האם עולם העסקים באמת רץ מהר מדי? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם עולם העסקים באמת רץ מהר מדי?

אף שגלי המידע האדירים שמציפים מנהלים ועובדים גורמים לתחושה כי העולם נע מהר יותר, לפי מדדים רבים, הקצב של העולם העסקי דומה למדי לזה שהיה קיים לפני כמה עשרות שנים ■ הענפים ריכוזיים יותר, החברות יציבות - והמוצרים לא משתנים בקצב מואץ

תגובות

לקוח מוריד אפליקציה מאפל מדי אלפית שנייה. החברה מוכרת 1,000 מכשירי אייפון, אייפד או מק מדי דקתיים. היא מחסלת את מלאיה בתוך ארבעה ימים ומשיקה מוצר חדש בכל ארבעה שבועות. מסחר קדחתני מצד אלגוריתמים ממוחשבים וספקולנטים פירושו כי מניה של אפל מחליפה ידיים אחת לחמישה חודשים בממוצע.

ההיפראקטיביות של החברה הגדולה בעולם במונחי שוק גורמת לרבים להאמין כי עולם העסקים של המאה ה-21 רץ יותר ויותר מהר. בעמק הסיליקון, תפישה זו רווחת. "קצב השינוי מואץ", כתבו אריק שמידט וג'ונתן רוזנברג מגוגל בספרם "גוגל: כך זה עובד".

הנרי פורד ומכוניתו הראשונה
אי־פי

כראיה אפשר לבחון את "חדי־הקרן", הסטארט־אפים הפופולריים הזוכים להערכות שווי של יותר ממיליארד דולר בתוך שנה־שנתיים מהקמתם. בתוך שנים ספורות הם מסוגלים לשחוק את רווחיהם של מגזרים שנבנו במשך עשורים.

כמו הילד המגושם שמעריץ את הילדים המגניבים, יתר הממסד העסקי בארה"ב מבקר את עצמו על אטיותו. אם תשאלו כל מנכ"ל בחברה אמריקאית גדולה מה משתנה בתחום פעילותו, רוב הסיכויים הם שתשובתו תהיה "מהירות". חברות נולדות ומתות מהר יותר, כך נטען. רעיונות נפוצים בעולם מהר יותר. שרשראות האספקה מגיבות במהירות לפקודות המיידיות מצד תוכנות המתבססות על ביג דאטה. התלונות של לקוחות בפייסבוק זוכות לתגובה מיידית מצד חברות, שיכולות בעקבותיהן לשנות מוצרים.

"אנחנו שמים דגש על מהי­רות", כתב ג'ף אימלט, מנכ"ל ג'נרל אלקטריק (GE), במכתבו האחרון לבעלי המניות. ג'יני רומטי, המתקשה להחיות מחדש את יבמ, אמרה באחרונה ל"ניו יורק טיימס" כי "אנשים שואלים: 'האם יש תרופת קסם?' תרופת הקסם הזאת היא המהירות". דו"חות החברות הנסחרות במדד S&P 500 האמריקאי עמוסי מלים כמו "מהירות", "מהר" ומלים נרדפות, וכמובן גם מנה בריאה של הטיות המלה "שיבוש" (disruption).

בכירי העולם התאגידי של ארה"ב חוששים כי לא יוכלו לעמוד בקצב המתגבר. אחרים חוששים ממה שהם עשויים לעשות במאמציהן לעמוד בקצב. מנהלים היפראקטיביים מואשמים בקיצוצי משרות ובמנת יתר של רכישה בחזרה של מניות כדי לעמוד ביעדים. בספרו מ–2014 "חברת הדחפים" (The Impulse Society), פול רוברטס מתלונן על מערכת "כה עוינת לרעיון של השקעה לטווח ארוך או התחייבות או קביעות, עד כי היא כבר אינה מסוגלת לייצר משהו בעל ערך חברתי או כלכלי בר קיימא".

כך שנראה שהרעיון כי השינויים מואצים פופולרי. אך קשה מאוד להוכיח שהוא גם נכון.

