המשבר שמכריע את כלכלת תאילנד: "לאף אחד לא מתחשק לחייך יותר" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשבר שמכריע את כלכלת תאילנד: "לאף אחד לא מתחשק לחייך יותר"

המשטר הצבאי שעלה לשלטון בתאילנד בשנה שעברה מתמקד בהשלטת סדר, ובינתיים הפשיעה עולה והכלכלה דועכת ■ עסקים פושטים את הרגל ואזרחים נמנעים מקניות ■ סגן ראש הממשלה משווה את המדינה ל"אדם חולה שעומד ברוח הקרה"

17תגובות
חנות מזכרות בבנגקוק, תאילנד
רויטרס

המוני תיירים סינים גודשים את הכניסה לארמון הגדול בבנגקוק, כבישי העיר פקוקים והמארחות בארוחות הצהריים במלונות היוקרה מחייכות חיוך פלסטי רחב. אבל כל אלה מציירים תמונה מטעה. כלכלת תאילנד נמצאת במשבר, ומשקי הבית במדינה הם בין בעלי החובות הגדולים ביותר באסיה.

המלך בומיבול אדוליאדג', הדבק המאחד אומה מפוצלת ויראת כבוד, שימלאו לו בחודש הבא 88, חולה ולא נראה בציבור מאז ספטמבר. המשטר הצבאי שעלה לשלטון בשנה שעברה לא מהסס לתת את הכוח השלטוני בחזרה לפוליטיקאים שבילו את העשור האחרון בסכסוך שנהפך לעתים לאלים. מספר מקרי השוד ועבירות הרכוש זינק ביותר מ–60% השנה.

"לאף אחד לא מתחשק לחייך יותר", אומר סומפטץ' פימסרי, רוכל בשוק ירקות ופירות מאחורי מקדש השחר, אתר תיירותי על גדת נהר צ'או פראיה. "החיים כל כך מתוחים. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל יש לי תחושה ששום דבר כבר לא עובד בתאילנד".

תאילנד היתה פעם נושאת דגל החופש והשגשוג בדרום־מזרח אסיה — מרכז מסחר עבור אזור הודו־סין, מעוז חופש הביטוי וביתם של פליטים מהמדינות השכנות, שאותם התאילנדים ראו כמסכנים שמגיעים מאזורים מוכי מלחמה.

אבל בימים אלה, כשהתאילנדים מסתכלים על שכניהם, הם חשים קנאה, לא רחמים. ממערב יש סימנים לדמוקרטיה משגשגת במיאנמר אחרי ניצחונה של כלת פרס נובל, דאו אונג סאן סו צ'י, את הממסד הצבאי שדיכא אותה במשך שנים. ממזרח הכלכלות של לאוס, וייטנאם וקמבודיה מראות חוזק ומושכות משקיעים זרים מתאילנד. "אנחנו נסוגים, והם עוקפים אותנו", אומר סמורן תורפאן, מוכר אטריות שמסתובב ברחובות בנגקוק על קטנוע שאליו קשורה עגלת מזון.

עמוד 6 של מהדורת אינטרנשיונל ניו יורק טיימס בתאילנד
אי־פי

ורה תראפאט, שדר רדיו פופולרי, אמר באחרונה למאזיניו כי הדרך היחידה לחוש טוב יותר לגבי מדינתם היא לעזוב אותה. קחו חופשה בחו"ל, אמר. ורה הוסיף כי הוא מנסה למצוא אצל אנשים חכמים שהוא מכיר רעיונות לפתרון המצוקות של ארצו, "וכולם מגרדים את פדחתם". "אני לא בטוח שאני יכול לשאת זאת עוד", אמר בתוכניתו, והוסיף כי הוא שוקל להגר.

תאילנד אינה חסרת חיים. החלקים העשירים של בנגקוק, כולל אזורי החנויות והעסקים המרכזיים, עדיין עמוסים במקומיים ובתיירים. האליטות המבוססות מנותקות מהמשבר ועדיין ממלאות את המסעדות. אבל אף אחד כבר לא רואה את תאילנד כטפלון, מדינה שיכולה להמשיך ולשגשג למרות אי־תפקוד פוליטי.

סגן ראש הממשלה סומקיד ג'טוסריפיטק, מומחה לשיווק שמונה על ידי החונטה באוגוסט כחלק מניסיון להחיות את הכלכלה, מודה כי מצב הרוח במדינה קשה. "אנשים חשים עגמומיות", אמר בכנס החודש. הוא השווה את המדינה ל"אדם חולה שעומד ברוח הקרה".

עשור של מחאות ותהפוכות פוליטיות

המשבר הכה בתאילנד אחרי כמעט עשור של תהפוכות פוליטיות. בסוף 2013, תנועת מחאה שהובלה על ידי האליטות של המדינה יצאה לרחובות כדי לדרוש את השעייתה של הדמוקרטיה האלקטורלית. הצבא נענה לכך ונטל את השלטון מידיה של הממשלה הנבחרת במאי 2014. מיד לאחר ההפיכה, תאילנדים מכל קצוות הקשת הפוליטית אמרו כי חשו הקלה כשחודשים של הפגנות ואלימות ברחובות הגיעו לקצם.

