אולי גם אתם שם? המקום שבו השכר חזר לעלות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אולי גם אתם שם? המקום שבו השכר חזר לעלות

הנתונים המקובלים למדידת שכר מסתירים את המקומות בהם השכר עולה בשנתיים האחרונות ■ איך, לראשונה מאז 1980, גם בישראל עלה השכר?

5תגובות

שכר העובדים הוא אחד הפרמטרים החשובים ביותר לקבלת החלטות כלכליות בבנקים מרכזיים ולמדידת מצבה של הכלכלה. בנוסף, הוא משמש אינדיקטור מרכזי בדיון שהתעורר בשנים האחרונות על אי־שוויון כלכלי.

זה 30 שנה ואף יותר גדל פריון העבודה בארה"ב וברוב המדינות - אך שכר העובדים דורך במקום וכמעט לא צומח במונחים ריאליים, ומפגר גם אחר הצמיחה הכלכלית הלאומית. משמעות הדבר היא שמישהו מרוויח, ואלה אינם העובדים - ובהתאם לכך ניתן לראות עלייה מובהקת ברווחי התאגידים באותה תקופה.

הפגנה בעבור העלאת שכר המינימום בארצות הברית
בלומברג

כתוצאה מהתעוררות העניין באי־שוויון והצגת מחקרים שזכו לתהודה רבה, כולל זה של תומא פיקטי ועמנואל סאז, ולפניהם טוני אטקינסון, עלה הנושא לסדר היום הפוליטי, ולראיה המאבקים הגדולים על העלאת שכר המינימום בארה"ב, הנהגת שכר מינימום לראשונה בתולדות גרמניה (שהיא דווקא מהמדינות השוויוניות יותר במערב) וגם בישראל.

למרות זאת, ואף שהכותרת של "אקונומיסט" טוענת כי השכר חזר לעלות, בפועל הניתוח של המגזין השמרני, בדומה לזה של רוב הפרשנים, עדיין מציג ברובו נתונים שמראים כי השכר הריאלי דורך במקום.

הבעיה היא שזאת תמונה מזווית מסוימת מאוד, שמתבססת על נתוני שכר והכנסה כוללים ממוצעים. כשבישראל נכנסים למעגל העבודה עובדים חדשים ממגזרים מיעוטי תעסוקה כמו המגזר החרדי, השכר הממוצע והחציוני יורדים. זה המקרה גם בארה"ב, שבה שיעור האבטלה יורד, אבל בין היתר גם מכיוון שעובדים רבים לוקחים משרות חלקיות ומשרות בשכר נמוך.

השכר עולה אצל מי שממשיכים בתפקיד

גיל שלי, מנכ"ל צבירן, חברת ייעוץ וסקרים בנושאי שכר, מציע להתבונן במשק השכר דרך פריזמה אחרת. "כשמודדים מכירות של חנויות, מודדים same store" - כלומר חנויות שעבדו בתקופה המקבילה בשנה שעברה, בניגוד לחנויות חדשות שנפתחו ומוסיפות הכנסות - "אבל בשכר לא נהוג לפרסם נתונים של עליית השכר של עובדים קיימים - אין מעקב כזה בנתונים של הבנקים המרכזיים בעולם, הלמ"ס או בנק ישראל". באופן דומה, בחינת הכנסות משקי בית מראה נתונים שונים מאלה שמתקבלים מבדיקה כמו זאת שעושות חברות מחקר כמו צבירן.

נתונים שאספה חברת צבירן ב–2014–2015 בישראל, בשיתוף חברת מרסר, מראים שהשכר ממשיך לעלות אצל אנשים שממשיכים בתפקידם. "בישראל העלייה היא של 3%–4%, בתעשיית ההיי־טק 3% ובענף מוצרי הצריכה 4% - זה משום שהם מושפעים משכר המינימום שהועלה. בעולם רואים נתונים דומים". בסקר הכללי של מרסר הנתונים מצביעים על עלייה של 2%–3% ב–2015.

"אלה הן עליות שכר שתוקצבו בנובמבר 2014", אומר שלי. אולם לדבריו, בנתוני ההכנסה של משקי בית של הבנק הפדרלי, הן לא נראות בשלמותן. "הסיבה לכך היא התמהיל של תפקידים - נוצרות משרות שמשלמות פחות מהשכר הממוצע או החציוני, והן מורידות את הסף".

עליות השכר שעליהן מדווחות צבירן ומרסר הן ריאליות - בישראל היתה האינפלציה השנתית באוקטובר 2015 מינוס 0.7%. משמעות הדבר היא שבמונחים ריאליים השכר עלה יותר מבמונחים נומינליים. "2014–2015 הן השנים הראשונות מאז 1980 שרואים בהן עליות שכר ריאליות באופן עקבי", אומר שלי. לפני כן, לדבריו, עליית השכר הנומינלית השתוותה בערך לאינפלציה, כך שהשכר הריאלי קפא. "העלייה בפריון העבודה בארה"ב הגיעה ברובה לבעלי ההון ובאופן חלקי למנהלים, ששכרם מורכב יותר מאופציות ומניות מאשר ממשכורת".

