האיש שמוביל את המאבק העולמי בתכנוני מס: "העידן של הסתרת כסף מסתיים" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שמוביל את המאבק העולמי בתכנוני מס: "העידן של הסתרת כסף מסתיים"

פסקל סנט־אמאן, איש המיסוי הבכיר של OECD מעריך ששיעורי המס יירדו בזכות התוכנית, ומצהיר שגם ישראל תיהנה מכך: "אם רושמים בשווייץ קניין רוחני שפותח אצלכם, ברור שזה יצטרך להיפסק"

3תגובות

מנהיגי מדינות G20, שנפ­ג­שו לפני שבועיים באנטליה שבטורקיה, הכריזו שהם יוצאים למלחמה. הקרבות כבר בעיצומם - ברית של עשרות מדינות פועלת בנחישות כדי לחסל אויב משותף וחמקמק, ואין מדובר בדאעש. מתקפת הטרור של 13 בנובמבר בפריז והשלכותיה היו אמנם נושאי שיחה מרכזיים בפסגת המנהיגים, אבל המלחמה הזאת מכוונת נגד תכנוני המס המתוחכמים שבהם משתמשות חברות ענק רב־לאומיות כדי להק­טין את תשלומי המסים שלהן.

מנהיגי המדינות המפותחות אינם רואים בחברות האלה אויב של ממש - הן הרי ממלאות תפקיד חשוב בצמיחה הכלכלית, בשוק העבודה, בסחר הבינלאומי וגם בכלכלה הדיגיטלית. אבל אחרי עשרות שנים שבהן רבות מהן ניצלו, באופן חוקי, את הפרצות במערכת המס הגלובלית כדי להתחמק מתשלום מס, למדינות המפותחות נמאס. הן החליטו לשנות את החוקים.

הפגנה נגד שיעור המס הנמוך שמשלמת ג'נרל אלקטריק בארה"ב, ב–2012
בלומברג

המשימה הזאת הוטלה על פסקל סנט־אמאן, איש המס הבכיר של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD). סנט־אמאן, לשעבר פקיד בכיר במש­רד האוצר הצרפתי, הוא ראש המרכז למדיניות מס ומינהל מס של OECD מאז 2012. התואר האפרורי מעט עלול להסתיר את העובדה שהוא נחשב כיום האיש המשפיע ביותר במערכת המיסוי הבינלאומית. ההצהרות היוצאות מלשכתו גורמות למנכ"לים, בעלי מניות, שרי אוצר, עורכי דין ויועצי מס ברחבי העולם להזיע.

התוכנית שגיבש סנט־אמאן בשנתיים האחרונות, ושאומצה בפסגת אנטליה על ידי מדינות G20, נועדה לסתום את החורים שדרכם בורחים רווחיהן של חברות ענק גלובליות אל מקלטי מס. זו תוכנית שאפתנית שדורשת מעשרות מדינות לערוך שינויים גדולים בחוקי המס שלהן. כל המדינות החברות בפורום G20 וב–OECD מחויבות לה, ולצדן שורה של מדינות נוספות. כשהתוכנית הוצגה באוקטובר, אמר מזכ"ל OECD, אנחל גורייה, כי 15 הצעדים הכלולים בה הם "השינויים המשמעותיים ביותר בכללי המס הבינלאומיים זה כמעט מאה שנה".

בראיון ל-TheMarker בש­בוע שעבר, סנט־אמאן הביע ביטחון בכך שהכללים החדשים יביאו לשינוי של ממש בכללי המשחק ויהפכו את מערכת המס העולמית להוגנת יותר. הוא גם הבטיח שהשינוי הזה אינו נוגע רק למדינות באירופה וצפון אמריקה, אלא גם לישראל.

בישראל פועלות, למשל, חברות אינטרנט שרושמות את הכנסותיהן באירלנד, או חברות תרופות שיכולות לרשום את הפטנטים שלהן בשווייץ, וכך להרוויח כסף בישראל ולשלם מס נמוך במיוחד. האם זה עומד להשתנות?

