הסרת הסנקציות: הברכה והקללה של כלכלת איראן - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסרת הסנקציות: הברכה והקללה של כלכלת איראן

כלכלת איראן מעוניינת להיפתח למערב, אך החוליים העמוקים בה עלולים להקשות על הממשלה לערוך רפורמות עמוקות שייטיבו עם האזרחים

תגובות

איראן עסוקה כעת בהשבתת הצנטריפוגות להעשרת אורניום. זוהי בשורה מרה למשטר שהשקיע כל כך הרבה מיוקרתו בתוכנית האטום שלו, אבל זו גם הדרך היחידה להימנע מסנקציות כלכליות.

האופטימים מקווים שאיראן תוכל לסחור בחופשיות רבה יותר עם מדינות העולם — ותנאי המחיה בה ישתפרו. המשקיעים, מצדם, מקווים לרווחים שמנים. בצפון טהרן ניתן למצוא איראנים שחזרו מארה"ב משוחחים עם מנהלי קרנות צעירים ולהוטים על מיזמים משותפים בעודם אוכלים סושי.

חגיגות בטהרן עקב חתימת הסכם הגרעין, השנה
אי־פי

אין ויכוח על כך שלאיראן יש פוטנציאל. חיים בה 80 מיליון תושבים, והיא השוק ה–17 בגודלו בעולם מבחינת אוכלוסייה — אבל לאיראנים רבים חסרים אפילו מוצרים בסיסיים. במדינה פועלים חקלאים מוכשרים, יצרניות רכב, חברות תרופות ומגזר שירותים מתוחכם יחסית, מה שהופך אותה לפחות תלויה בנפט, שנמצא עכשיו במחירי רצפה — בטח לעומת יצרניות נפט אחרות כמו עיראק ומדינות המפרץ הפרסי.

היעד שהציב לעצמו הממשל — צמיחה של 8% בחמש השנים הבאות — לא נראה כל כך מופרך לעומת יעדי הצמיחה שהציבו לעצמן המתחרות של איראן. כלכלנים מדברים על כך שאיראן תוכל לחקות את השינוי שעברה טורקיה בסוף שנות ה–90.

עם זאת, הסרת הסנקציות לבדה לא תרפא את חוליי הכלכלה. מוחמד חוששרח מאוניברסיטת טהרן, ששימש גם כיועץ הכלכלי של הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, מותח כעת ביקורת על הבוס הקודם שלו. "הסנקציות הן רק חלק מהבעיות. קיימת היסטוריה של ניהול קלוקל", הוא אמר.

המגזר הפרטי משתוקק שישחררו אותו

הבעיות הבוערות ביותר של איראן כוללות שיעור אינפלציה דו־ספרתי, צמיחה אטית, פרודוקטיביות נמוכה ושיעור אבטלה גבוה ויציב של 10.6%. שיעור הבלתי־מועסקים חמור עוד יותר בקרב נשים, צעירים 
ותושבי הערים.

הנשיא הנוכחי, חסן רוחאני, ירש את הבעיות האלה מקודמו בתפקיד — והצליח לשפר במעט את המצב. בחירתו נסכה ביטחון בממשל, והוא חזר למדיניות כלכלית שמרנית יותר — לדוגמה, הוא צימצם את הבזבזנות הראוותנית שבה נקט אחמדינג'אד.

ב–2014, הצמיחה קפצה ל–4.3%, שיפור גדול לעומת צמיחה שלילית של 6.6% שנרשמה ב–2012. רוחאני ביטל את תוכנית הדיור הפופוליסטית, שבמסגרתה העניים קיבלו קרקע בחינם לבניית בתים, והבנק המרכזי הדפיס כסף כדי לספק להם משכנתאות. האינפלציה צנחה מ–40% לכ–20%.

אבל מדובר עדיין בהישגים צנועים. הצמיחה צפויה לגמגם שוב, הודות למחירי הנפט הנמוכים, וגם שיעור האבטלה בעלייה. המגזר הציבורי המנופח זקוק לקיצוצים נוספים, והמגזר הפרטי משתוקק שישחררו אותו.

תחנת זיקוק בשדה גז, איראן
אי־פי

"הכלכלה מקבלת השראה מהפוליטיקה"

ססן רחנמה, איש עסקים איראני ששב למדינה ב–2005, אומר כי יש כיום יותר חברות באיראן ששווה להשקיע בהן. עם זאת, רוב המשקיעים עדיין מהססים. הם עשויים לסכן סכומים קטנים בסטארט־אפים מקוונים שמחקים רעיונות זרים מצליחים, אבל הם עדיין לא בונים מפעלים גדולים ויקרים. רחנמה השקיע בעצמו בקפה בזאר, חנות אפליקציות איראנית, ובאתר הפרסום המסווג דיבאר.

הממשלה מעוניינת למשוך עוד השקעות זרות כדי הגדיל את יתרות המט"ח שלה, אבל זה לא יהיה היתרון המרכזי של שחרור הכלכלה מכבלי הסנקציות. "חשוב לנו יותר לקבל סיוע ניהולי, ידע, תקשורת עם העולם — ופתיחות כלכלית", אמר עובד במגזר הפיננסי בטהרן.

אבל האם ייושמו הרפורמות הנכונות? הממשלה עובדת על הכנת חוזים חדשים למשקיעי נפט, שגורמים פנימיים מגדירים אותם אטרקטיביים — אבל מגזרים אחרים, כמו בתי המלון, נראים במצב רע. "באיראן, הכלכלה מקבלת השראה מהפוליטיקה", אמר סעיד ליילז, כלכלן וחבר פרלמנט רפורמיסט לשעבר.

יש קיצונים שחוששים כי התחרות תפגע בעסקיהם. כיום, הם מרוויחים בקלות כסף מבנייה (הכוח הפוליטי עוזר להם לקבל אישורי בנייה), ומהברחת סחורות שאי־אפשר להכניס למדינה בגלל הסנקציות. יש גם מי שאומר שדמויות בכירות מעורבות בהברחת משקאות אלכוהוליים.

רחנמה מודה כי הסרת הסנקציות תוביל להשפעות חיוביות ושליליות על איש העסקים האיראני הממוצע. "אנחנו חייבים לשפר את האיכות כדי שנוכל להתחרות עם חברות זרות", הוא אומר. הרפורמיסטים מצדם נזהרים לא להבטיח יותר מדי בשל החשש מהתגובות החריפות אם ההבטחות לא יקוימו.

ועדיין, אפילו מחירי הנפט הנמוכים יכולים להיטיב עם איראן. "ככל שמחיר הנפט נמוך יותר, כך הממשלה נחלשת והמגזר הפרטי מתחזק", אמר אנליסט טהרני. "הייתי רוצה שמחירי הנפט ייפלו ל–20 דולר לחבית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#