מגמות השכר בישראל במשרות קיימות:
העלייה ב-2015 - תרופות 3.6%; היי־טק 3%; מוצרי צריכה 4%; תעשייה (חברות גדולות בלבד) 5%.
תחזית גידול לפי תקציב 2016 - תרופות, 3.4%-3%; היי־טק 3%-2.5%; מוצרי צריכה 3%-2.5%.
מקור: סקר צבירן, הכולל 400 חברות, 200 אלף רשומות שכר

שלי מייחס את השינוי לתוצאת המחאה החברתית בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 2008. "העולם נכנס לתהליך דפלציוני, והבנקים המרכזיים, למשל בגרמניה, עודדו את הוועדים לבקש העלאות שכר. אותו דבר עם האבנומיקס ביפן - ראש הממשלה, שיניזו אבה, כפה על טויוטה, הונדה והמפעלים הגדולים להעלות שכר לעובדים".

מגמה נוספת היא העלאת שכר המינימום. "מה שאנשים מחמיצים זה שהעלאת שכר המינימום מעלה את השכר גם בדרגות הקרובות שמעל שכר המינימום - במטרה לשמור על פער בדרגות שכר", אומר שלי.

ההשלכות על המגזר העסקי משמעותיות, טוען שלי. מנהלי כספים בחברות, בבואם לתקצב את השכר, מסתמכים על הנתונים הלאומיים, ומופתעים לגלות שהשכר של העובדים המתמידים עלה יותר מהאינפלציה. "בכל תעשייה יש הסבר שונה, אבל בכולן השכר עולה יותר מהאינפלציה.

"כשבוחנים את הדו"חות של וול־מארט רואים את ההשפעה הקרדינלית של התהליך הזה על הרווחים של וול־מארט. אנליסטים גם הם נסמכים על הסטטיסטיקות הלאומיות, והם לא מבינים את השינוי הדרמטי הזה, ולא מסקרים את זה".

ההרחבה הכמותית הזרימה הון להיי־טק

עליית השכר במגזר ההיי־טק, מציע שלי הסבר נוסף, נובעת בעקיפין גם היא מהמשבר, ומההרחבה הכמותית שביצעו הבנקים בעולם. 
"ההרחבות הכמותיות הזרימו המון כסף לקרנות ההון סיכון", הוא אומר.

הסיבה לכך היא שהורדת הריבית וההרחבות הכמותיות הקטינו את פוטנציאל התשואות מהשקעות לא מסוכנות, וקרנות פנסיה פנו לעתים להשקעה בהון סיכון כדרך למצוא תשואות. לדברי שלי, "קרנות הון סיכון השפיעו על השכר בישראל כי הן השקיעו בסטארט־אפים, שהם חלק גדול מההיי־טק. היתה גם עליית שכר בחברות טכנולוגיה, והמון כסף זרם גם לביוטכנולוגיה". אולם התהליך הזה עלול להיבלם כשסוף ההרחבה הכמותית יגיע ותאבון קרנות הפנסיה לסיכון יפחת, הוא מזהיר. בינתיים ההשלכות עדיין ייראו ב–2016.

הקונבנציה הכלכלית אומרת שבזמנים של צמיחה, הביקוש למוצרים גדל, עמו הביקוש לעובדים, ונוצרת דרישה להעלאת שכר. כך נוצר לחץ אינפלציוני. אולם העלייה בשכר של השנה האחרונה רחוקה מלייצר לחץ כזה, והעולם נתון עדיין ברובו בתנאים דפלציוניים.

שני אנשים מחופשים לרונלד - הדמות המזוהה עם מקדונלס, מפגינים בהפגנה הקוראת לשיפור תנאי השכר, ברזיל
אי־פי

בעולם שבו הדפלציה עדיין מהווה סיכון גדול ואפילו מתגבר, המדיניות הממשלתית והמוניטרית (של הבנקים המרכזיים) עדיין תשאף לדחוף את השכר מעלה, ואפשר לצפות לאינפלציה אפסית והעלאות שכר נומינליות שהן גם ריאליות.

למעשה, התזה שמציג שלי מדברת על קשר בין השכר למשבר האשראי. "המדיניות של הבנקים המרכזיים והממשלות היתה עידוד יצירת אשראי ויצירת תמריץ עודף להשקעות הוניות על חשבון העובדים. המשבר הוביל לדפלציה, והמדיניות פתאום מעודדת עליות שכר ריאליות. זה היפוך בגישה לשכר", אומר שלי.

אולם לא רק מקבלי ההחלטות בבנקים המרכזיים והשלטון המקומי - כמו זה שבארה"ב - מעלים את שכר המינימום, אלא גם כוחות השוק, אומר שלי. שיעורי האבטלה בעולם נמוכים במונחים היסטוריים אם מתעלמים ממדינות הפריפריה של אירופה. בארה"ב, בגרמניה, בבריטניה, בישראל, יש תעסוקה בריאה. שלי מעריך שעליות השכר הריאליות יימשכו, מכיוון שתקצוב שכר לקראת סוף השנה מתבסס על נתוני סקרי השכר שנערכו בסוף הקיץ. "תחזית השכר של חברות מתבססת על הנתונים שקיימים אצלן כבר. זה גלגל שמזין את עצמו. אם השכר עלה ב–2%–3% הן מקצות עלייה דומה בתקציב לשנה הבאה".

אם מתבססים על נתוני שכר לעובדים שממשיכים בתפקיד, המצב שהתקיים במשך עשרות שנים, שבו הרווחים עולים והשכר לא, התהפך. עכשיו השכר עולה, אבל כפי שנתונים בארה"ב מראים, הרווחים של החברות צומחים לאט יותר.

"מה יכול לבלום את עליית השכר? אינפלציה יכולה לשחוק את העליות הנומינליות", אומר שלי. "אולם במקרה של מיתון עמוק, חברות ייאלצו לקצץ בהוצאות השכר שלהן".

עקבו אחריי בטוויטר: 

https://twitter.com/DafnaMaor



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#