כדי להישאר במשחק - התעשייה מנסה לזנק לעידן הדיגיטלי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כדי להישאר במשחק - התעשייה מנסה לזנק לעידן הדיגיטלי

חברות תעשייה גרמניות הבינו שעליהן לחבר לרשת גם את רצפת הייצור ולמנף את המידע הדיגיטלי שלהן - כדי להישאר רלוונטיות ולהתחרות בענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות ■ מומחים למדעים יישומיים: "המאבק הוא בין הדיוק הגרמני לזריזות האמריקאית"

מפעל פורשה בשטוטגרט, גרמניה
רויטרס

מאז שנוסדה ב–1923 התמקדה טרומפף, חברה משפחתית משטוטגרט, במשימה אחת: ייצור דברים שמייצרים דברים אחרים.

זה התחיל במספריים ממונעים וכלים לעיבוד דפי מתכת, ומשם התפתח למכונות ייצור רובוטיות וממוחשבות. מאוחר יותר היא היתה החברה הראשונה שהשתמשה בלייזר לחיתוך מתכת. עם הכנסות שנתיות של 2.7 מיליארד יורו ויותר מ–10,000 עובדים ברחבי העולם, טרומפף היא חברת תעשייה גרמנית קלאסית, שפרצה מעבר להגדרה המקורית שלה כחברת מסחר בינוני (מיטלשטאנד).

שורשיה התעשייתיים של טרומפף עומדים בניגוד בולט למה שהיא מנסה לעשות כעת: תחום פעילות חדש המבוסס כולו על תוכנה וטכנולוגיית מידע. לפני כמה שבועות היא חשפה את אקסום, תוכנה שאוספת נתונים על פעילות המכונות של החברה ושל מתחרות, ומשתמשת במידע הזה כדי לסייע ללקוחות לארגן את פסי הייצור שלהם. הנתונים האלה מאפשרים, למשל, להתריע כשחומרי גלם עומדים לאזול, או להזמין אותם אוטומטית מהספקים. בדומה לסמארטפונים, אקסום תוכל להיעזר ב"אפליקציות" חיצוניות כמו תוכנות לוח זמנים, מדידת עומסי עבודה ותזמון ההזמנה של חלקי חילוף.

הניסיון של החברה להגדיר את עצמה מחדש מסמל את המעבר שיצרניות בגרמניה ובעולם בכלל, צריכות כיום לעשות: לחבר את המכונות שלהן ליקום הדיגיטלי וליישם את תפישת "האינטרנט של הדברים" (IoT) גם על רצפת הייצור. מכונות תעשייה והמוצרים שהן מייצרות עמוסים יותר ויותר בחיישנים ומחוברים לאינטרנט. כתוצאה מכך, הכללים בענפים רבים - מבנייה ועד מכוניות - משתנים: חשוב פחות לייצר דברים, וחשוב יותר לדעת יותר.

במקרים רבים החברות המצליחות לא בהכרח יהיו אלה שמייצרות את המוצרים הטובים ביותר, אלא אלה שאוספות את הנתונים הטובים ביותר ויודעות להפוך אותם לשירותים הטובים ביותר. המנצחים הגדולים עשויים להיות מי ששולטים ב"פלטפורמה" - שכבת התוכנה שמשלבת מכשירים, מידע ושירותים מסוגים שונים ומאפשרת לאחרים להציע בה שירותים משלהם.

גרמניה חוששת כי מגמת הדיגיטציה מאיימת על מעמדה כיצרנית תעשייתית מובילה, ולכן הטמעת המעבר לאינטרנט של הדברים מלווה בתחושת דחיפות רבה במיוחד. לדברי טימותאוס הוטגס, מנכ"ל דויטשה טלקום, במחצית הראשונה של הקרב על העולם הדיגיטלי, גרמניה כבר הפסידה. "כעת השאלה היא כיצד מנצחים במחצית השנייה", הוא אומר.

האמריקאיות שואבות את המידע

הבעיה אינה שחברות גרמניות הפסיקו להיות חדשניות. רבות מהן מובילות במאמצי העברת המוצרים והחנויות שלהן לעידן הדיגיטלי, אך הפיכת מוצרים ומפעלים לחכמים היא רק השלב הראשון במסע, כפי שמגדיר זאת דו"ח של האקדמיה הלאומית למדעים והנדסה בגרמניה (Acatech). השלב הבא, לפי הדו"ח, הוא להשתמש בנתונים שמחוללים המכשירים המחוברים זה לזה ובשכבות המידע הנוספות שנאספות, כדי להציע שירותים חכמים ולהרוויח ממודלים עסקיים חדשים. חברות שלא יצליחו בכך עלולות לאבד את יכולת התחרות שלהן.