רויטרס

אבל כעת נראה כאילו המשטר הצבאי יימשך לנצח, והצבא, שמודאג מהביקורת כלפיו, עוצר מרצים, פוליטיקאים, עיתונאים וסטודנטים ועושה להם מה שהחונטה מכנה "שינוי גישה", דבר הכרוך בחתימה על הסכם שמאפשר לצבא להחרים נכסים אם העצור מבקר את החונטה.

מנהיג החונטה, הגנרל פריוט צ'ן־אוצ'ה, הדהים רבים בתאילנד כשאמר בנאום טלוויזיוני באוקטובר כי ייתכן שייאלץ "לסגור את המדינה". הוא חזר בו מהדברים בעקבות מחאות מצד אזרחים ובלבול בקרב אנשי עסקים זרים.

בערך באותו זמן, דיווחה התקשורת המקומית כי הממשלה אישרה תוכנית לכוון את כל תעבורת האינטרנט אל המדינה ומחוצה לה דרך "שער אחד", מה שבפועל מקנה למשטר הצבאי את השליטה בזרימת המידע. לאחר מחאות נוספות, החונטה מיתנה את התוכנית, אך לא ביטלה אותה.

במדיה החברתית, התאילנדים מתלוננים על כך שלארצם אין שום כיוון. אבל בחוגים פרטיים הם גם מספרים על הפחד שהם חשים. לפחות שלושה אנשים שנעצרו על העלבת בית המלוכה מתו במעצר מאז שהחונטה עלתה לשלטון. הממשלה סיפקה דיווח מעורפל בלבד לגבי מקרי המוות האלה, ואמרה כי האנשים מתו כתוצאה מהתאבדות או ממחלה. בכל מקרה, הגופות נשרפו לפני שניתן היה לנתח אותן. לחלק מהמתים היה קשר ליורש העצר וג'ירלונגקורן, שרמת הפופולריות שלו נמוכה בהרבה מזו של אביו החולה. מקרי המוות המסתוריים רק הוסיפו לחששות בנוגע לירושת הנסיך.

התאילנדים גם מפחדים יותר מפשיעה. באופן פרדוקסלי, בתקופת המשטר הצבאי חל זינוק במקרי הגניבה והשוד. המשטרה רשמה יותר מ–75,557 גניבות ועבירות רכוש בשנת התקציב שהסתיימה בספטמבר, עלייה של 63% לעומת השנה הקודמת. הפשיעה האלימה עלתה ב–17% במהלך אותה תקופה.

גם המלווים בריבית מתלוננים על המצב

סמורן תורפאן, מוכר האטריות, אומר כי מצבה הגרוע של הכלכלה הפך אנשים לחמומי מוח יותר. "אנשים ממהרים להתחיל קטטות", אמר. "ההטפות הבודהיסטיות כבר לא מרסנות אותם. המצב הגרוע של הכלכלה הפך את הקערה על פיה".

הכלכלה מעסיקה את כולם מדי יום, אולי יותר מכל דבר אחר, ובמיוחד את הרוכלים והעובדים הלא רשומים, קבוצה שכלכלנים מכנים "המגזר הלא רשמי" ומהווה שני שלישים מכוח העבודה. בשוק הפירות והירקות, הרוכלים אומרים כי ללקוחותיהם כבר אין מצב רוח להוציא כסף. "זה הנושא שאנחנו דנים בו בכל בוקר — כמה המצב גרוע", אומרת רסאמי סידמאט, בת 49, שמוכרת סלט פפאיה ירוקה ועוף בגריל. "זה נורא, נורא, נורא".

מלווים בריבית שגובים 20% בחודש עוברים בשוק בכל יום בבוקר כדי לגבות חובות. אבל אפילו הם מתלוננים. אחד מהם, שהזדהה בשם קיי. סינג, אומר כי מצבה הגרוע של הכלכלה גורם לאנשים ללוות ולא לפרוע את חובותיהם. "הם סוגרים את החנויות", הוא אומר. "ואנחנו לא מצליחים אף פעם למצוא אותם".

חנויות רבות ברובע הבגדים הסיטוני של בנגקוק עומדות למכירה או פושטות רגל, לדברי תונגיוי פסוואן, בת 29, הבעלים של עסק למכירת בגדים. הקונים שלה נהיו זהירים מאוד. "יש תחושה שאנשים עטים על החתיכות האחרונות של הבשר שנשארו על עצם הדג", היא אומרת. "פעם זה היה דג גדול, אבל היום נשארו רק חתיכות קטנות".

הצבא היה עסוק עד עכשיו בהכנסת סדר לחברה שידועה בחוסר הסדר שלה. אבל תונגיוי מאשימה את החונטה בניהול כושל של הכלכלה. "אני לא חולמת על ממשלה אידיאלית", היא אומרת. "אנחנו רק רוצים לשרוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#