"כן - ישראל אינה שונה משאר המדינות", אמר סנט־אמאן. "הכללים החדשים יטפלו בתכנוני המס האלה. מובן שהדבר תלוי בשאלות כיצד ישראל תגיב לכללים, ואיזו חקיקה תיושם בה. בישראל מפותח קניין רוחני - ואתם די טובים בזה, בכלכלה דיגיטלית. אבל אם רושמים בשווייץ קניין רוחני שפותח בישראל, ברור שזה דבר שיצטרך להיגמר".

פסקל סנט־אמאן
OECD

לשקם את האמון במערכת המס

אתה מנצח על מהפכה במערכת המס הבינלאומית, שיש לה השלכות כבדות על חברות גלובליות ועל משטרי המס בעשרות מדינות - אבל כיצד היא תשפיע על משלם המסים הפשוט ועל משקי בית?

"עד כה חיינו בעולם שבו תכנון מס אגרסיבי היה נסבל, ואף נהפך לנורמה. אני חושב שהיה צורך בקריאת השכמה - שממשלות יגידו שזה לא הגיוני, ושצריך לעצור את זה. לשם כך נדרש שיתוף פעולה בינלאומי בענייני מס. בסביבה שבה עסקים הם רב־לאומיים ויש להם פרספקטיבה בינלאומית, אי־אפשר עוד שכל מדינה תסתכל רק על מה שקורה בתוך גבולותיה. אני חושב שלדברים תהיה השפעה, ושכבר יש להם השפעה, על ההתנהלות היומיומית של חברות רב־לאומיות.

"באשר למשקי בית - ההשפעה תהיה שיקום האמון במערכת המס. אי־אפשר שהמערכת תהיה דואלית לחלוטין - מערכת שבה משקי בית תקועים ומשלמים מס מכיוון שאין להם איך להימלט, בעוד חברות רב־לאומיות יכולות לנצל באופן חוקי את המגרעות של מערכת המס הבינלאומית. לאמון יש גם השפעה על הציות: אם אינך סומך על המערכת, סביר הרבה פחות שתציית לחוקים".

אבל אמון הוא עניין ערטילאי, וסנט־אמאן תולה בשינויים שהוא עורך גם תקווה ממשית: "עשויה להיות אפשרות להפחית את שיעורי המס", אמר. "אני חושב שהשיעורים של מס החברות במדינות המפותחות יופחתו בזכות תוספת ההכנסות מחברות רב־לאומיות".

ומה בדבר אנשים אמידים שמוצ­אים דרכים לתכנון מס — למשל להסתיר אותו בחשבונות בנק מעבר לים?

"טיפלנו עד כה בחברות רב־לאומיות. יחידים הם דבר אחר, שגם הוא טופל במסגרת הפסגה של G20 — ששמה סוף לסודיות הבנקאית. הסתרת כסף בשווייץ, בלוקסמבורג וכיו"ב מגיעה לסופה, בכל מקום, לפי אותו היגיון שהנחה את הטיפול בחברות הרב־לאומיות. במקרה של החברות הרב־לאומיות, הפעילות שלהן היתה חוקית, והיה צריך לתקן את המערכת. באשר ליחידים, הם עשו שימוש לרעה בסודיות הבנקאית הקיימת במדינות מסוימות, וגם זה נגמר, בזכות תקן הדיווח המשותף שאימצנו והתוכנית לחילופי מידע אוטומטיים".

מפעל טבע ירושלים
אי־אף־פי

מתי זה עומד לקרות? ההכרזה שפירסמו מנהיגי G20 נשמעת מעט הססנית בנושא זה — יש בה התחייבות לחילופי מידע בין רשויות מס "עד 2017 או סוף 2018".

"אלה תאריכי היעד שעליהם הוחלט כבר ב–2014. אין הססנות".

המדינות משתפות פעולה והתחילו בהליכי החקיקה הנדרשים?

"כן. ייתכן שיהיה עיכוב - מכיוון שלוח הזמנים שאפתני מאוד - אבל כל המדינות עובדות קשה בכיוון הזה".

גם בישראל נעשית עבודה בנושא: ב-19 בנובמבר נחקק בכנסת תיקון 207 לפקודת מס הכנסה, המסמיך את רשות המסים להעביר מידע על נישומים לרשויות מס במדינות זרות, לשם אכיפת חוקי המס שלהן. התיקון קובע כי תושב ישראל יקבל הודעה 14 יום לפחות לפני העברת מידע בעניינו - למעט אם רשות המס הזרה ביקשה שלא יודיעו לו על כך.