שירותים חכמים לא חייבים להיות קרובים לשימוש העיקרי של המוצר. יצרניות מכוניות, למשל, צריכות לחשוב כיצד לספק שירותי בידור וקמעונות מקוונת על גבי מסכי המכוניות והמחשבים החזקים שבהן. "המכונית תהפוך לחלק מרכזי בחיים הדיגיטליים שלנו", אומר גבריל זייברט מחברת טכנולוגיות המידע והייעוץ אקסנצ'ר.

דבריו מהדהדים בגרמניה, שבה יש החוששים כי יצרניות המכוניות, המעסיקות במישרין או בעקיפין שביעית מהעובדים במדינה, עשויות להפוך לענקיות תעשייה בעלות שולי רווח נמוכים, בעוד שענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות ייהנו מהרווחים הגדולים באמצעות אספקת התוכנות והבידור למכוניות. אפל וגוגל, לדוגמה, לוחצות על יצרניות המכוניות להתקין את מערכות ההפעלה שלהן במכוניות, במטרה לשאוב את נתוני המכונית אליהן. יצרניות המכוניות מתחילות להבין כי ויתור על מידע זה עשוי להגדיל את תלותן בחברות הטכנולוגיה האמריקאיות.

אבל לא רק יצרניות המכוניות הגרמניות חוששות מעתיד כזה. ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות גם מנסות ליצור פלטפורמות לבית החכם, שיאספו נתונים ממכשירי חשמל, מערכות הסקה וכדומה. "מי ששולט בפלטפורמות - ישלוט בעתיד", הצהיר הנינג קאגרמן, ראש אקאטק, שטבע את הביטוי "תעשייה 4.0" בעבור מאמצי התעשייה הגרמנית לעבור לעתיד הדיגיטלי והאינטרנטי.

גם הממשלה הגרמנית מנסה לעזור

למרות החששות, נראה כי התעשייה הגרמנית מוכנה היטב לעליית עידן השירותים והפלטפורמות, וראשיה מודעים לאיום. ההוצאה לאור אקסל שפרינגר התחילה טרנד בקרב חברות גרמניות, כששלחה כמה מבכיריה לכמה חודשים לעמק הסיליקון. הניסוי הוביל את החברה להשקיע בחברת ייעוץ המשדכת בין בכירים מ"הכלכלה הישנה" לסטארט־אפים, ומייעצת להם לתכנן את המהפך הדיגיטלי שלהם. אחריה באו חברות נוספות שהתחילו לפעול בנושא, וטרומפף היא אחת מהן. חברה נוספת, קלוקנר, שסוחרת במתכות, יצרה פלטפורמה לחיבור בין יצרניות פלדה לחברות בנייה ולקוחות אחרים.

ענקיות ההנדסה והייצור הגרמניות החלו אף הן להתייחס ברצינות לפלטפורמות כאלה: בוש מציעה כיום "סוויטת IoT" שנועדה לסייע לחברות אחרות ליצור שירותים הקשורים למכשירים המחוברים זה לזה. דויטשה טלקום משתפת פעולה עם חברות אחרות ליצירת פלטפורמת בית חכם בשם Qivicon, שתתחרה באלה של אפל ושל גוגל.

גם הממשלה הגרמנית מנסה לעזור, ויצרה מבנה שמקשר בין איגודים מקצועיים, איגודי עובדים, אקדמיה ומשרדי ממשלה. אלא שרק במדינה עם מסורת תאגידית ותיקה ועמוקה כשל גרמניה, יכול המאמץ להפוך עסקים לגמישים יותר להיות כה עמוס בוועדות היגוי, קבוצות עבודה וועדות מייעצות.

המטרה הראשונה של הביורוקרטיה הזאת היא ליצור כרי ניסוי לשירותים דיגיטליים חדשניים, ולפרסם דוגמאות מעניינות. מטרתה השנייה היא לשכנע שתי קבוצות בצורך בשינוי: החברות הקטנות יותר במיטלשטאנד ואיגודי עובדים, שלהם כוח רב בגרמניה.

