סל הרווחים של ונגארד צומח על חשבון ענקיות הפיננסים של וול סטריט - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סל הרווחים של ונגארד צומח על חשבון ענקיות הפיננסים של וול סטריט

365 מיליארד דולר זרמו השנה לתעודות הסל ולקרנות הפסיביות של ונגארד, כשמהקרנות האקטיביות בוול סטריט נמשכו 147 מיליארד דולר ■ ונגארד והקרנות שלה שואבות הכנסות 
של 20 מיליארד דולר בשנה מהמגזר הפיננסי - ובכך היא מורידה את דמי הניהול בתעשייה

תגובות

בשעה שבוושינגטון מתנהל ויכוח סוער על הרפורמה בבנקים הגדולים בוול סטריט, קבוצת ונגארד (Vanguard) כבר מיישמת אותה בשקט. צריך לזכור, החברה וגדוד הקרנות המדדיות שלה שואבות הכנסות של 20 מיליארד דולר בשנה מהמגזר הפיננסי.

ב–2015, שתסתיים בעוד שבועיים, ונגארד רשמה סכום שיא של 365 מיליארד דולר שהוזרמו לקרנות פסיביות ותעודות סל מוזלות, לפי נתוני בלומברג. בינתיים, קרנות הנאמנות האקטיביות, שהן מהלקוחות הטובים ביותר של וול סטריט, הפסידו 147 מיליארד דולר, לפי נתוני המכון לחברות השקעות. הסכום הזה מצטבר להעברות של סביב חצי טריליון דולר עד כה ב–2015 - הסכום השנתי הגבוה ביותר בהיסטוריה.

ג'ון ס. בוגל
בלומברג

לוונגארד זרם סכום עצום של 185 מיליארד דולר, 55% מהסכום הכולל שהושקע בקרנות האלה, מה שמציב אותה בדרך לגייס יותר כסף בשנה אחת מכל חברת ניהול נכסים אחרת אי פעם, לפי בארונ'ס. עלייתן של ונגארד ושל חברות ניהול פסיבי אחרות מגיעה בתקופה שבה מופעל על וול סטריט לחץ להגדיל את רווחיה הקולקטיביים.

ונגארד מנהלת נכסים בשווי של 3.1 טריליון דולר - מה שאומר כי בשנה הנוכחית לבדה היא הוציאה יותר מ–16 מיליארד דולר מהמגזר הפיננסי רק בדמי ניהול. הנתון הזה מבוסס על דמי ניהול משוקללים ממוצעים של קרן בוונגארד בשיעור של 0.13% - הרבה פחות מממוצע של 0.66% בקרן נאמנות אקטיבית.

כמובן ש–16 מיליארד דולר אינם מהווים פגיעה משמעותית במגזר הפיננסי, שמייצר 200 מיליארד דולר בשנה בהכנסות ממסחר גלובלי וניהול השקעות, לפי נתוני בלומברג. אבל הפגיעה גדולה בהרבה כשכוללים בה "עמלות נסתרות" שקרנות אקטיביות צוברות מכך שהן כל הזמן מבצעות התאמות בתיקים שלהן.

בוול סטריט אוהבים חברות ניהול של קרנות נאמנות אקטיביות משום שהן מוציאות המון כסף בעמלות מסחר ומחקר, בניסיון להשיג תשואות גבוהות משל השוק, ולהרוויח מניירות הערך בתיקים שלהן. המחזור הממוצע של קרן אקטיבית גבוה פי עשרה משל קרן מדדית מבית ונגארד, שבה המחזור הממוצע השנתי הוא בין 3% ל–4%. כל 1% נוסף של הכנסות מיתרגם ל–0.01% בעלות - כלומר, לאובדן הכנסות ממסחר של כ–3 מיליארד דולר בשנה.

רויטרס

ההפסד הזה של 20 מיליארד דולר צפוי לצמוח. לקח לוונגארד 32 שנה להגיע לנכסים בשווי טריליון דולר, עוד שמונה שנים להגיע ל–2 טריליון - ורק עוד שלוש שנים כדי להגיע ל–3 טריליון דולר. בקצב הזה, ונגארד תגזור 40 מיליארד דולר בהכנסות מדי שנה מהמגזר הפיננסי עד 2020 - סכום השווה לפגיעה של 20% בהכנסות בהתבסס על הנתונים כיום.

אבל המצב מחמיר, או משתפר, תלוי באיזה צד - אקטיבי או פסיבי - נמצאים. מלבד ההשפעה הישירה של ונגארד, ישנה גם ירידה בהכנסות שנגרמת ממה שמכונה אפקט ונגארד - קרנות אחרות מורידות את דמי הניהול שלהן כדי להתחרות במחירי הרצפה של החברה.

כמו וולמארט שמגיעה לראשונה לעיירה, כניסת ונגארד לתחום השקעות ספציפי גורמת לחריקת שיניים קולקטיבית אצל חברות ניהול קרנות אחרות, שנאלצות לחתוך מחירים. זה מעלה את השאלה, כיצד ונגארד מצליחה להרוויח עם עמלות כה נמוכות?

סניף וול-מארט בשיקגו
רויטרס

יכולתה של ונגארד להציג עלויות נמוכות קשורה עוד לימים שבהם ג'ון בוגל ייסד את החברה, ב–1975. הוא הקים אותה כ"מבנה בעלות של נאמנות" - מה שבעצם אומר שבעלי המניות הם משקיעי הקרן. במלים אחרות, כשוונגארד רושמת רווחים, הרווחים האלה לא מגיעים לבעלי המניות - אלא חוזרים למשקיעים באמצעות הפחתת דמי הניהול. היסוד שעליו בנויה ונגארד הוא מה שמבדל אותה ומעניק לחברה את הייחוד שלה.

עד עכשיו, מספר הנכסים לא היה גדול מספיק כדי להדאיג את ענקי הפיננסים האחרים בוול סטריט. אבל כעת, כשלוונגארד נוספים בכל כמה שנים נכסים בשווי טריליון דולר, החברה בעצם נהפכת לפס ייצור ענק להעברת עושר - כלומר מוציאה כספים מהמגזר הפיננסי ומעבירה אותם לחשבונות של משקיעים אינדווידואלים.

פסיבי מול אקטיבי

לעת עתה, במוצרים פסיביים כמו קרנות מדדיות ותעודות סל מושקעים כ–30% מנכסי המשקיעים בסך 16 טריליון דולר, לעומת 70% במוצרים אקטיביים. אם מאזן הכוחות היה משתנה במידה רבה לטובת הפסיביות, אפשר היה לצפות שיתפתחו יותר הזדמנויות לקרנות אקטיביות שבוחרות מניות ואג"ח, היות שהיו הרבה יותר בעיות של חוסר יעילות בשוק שבו רוב המשקיעים מושקעים באופן שווה.

אם קרנות אקטיביות היו מנצלות את חוסר היעילות הזה ומתעלות מעל לשוק, חלק מהכסף היה זז באופן בלתי נמנע בחזרה אליהן. לכן, אף שוונגארד נהנתה מהצלחה מרשימה בשנים האחרונות, יש מן הסתם מגבלות לדומיננטיות שלה.

עם זאת, ההשפעות של עליית ונגארד מרחיקות לכת מעבר לוול סטריט, וגורמות לירידה בדמי הניהול בכל התעשייה. זאת אחת הסיבות העיקריות לכך שוונגארד פועלת במרץ לקידום רפורמה בוול סטריט - יותר מכל פוליטיקאי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#