מטה גוגל קליפורניה. אופניים צבעוניים וברקע בניין גוגל
אי־פי

"התיישנות דינמית"

הקפיטליזם תמיד רץ קדימה. כפי שציינו קרל מרקס ופרידריך אנגלס ב–1848, הוא סוחף "את כל הקשרים המקובעים והקפואים, המלווים בדעות קדומות ועמדות מקובעות. וכל הקשרים החדשים מתיישנים עוד בטרם הם מתייצבים".

בואו נבחן למשל את תחום התחבורה. ב–1913, הנרי פורד המציא מחדש את פס הייצור וקיצר את משך זמן ייצור המכונית מ–12 שעות ל–90 דקות. אלפרד סלואן, שעמד בראש המתחרה ג'נרל מוטורס ב–1923–1956, המציא "התיישנות דינמית" בהשתמשו בשלל מוצרים חדשים כדי להגדיל את הביקוש ולגרום לדגמים קיימים להרגיש מיושנים. הונדה לקחה רעיון זה ומימשה אותו בצורה קיצונית: ב–1981–1982 היא השיקה 113 דגמי טוסטוסים. חברות יפניות היו החלוצות של פסי ייצור גמישים, וארגנו מחדש את קומות המפעלים בשנות ה–70 וה–80, מה שייעל את תהליך הייצור עוד יותר.

יש סיבות הגיוניות לכך שהקצב של עולם העסקים במאה הנוכחית מהיר מבקודמת. התהליך הסדיר של הכפלת כוח העיבוד המוכר כ"חוק מור" סיפק עשרות שנים של צמיחה אקספוננציאלית בכוח המחשוב. טכנולוגיית המידע משולבת יותר ויותר בחיי הלקוחות. יותר חברות משתמשות בחוזים ובמערכות חשבונאות שבהן המחירים מוצמדים למחירי השוק, מה שחושף אותן לשינויים מהירים שבעבר היו מוחלקים על ידי חוזים ארוכי טווח. דה־רגולציה וגלובליזציה פירושם כי קל יותר לחברות להעסיק עובדים, ולייצר מוצריהן באמצעות רשתות של ספקים וקבלנים, שניתן להגדיל או לצמצם פעילותם בקלות.

אך נתונים של ממש קשה להשיג. "אקונומיסט" שקל מגוון מדדים אפשריים לכימות של קצב עשיית העסקים בארה"ב. כמה מהם מעידים על האצה, אך רבים מהם לא.

הקצב שבו רעיונות עוברים בעולם נעשה מהיר יותר. למשל, משך הזמן שעובר בין אימוץ טכנולוגיה חדשה במדינות עשירות לעניות התקצר מ–100 שנה עבור הכישור, שהומצא ב–1779, ל–13 שנה עבור טלפונים ניידים, להערכת החוקרים דייגו קומין ומרטין מסטיירי. מספר רישומי הפטנטים, שבהם ניתן להשתמש כאומדן גס לחדשנות, צומח בכ–11% בשנה בחמש השנים האחרונות, לעומת ממוצע ארוך טווח של 6%. תדירות קניית המצרכים, שיורדת במשך כעשור, התאוששה, אולי הודות לקמעונות המקוונת.

מפעלים כבר לא מייצרים מהר יותר

אך מדדים אחרים מצביעים דווקא על עצלות ולא על זריזות. שיעור השקות המוצרים החדשים מאט. מפעלים כבר אינם מייצרים דברים מהר יותר, וחברות אינן מוכרות את מוצריהן מהר יותר, כפי שניתן ללמוד מתמונת המלאים בארה"ב. גם האנשים שמייצרים את אותם מוצרים לא מתחלפים במהירות: משך המשרה החציוני של עובדים במגזר הפרטי הוא 4.1 שנים, יותר מאשר בשנות ה–90.

גידול ביצירתיות הרסנית אמור להוביל לכך שחברות נוצרות ונהרסות בקצב מהיר יותר. אך הסיכויים שחברה תצא ממדד S&P 500 של החברות הגדולות בארה"ב הם כאחד חלקי עשרים מדי שנה — כפי שהיו ב–50 השנה האחרונות. כמחצית מעזיבות אלה מתרחשות בעקבות מיזוגים ורכישות.

