מוגדר מראש.

זה מראה כי ילן "שקועה במודלים מסורתיים, אבל היא יודעת טוב מאוד כי קיימת אי-ודאות", אומר רנדל קרוזנר, שהיה חבר במועצת הנגידים של הבנק הפדרלי ביחד עם ילן בשנים 2006-2009. "אף שזה לא סביר, הגיוני כי כל המודלים המסורתיים טועים וכי אנחנו נמצאים בעולם חדש לגמרי. אבל היא לא הולכת לפעול על פי אינסטינקטים בלבד", הוא אומר.

ילן הבהירה כי המודלים משמשים רק כקווים מנחים בתוך הליך שלם של קבלת החלטות.

ראיונות עם קולגות לשעבר של יו"ר הבנק מציירים את ילן ככלכלנית פרגמטית שמוכנה לשנות מסלול כשהדבר נדרש, אבל גם כזו המסתמכת על נתונים ותיאוריות כלכליות במקום על תחושת בטן וניחושים. זה אומר שהיא עשויה לעתים להחמיץ איתותים חדשים מדי עבור המודלים המסורתיים או שקשה מדי למדוד אותם – והם רלוונטיים לקבלת ההחלטות.

תמלילים של הבנק הפדרלי מראים כי בישיבה שנערכה בספטמבר 1996, תמכה ילן, שהיתה אז בדירקטוריון הבנק הפדרלי, בהעלאת ריבית ונימקה זאת בניתוח שלה שלפיו האינפלציה צפויה לעלות. ואולם יו"ר הבנק הפדרלי דאז, אלן גרינספאן, שכנע את מקבלי ההחלטות לנצור אש כשטען כי הוא רואה שינויים בכלכלה שמגבילים את עליית המחירים. בסופו של דבר התברר כי האינפלציה באמת נשארה נמוכה.

"יותר מכל דבר אחר, זו היתה אינטואיציה", טוענת אליס ריבלין ששמשה אז בוועדת הבנק תוך כדי שהיא מתייחסת לתחושת הבטן של גרינספאן שלפיה הפרודוקטיביות בארה"ב עולה.

הבנה לא נכונה של תהליכי האינפלציה כיום עשויה לפגוע בצמיחת שוק התעסוקה ואולי לשמור גם על ריבית אפסית או אפילו לחייב את הבנק להוריד את הריבית. "אם הם לא יראו גידול בעלויות או במחירים, זה יגרום להם להעלות את הריבית באופן הדרגתי יותר ממה שהם חושבים", אומר דונלד קון, שהיה חבר הבנק הפדרלי בין 2004 ל-2010, בזמן שילן כיהנה כנשיאת הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו.

מקבלי ההחלטות בבנק הפדרלי חזו באפשרות לעלייה באינפלציה ב-2013-2014, אך היא לא החזיקה מעמד. ילן טענה השנה כי גורמים זמניים כמו מחירי נפט נמוכים ודולר חזק יתפוגגו והתחזקות שוק התעסוקה תוביל ללחץ אינפלציוני.

"זה ניתוח ברור, אבל העניין הוא שהם אומרים את זה כבר שנים, אז יש משהו לא נכון במה שהם אומרים", טוען טימותי דוי, כלכלן באוניברסיטת אורגון. לדבריו, העלאת ריבית מוקדמת מדי עשויה להגדיל את הסבירות כי כלכלת ארה"ב תדרדר למיתון.

שיעור האינפלציה, לפי המדד המועדף על הבנק הפדרלי – שלא כולל מחירי אנרגיה ומזון, מגיע ל-1.3% ומקבלי ההחלטות סבורים כי המדד יגיע בשנה הבאה ליעד של 2%.

ג'ון פאוסט, לשעבר יועץ מיוחד למועצת הבנק הפדרלי שילן משתמשת בתחזיות האינפלציה שלו, אומר כי הוא מטיל ספק בכך שלכל אחד ממקבלי ההחלטות יש דעה מוצקה בנוגע לאופן שבו ניתן להביא את האינפלציה ליעד ולשמור על האינפלציה ברמה הזו, על אף שהם מסכימים כי שוק תעסוקה רווי יתרום לכך.

שיעור האבטלה נמצא כיום ברמה של 5% - מחצית משיעור האבטלה ב-2009 – מה שגרם לילן להזהיר בעדותה בפני הקונגרס האמריקאי ב-3 בדצמבר כי האינפלציה עשויה לעלות "באופן משמעותי" מעבר ליעד של 2% אם לא יתאימו את שיעור הריבית למציאות.

ואולם כמה מקבלי החלטות, ובהם חברת מועצת הנגידים של הבנק הפדרלי, לאל בריינרד, טוענים כי הקשר בין אבטלה לאינפלציה אינו ברור כפי שהיה וכי החולשה הכלכלית העולמית עשויה להסיט את ארה"ב מהמסלול.

בריינרד אמרה ב-1 בדצמבר כי התחזקות שער הדולר, שנגרמה באופן חלקי בשל החולשה הכלכלית העולמית, עשויה להוביל "לדחייה במועד העלאת הריבית" ולסביבת ריבית פדרלית נמוכה במשך שנים.

מן העבר השני ניצב צ'רלס פלוסר, שעמד בראש הבנק הפדרלי של פילדלפיה מ-2006 ועד למארס 2015. פלוסר היה רוצה לראות את הריבית עולה "כבר לפני שנה", אך הוא גם שמח מכך שילן מאפשרת דיון בנוגע לנושא. "העובדה שהיא מבטאת את ההיגיון שמאחורי דעתה חשובה, כי אז ניתן להתווכח, הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#