הסכם האקלים השאיר בחוץ את התאגידים המזהמים - עכשיו הם רוצים לדעת כמה זה יעלה להם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסכם האקלים השאיר בחוץ את התאגידים המזהמים - עכשיו הם רוצים לדעת כמה זה יעלה להם

חלק מהמדינות התנגדו שהשווקים יטלו איזשהו תפקיד במאבק בשינויי האקלים; חברות ענק כמו BP ויוניליבר קוראות לקבוע רמות מוסכמות גלובליות על פליטות פחמניות מזהמות

תגובות

מהסכם האקלים שנחתם בפריז ביום שבת, התאגידים הגדולים רצו לדעת בעיקר דבר אחד: מה המחיר שיידרשו לשלם על פליטות פחמן דו חמצני. בעוד שעל פני השטח נראה שהתקוות שלהם נגוזו, מבט מעמיק יותר עשוי להעניק להם סיבה לתקווה.

תאגידים בינלאומיים - מענקית הנפט BP ועד קונצרן מוצרי הצריכה יוניליבר - קראו להסכמות גלובליות על רמות הפליטות הפחמניות - שמואשמות יותר מכל גורם אחר להתחממות הגלובלית - כדי ליצור תמריץ לתחנות כוח ומפעלים לעבור לצורות נקיות של אנרגיה.

הקריאה הזאת זוכה להתנגדות מצד יצואניות נפט כמו סעודיה וגם מדינות כמו בוליביה, שנרתעות לאמץ כל פיתרון שמבוסס על השוק החופשי.

פעילי סביבה מאייתים את הכיתוב "+3°C SOS" בשולי ועידת האקלים בפריז
אי־אף־פי

אולם ההסכם ביום שבת בפריז כלל התייחסות למה שחלק מהאנליסטים סבורים שמהווה מפת דרכים למנגנון סחר גלובלי על פליטות פחמניות. החלק המחייב של ההסכם, שכולל כמעט 200 מדינות שהסכימו עליו, מאפשר למדינות להשתמש במנגנון שבו הן יכולות לאזן את הפליטות המזהמות שלהן באמצעות קניית זיכוי ממדינות אחרות.

בנקודה מסוימת, אומרים אנליסטים, זה עשוי להוביל לקשר בין מנגנון סחר הפליטות של האיחוד האירופי (ETS), שהוא כיום השוק הגדול בעולם לאישורי פליטות פחמניות, ולמנגנון מקביל של סין שצפוי לקום ב-2017, שיהפוך לגדול בעולם. המחיר הנוכחי על פליטות במגננון ETS האירופי הוא 8.5 יורו לכל טון.

הסעיף הזה בהסכם האקלים הוא "קריטי בהקשר של פוטנציאל ההקמה של מנגנון זיכוי פליטות ובמידה מסוימת להקל על קשרים פוטנציאליים לסחר בפליטות", אמר יאן אנדרסן, אנליסט בכיר ב-ICIS.

אבל זה לא צפוי לקרות מהר כפי שחברות מסוימות היו רוצות.

רויטרס

ההסכם בפריז כולל התייחסות ישירה ל"תמחור פחמן" רק בחלק הפוליטי והלא מחייב של ההסכם, שבו המדינות "מכירות בתפקיד החשוב של אספקת תמריצים לפעילות הפחתת פליטות, כולל כלים כמו מדיניות מקומית ותמחור פחמן". ניסוח תקיף יותר בהסכם הבינלאומי היה פוגע בקונצנזוס השברירי, אמרו נציגים של ועידת האקלים.

קתרין מק'נה, שרת הסביבה של קנדה, מסרה כי חלק מהמדינות בפריז התנגדו שהשווקים יטלו איזשהו תפקיד במאבק בשינויי האקלים. לדבריה, "מדינות רבות מכירות בכך שלשווקים יש תפקיד למלא ובין אם יש לזה התייחסות בהסכם, לשווקים ימשיך להיות תפקיד".

ג'ף שוורץ, מנהל מדיניות בארגון סחר הפליטות הבינלאומי, מסר כי המחיר שיידרשו לשלם תאגידים ומדינות על הפליטות המזהמות ימשיך לעלות, ללא קשר לנוסח הסופי של ההסכם. "אני חושב שנוכל לראות מספר גישות לתמחור הפליטות. חלק מזה יקרה בתהליך הזה וחלק יקרה מחוצה לו".

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#