בכלכלה כולה, קצב יצירת החברות החדשות הוא מהנמוכים אי־פעם. רק 8% מהחברות בארה"ב בנות פחות משנה, לעומת 13% לפני 30 שנה. בנוסף, ארה"ב נהפכה יותר אוליגופולית. מבין 13 מגזרי תעשייה בארה"ב, עשרה היו יותר ריכוזיים ב–2007 משהיו ב–1997 — ומאז חוותה ארה"ב גל אדיר של מיזוגים ורכישות.

מחקרים מסוימים מציעים כי התקופה שבה חברות יכולות לשמור על יתרון תחרותי התקצרה בשנות ה–70 וה–80, אך החברות הוותיקות כיום נראות יציבות. התשואה על ההון של חברות ב–S&P 500 נותרה דומה מאז שנת 2000. גם קצב הפחת שחברות מייחסות לציוד ולתוכנות שלהן יציב למדי.

מנהלים רבים מתלוננים כי שוקי ההון מגבירים את הדחפים ההיפראקטיביים של החברה המרושתת. אך במובנים מסוימים, הם דווקא מדגישים פחות את הטווח הקצר באחרונה. הביקוש לאג"ח לטווח ארוך יותר גדל באופן יחסי, ואף שמשך החזקת המניות הממוצע במדד S&P 500 עודנו קצר, הוא הוכפל מאז 2008 ודומה לזה שהיה לפני עשור. הצניחה הגדולה חלה בשנות ה–90. כמחצית מהעסקות בשוקי המניות מתבצעות על ידי קרנות ממוחשבות בתדירות גבוהה — אך על כך מפצה גידול בקרנות פאסיביות, כמו תעודות הסל הפופולריות של בלאקרוק ו־ונגארד.

השקעות החברות ירדו ביחס לרווחים, אך הסיבה לכך היא ששולי הרווח בשיא, הודות לירידה בעלויות העבודה. חברות מחזירות בנדיבות כספים לבעלי המניות באמצעות דיווידנדים ורכישה בחזרה של מניות, אך מתקמצנות על עובדיהן. הן לא קמצניות בהשקעותיהן, לפחות לא בהשוואה היסטורית. ואף שמנכ"לים מתלוננים כי הם תחת לחץ אדיר להציג ביצועים טובים, משך כהונתם דווקא עלה בשנים האחרונות, והגיל הממוצע של מנכ"לים פורשים בחברות S&P 500 ב–2014 היה הגבוה מאז 2002.

ענקיות הסיליקון החדשות קטנות

התוצאה מתמיהה: אנשי עסקים חושבים שהזמן רץ מהר יותר, אך הנתונים מעידים אחרת. ייתכן כי צריך להתייחס לתפישתם כאות אזהרה לשיבוש אדיר שצפוי להגיע. אך רבות מהענקיות הצעירות של עמק הסיליקון קטנות למדי. לאובר הכנסות בסך 2 מיליארד דולר — אם היתה נסחרת, היא היתה החברה הציבורית ה–3,882 בגודלה בעולם.

הכנסות Airbnb מהוות 1%–2% מכלל הכנסות תעשיית המלונאות. חברות אלה הן פלטפורמות לרכישת שירותים, אך הנכסים והאנשים שעומדים בבסיסן — מכוניות, חדרים להשכרה, נהגים — משתנים הרבה פחות, וכך גם הצרכנים שלהן.

הסבר טוב יותר לחידה עשוי להיות זרימת המידע המהירה יותר כיום. כאשר מורגלים בזרזיף יציב של מידע, שיטפון מהיר עשוי לתת תחושה של האצה, גם אם התהליכים שעליהם מקבלים לפתע יותר מידע אינם בהכרח מהירים יותר בפני עצמם. עבור מנהלים, אשליית התאוצה עשויה להיות מסוכנת אם היא מעודדת אותם לשרוף את פעילויותיהם מהר מדי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#