חקיקת התיקון איפשרה לשגריר ישראל ל-OECD, כרמל שאמה-הכהן, לחתום ביום שלישי האחרון על האמנה הרב-צדדית לסיוע מינהלי הדדי בענייני מס. ישראל היא אחת מ–92 מדינות שהצטרפו לאמנה - אך כמו ישראל, לא כולן אישררו אותה עדיין. האמנה אמורה לשמש האמצעי שעל פיו ייושם התקן העולמי שגיבש OECD לחילופי מידע אוטומטיים בענייני מס, שנועד להיאבק בהתחמקות ממס באמצעות העברת כספים למדינות זרות. היא תשמש גם ליישום החובה שתוטל על חברות רב־לאומיות לדווח על פעילותן בחלוקה לפי מדינות (country–by–country reporting), שהיא חלק מרכזי במאבק בתכנוני המס שלהן. ההצהרה שפירסמו מנהיגי מדינות G20 בתום פסגת אנטליה מאמצת גם את התוכנית לחילופי מידע בין רשויות מס.

יותר מ-1,600 חברות באותה הכתובת

האם אתה רואה עדויות לשינויים בהת­נהלותן של חברות?

"אין לי מידע רשמי, רק דברים לא רשמיים או כאלה שאני שומע מכלי שני. אבל אני שומע, למשל, מעורכי דין בלוקסמבורג שהם עובדים קשה מאוד בפירוק 'תיבות דואר'", אמר סנט־אמאן.

הביטוי מכוון לחברות שרשומות בלוקסמבורג כדי לנצל את משטר המס הנדיב שלה, אך אין להן פעילות אמיתית במדינה, ונוכחותן בה מתמצה בתיבת דואר שמשמשת הכתובת שלהן במדינה, ללא משרדים של ממש. תחקיר של האיגוד הבינלאומי של עיתונאים חוקרים (ICIJ) גילה לפני כשנה כתובת אחת - רחוב גיום קרול 5 בעיר לוק­סמ­בורג - המשמשת מען ליותר מ-1,600 חברות. באיי קיימן משמש בניין משרדים לא גדול בשם Ugland House כתובת לכ-19 אלף חברות.

"זהו סימן שקורים דברים", אמר סנט־אמאן. "ואני שומע מכיוון ממשלת לוקסמבורג שהם מנסים לחשוב מחדש על המודל העסקי שלהם. אני שומע מעורכי דין אמריקאים שהם עושים הערכת סיכונים שקשורה לתוכנית שלנו, ושהם מייעצים לחברות בנושא הדיווח על פעילותן בחלוקה למדינות, ושהם עובדים על פירוק של מבני מס בברמודה. אני שומע שמס החברות באירלנד צפוי לעלות ב-80% בשנה הבאה. דברים קורים".

משרדי איביי באירלנד
בלומברג

"הגידול בגבייה לא יהיה חד כמו שמצפים"

השינויים המתרחשים בימים אלה במערכת המס העולמית גורמים כאב ראש לאנשים רבים. רשויות המס הלאומיות נדרשות עתה להוביל את השינוי בחוקי המס, ואחר כך ייאלצו לשנות את האופן שבו הן גובות מסים.

בחברות רב־לאומיות, לעומת זאת, חוששים מגידול בתשלומי המס, ומתחילים בוודאי לחשוב על תכנוני מס יצירתיים חדשים. כדי להגביל את הנטל הרגולטורי הנוסף שיוטל, מרבית הצעדים הכלולים בתוכנית הפעולה של OECD אמורים לחול בינתיים רק על קבוצות עסקיות שהכנסותיהן השנתיות עולות על 750 מיליון יורו.

יש חשש מאי-ודאות באשר לאופן היישום של הכללים?

