מרין לה פן מנצחת גם בגלל הכלכלה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מרין לה פן מנצחת גם בגלל הכלכלה

הבטחות כוזבות של מפלגת השלטון והתמודדות כושלת עם המשבר הכלכלי התווספו לפחד מהטרור והפליטים בנצחון החזית הלאומית בצרפת

תגובות

נצחון מוחץ של מפלגת החזית הלאומית – מפלגה ימנית המתנגדת להגירה – מטלטל את צרפת הבוקר. סיבוב ראשון של בחירות מקומיות בצרפת העניק למפלגתה של מרין לה פן יותר מ-30% מהקולות, והובלה ב-6 מ-17 המחוזות של צרפת. עם זאת, בשבוע הבא יתקיים סיבוב בחירות שני מכיוון שבשום מחוז לא השיגו המנצחים רוב מספיק.

הנצחון של הימין הקיצוני נזקף לזכות הפחד שהתעורר בצרפת בעקבות פיגועי הטרור של נובמבר, הפחד מגל המהגרים והפליטים העצום ששוטף את אירופה, ולמרות שנשיא צרפת פרנסואה הולנד זוכה לגידול בתמיכה לאחר שהכריז שצרפת נתונה במצב של מלחמה. הנצחון הזה עלול להיות אות הפתיחה למסעה של לה פן לארמון האליזה ולנשיאות צרפת.

עם זאת, קשה להפריד בין מצב הפליטים והבטחון בצרפת לבין המצב הכלכלי באירופה. רוב מנהיגי אירופה כיום, למעט אנגלה מרקל ודיויד קמרון, נבחרו על כנפי האכזבה מקודמיהם. ימין החליף שמאל, שמאל החליף ימין, והממסד האירופי הוותיק סובל מהנסיגה הקשה ביותר במעמדו זה עשרות שנים, לנוכח המשבר הכלכלי הבלתי מסתיים.

הצרפתים נמצאים, לכאורה, במצב שפיר מזה של היוונים ומדינות הפריפריה, אולם בפועל, כלכלת צרפת חיה על זמן שאול. התחרותיות שלה הולכת וניגפת. האבטלה בקרב צעירים עלתה באוקטובר ל-24.7% - אמנם חצי מזו שבספרד וביוון – אולם מספיק כדי לעורר חשש מפני עתיד בלתי ידוע.

הולנד נבחר על סמך הבטחות להפסיק את הצנע ולהחזיר לצרפתים את החיים הנוחים, דלי שעות העבודה ועתירי הזכויות וההטבות, למסות את העשירים ולהיטיב עם העניים. הוא כשל בכל אשר הבטיח, וצבר קרדיט רק בשל המיליטנטיות הבטחונית שלו (צרפת היא בין המדינות הבודדות באירופה שמפעילה גייסות קרקע באפריקה נגד מיליציות איסלמיות, למשל).

על רקע זה כתב אקונומיסט אמש: "היום, הבוחרים פונים ללה פן לא רק בגלל משבר המהגרים, אלא בגלל התפכחותם מההבטחות הבלתי ממומשות של ממשלות קודמות לשפר את מצב הכלכלה והתעסוקה, ומכיוון שיש להם תחושה שהיא היחידה שמייצגת את האנשים הרגילים. אין זה מקרה ששני המחוזות שבהם החזית הלאומית השיגה את השגיה הטובים ביותר הם אלה עם שיעור האבטלה הגבוה ביותר.

"מפלגות הימין והשמאל של המיינסטרים יצטרכו יותר מנזיפות צדקניות אם ברצונם לבלום את החזית הלאומית. ככל שהן יפצירו בבוחרים לעשות מה שנדרש כדי לבלום את לה פן, ישתפר מצבה של לה פן."

צרפת נמצאת במצב בלתי אפשרי שבו היא עדיין נושאת את עיניה לעבר מפואר, שבו שבוע העבודה היה קצר והווקאנס ארוך, ולפנסיונרים הצעירים יחסית שלה היו מובטחים חיים מתוקים. אולם השותפות שלה עם גרמניה – החרוצה יותר, יעילה יותר, ועמוקת כיסים יותר – עלולה לעלות לה יום אחד באובדן הסבלנות של משלמי המסים הגרמנים, שלא ירצו להמשיך לממן יותר את אורח החיים הצרפתי, שעולה להם הרבה יותר מזה היווני. העתיד האפשרי הזה אולי גם הוא מעורר רגשות אנטי-אירופאים שאותם מטפחת לה פן.

וייתכן גם, שכמו הפופולריות המפתיעה של דונלד טראמפ, ומצד שני ברני סנדרס, וזכייתו של ג'רמי קורבין בראשות הלייבור, ציבור הבוחרים לא מצביע דווקא ימין או שמאל, אלא אנטי – אנטי הממסד הישן, אנטי הבטחות השקר, אנטי זחילה מתמשכת לעבר עתיד עגום.

אי־אפ־פי, אי־פי ורויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#