למרבה מזלן של חברות התעשייה - בגרמניה ובמקומות אחרים - יש להן יותר זמן להסתגל לעידן הדיגיטלי מאשר לחברות צרכניות. בתחומי הצריכה, שחקניות חדשות יכולות להפוך במהרה לשחקניות הדומיננטיות בשוק הודות ל"אפקט הרשת" של פלטפורמות טכנולוגיות. ככל שהן מתחברות ליותר שירותים ומוצרים, כך הן מתחזקות מול יריבותיהן. לכן, יצרניות המכוניות הגרמניות מביטות באימה בהתקדמות של גוגל בתחום המכוניות ללא נהג והתרמוסטטים החכמים. בתעשיות הכבדות יותר, לשחקניות הוותיקות יש מיומנות שקשה לשכפל, והן גם שולטות בגישה לנתונים שמוצריהן פולטים, כך שאפקט הרשת אינו כה חזק בענף.

"יש חשיבות 
ללקיחת סיכונים"

ואולם כל זה מספק רק הגנה מסוימת, והחברות הגרמניות מבינות שעליהן להתמקד בפלטפורמות, וזה לא פשוט. כדי שפלטפורמה תצליח, היא צריכה, למשל, להיות "פתוחה", כלומר לעודד חברות אחרות, כולל מתחרות, ליצור אפליקציות עבורן. לדעת מנהלים גרמנים, הם יכולים לספק את כל השירותים הנחוצים, והם אינם אוהבים את הרעיון של הזמנת מתחרים לפלטפורמות שלהם. יצרניות המכוניות הגרמניות יכולות ליצור את מערכת ההפעלה המובילה עבור מכוניות - שתתבסס על פעילות המפות שרכשו מנוקיה - אך זה יקרה רק אם הן יצליחו להתגבר על היריבויות ביניהן.

בפני החברות הגרמניות ניצב מכשול נוסף: פלטפורמות מצליחות מבוססות על שיתוף הנתונים שהן אוספות. בגרמניה עשויים להקשות על כך חוקי ההגנה על פרטיות המידע וחשדנות בנוגע לכל מה שנראה כמו מוניטיזציה של נתונים. לפי סקר של חברת הייעוץ דלויט, שני שלישים מהצעירים בגרמניה חוששים כי נתונים ממכוניותיהם יימכרו לגופים אחרים. גרמנים רבים חשדנים לגבי מה שהם מכנים "פלטפורם־קפיטליסמוס": הדומיננטיות של פלטפורמות כמו גוגל ופייסבוק, שנחשבות כדוגמה לחוסר ההגינות של "קפיטליזם קאובויים" אמריקאי.

מכשול אחר הוא התרבות התאגידית ההיררכית בגרמניה, שאינה מעודדת לקיחת סיכונים. רק חברות מעטות פעלו כמו קלוקנר, שהקימה חממת סטארט־אפים בברלין, הרחק ממטה החברה בדואיסבורג, במטרה לבצע דיגיטציה בשרשרת האספקה של החברה. גם עובדים אינם מוכנים לעולם הדיגיטלי, ובאוניברסיטאות מלמדים מדעי המחשב כמו הנדסה - עם התמקדות בדיוק.

"זהו יתרון ביצירת מערכות אמינות, אך חיסרון בעולם התוכנה וטכנולוגיות המידע, שבו יש חשיבות לחשיבה מהירה וללקיחת סיכונים", מסביר קלמנס וסטרקמפ מהאוניברסיטה למדעים יישומיים באוסנברוק. "המאבק על הפלטפורמות התעשייתיות יהיה בין הדיוק הגרמני לזריזות האמריקאית", הוא אומר.

אפשר לראות את ההבדלים בקלות כשמשווים בין הקמפוס של גוגל במאונטיין וויו לבין קמפוס בוש בגרלינגן. בגוגל יש כ–30 מקומות שונים לאכול בהם בחינם בשעות גמישות. מבקרים רואים קצת מכוניות ללא נהג, אך בעיקר אופניים צבעוניים המשמשים את העובדים למעבר בין בניין לבניין. בבוש, העובדים נוהרים כולם לקפיטריה מרכזית אחת גדולה בשעת הצהריים, וכלי הרכב הבולטים ביותר הם מכסחות דשא רובוטיות השומרות על הדשא בדיוק בגובה הנכון.

עם זאת, לא יהיה הוגן להתעלם מ"פלטפורמת הסטארט־אפ של בוש", שהחברה הקימה בקרבת מקום באחרונה. החממה כבר הניבה קומץ חברות. אחת פיתחה חיישן אלחוטי המשפר את תנובתם של שדות אספרגוס. חברה אחרת מייצרת רובוטים חקלאיים קוטלי עשבים שוטים.

היצרניות הגרמניות משתנות בבירור. השאלה היא אם זה קורה מספיק מהר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#