"כמובן - ובהרבה רמות", אמר סנט־אמאן. "למשל, חברות חוששות שרשויות מס מסוימות ינצלו את החוקים החדשים כדי להיות אסרטיביות יותר, ולהוציא שומות אגרסיביות. יש גם חשש מצד כמה ממשלות, שאומרות שצריך להבטיח שיישום הכללים יהיה עקבי. לכן אני עובד על יצירת מסגרת למעקב אחר יישום התוכנית. זהו שלב מפתח, והוא מתחיל עכשיו. נעקוב אחרי החקיקה במדינות שונות".

האם חוקי המס נהפכים לאחידים ברחבי העולם? יהיה עדיין מקום לתחרות בין מדינות בתחום המס?

"יש מקום לתחרות. לא תהיה האחדה (הרמוניזציה) של חוקי מס החברות ושיעורי המס, מפני שאין נכונות לכך ואין קונסנזוס, וכל עוד אין האחדה, מדינות חופשיות להת­ח­רות זו בזו. קשה מאוד להתנגד לתחרות הזאת, אם היא הוגנת".

מהי תחרות לא הוגנת?

"אם מדינה מתכננת משטר מס רק כדי למשוך רווחים ללא פעילויות אמיתיות - לא נסבול את זה. אבל אם מדינה מורידה את שיעור המס כדי למשוך אליה עסקים אמיתיים, קשה מאוד להיאבק בזה. אז תהיה תחרות, וקרוב לוודאי שמדינות יורידו חלק משיעורי מס החברות - אבל שמנו סוף למרוץ לתחתית שנוגע למשיכה של רווחים בלי פעילות אמיתית".

ומה אם מדינות שאינן חברות ב-OECD או ב-G20 יחליטו להתמודד במרוץ הזה?

משרדי פייזר באירלנד. במסגרת עסקת המיזוג בין פייזר לאלרגן מתכננת פייזר להעביר את המטה שלה מארה"ב לאירלנד, שבה שיעור מס החברות הוא 12.5% בלבד
רויטרס

"על זה אני עובד כעת - על הכנת מסגרת שתאפשר לכל המדינות המתפתחות המעונ­יי­נות בכך להצטרף אליה. נזהה את המדינות הרלוונטיות, אלה שיכולות להפר את האיזון במג­רש המשחקים, ואז נזמין אותן ונתמרץ אותן להצטרף למסגרת וליישם אותה. זה חשוב מאוד".

אילו תמריצים אפשר להציע למדינות כאלה?

"זהו יותר מקל מאשר גזר. אפשר לזהות מהן המדינות שאינן מכב­דות את הכללים שאומצו, ולהכריז מיהן. מדינות אינן אוהבות שידביקו להן תווית כזאת - מפני שהן מבינות שייחשפו לצעדים חד-צדדים שלא יהיו טובים להן".

כמה זמן יחלוף עד שאפשר יהיה לראות את התוצאות של העבודה שלך בדמות של תוספת הכנסות למדינות OECD?

"התשובה הכנה היא שאני לא יודע. אני לא בטוח שתהיה השפעה על גביית המסים. האם זה יתורגם ל–100 מיליארד יורו שייכנסו לקופות של הממשלות? לא באופן מיידי. אבל יהיו שינויים במבנה הפעילות של עסקים, התאמה של תכנוני המס וגם תנועה לכיוון הפחתה בשיעורים של מסי החברות.

"יהיה גידול בגביית המסים, אבל הוא לא יהיה מסיבי כמו שאנשים אולי מצפים. במקום עלייה טהורה בגבייה, סביר שהשינוי יתורגם לאיזון מחדש של נטל המס בין חברות מקומיות לחברות רב־לאומיות. אם בסיס המס יורחב בזכות התוכנית שלנו, ובעקבות זאת יירדו שיעורי המס - המרוויחות יהיו החברות המקומיות, ששילמו את שיעורי המס הסטטוטוריים מאז ומעולם. אז אולי לא יהיה גידול משמעותי בהכנסות ממסים, אבל המערכת תהיה מאוזנת הרבה יותר - וזה הוגן יותר".

המשבר הכלכלי הזכיר למדינות העולם שצריך לסתום את פרצות המס

המטרה של המדינות השותפות לתוכנית של OECD למאבק בתכנוני המס הבינלאומיים, ובהן ישראל, היא לסגור את הפרצות המאפשרות להכ­נ­סות ורווחים של חברות רב־לאומיות "לנדוד" באופן מלאכותי ממדינה למדינה בחיפוש אחר משטרי מס מיטיבים. ב–OECD מעריכים כי בגלל הפרצות האלה, ממשלות העולם מפסידות הכנסות מסים בסך 100–240 מיליארד דולר בשנה, או 4%–10% מההכנסות העולמיות ממסי חברות.

שיעורי המס במרבית המדינות המפותחות גבוהים יחסית — כדי לממן את השירותים שאז­ר­חיהן התרגלו לקבל. כדי להימנע משיעורי המס הגבוהים באותן מדינות, חברות רב־לאומיות רבות משתמשות בתכנוני מס סבוכים. באמצעות תכנונים כאלה, שכרוכים לא אחת בהקמה של חברות בנות במקלטי מס, הרווחים שהחברות מפיקות במדינות המפותחות יכולים "להתפוגג" בפעלולים חשבונאיים, או להירשם במקלטי מס, ולא במדינות שבהן הופקו בפועל.

עד כה, המצב הזה חוקי לגמרי. גם אם כמה מתכנוני המס מותחים את הגבולות של חוקי המס במדינות מסוימות, רשויות המס נאלצות בדרך כלל לצפות בחוסר אונים כשהרווחים של חברות ענק זולגים אל מקלטי מס באיים אקזוטיים. בצר להן, חלק מהמדינות המפותחות ניסו להשתתף במשחק, כשהציעו שיעורי מס נמוכים — כמו אלה שהפכו את אירלנד לנמל בית לחברות רב־לאומיות. רק בשבוע החולף נודע שבמסגרת עסקת המיזוג בין חברות התרופות פייזר ואלרגן, בסך כ–160 מיליארד דולר, מתכ­נ­נת פייזר להעביר את המטה שלה מארה"ב, שבה שיעור מס החברות הוא 35%, לאירלנד, שבה השיעור הוא 12.5% בלבד. דרך אחרת שבה התנסו ממשלות היא מתן הטבות מס שנועדו למשוך השקעות. בישראל, למשל, מוענקות הטבות נדיבות לחברות מייצאות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. תומ­כי ההטבות האלה אומרים שבלעדיהן, חברות כמו אינטל לא היו פועלות בישראל.

הניסיונות למשוך השקעות זרות יימשכו - אבל היחס העולמי כלפי תכנון מס אגרסיבי ומבני מיסוי מלאכותיים השתנתה בעקבות המשבר הכלכלי של 2008 והמצב הפיננסי הסג­רי­רי שממנו סובלות רוב המדינות המפותחות בשנים שחלפו מאז. הפרויקט שמוביל בשנתיים האחרונות פסקל סנט־אמאן, ראש המרכז למדיניות מס ומינהל מס של OECD, נועד לקבוע כללים חדשים ולהיאבק בהתחמקות בלתי־הוגנת ממס - וליתר דיוק במה שמוגדר כ–base erosion and profit shifting, ובקיצור בֶּפְּס (BEPS). כך מתורגמת ללשונם של מומחי מס הבעיה של העברת רווחים למק­לטי מס (profit shifting), והתוצאה שלה - שחיקה בבסיס המס במדינות המקור, כלומר בסך ההכנסות והרווחים שמהם נגבה מס (base erosion). השחיקה הזאת מאלצת את המדינות המפותחות לגבות מס גבוה ממי שאינם עוסקים בתכנוני מס בינלאומיים מתוחכמים, כלומר מרוב האזרחים מן השורה ומהחברות המקומיות.

המשימה של סנט־אמאן אינה פשוטה - היא דורשת לא רק עימות עם החברות הרב־לאומיות, אלא גם שינוי בתפישה ובחקיקה בעשרות המדינות החברות ב-G20 וב–OECD (לרבות ישראל), ובמדינות אחרות, שעלולות להתפתות להפוך למקלטי מס. למרות לוחות הזמנים המהירים שנקבעו, השלמת היישום של התוכנית עשויה להתעכב בשנים ארוכות.

"העשירים נהנים יותר מהעניים ממע"מ 0%"

המרכז למדיניות מס ומינהל מס בארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD), שבראשו עומד פסקל סנט־אמאן, עוסק גם בניתוח מדיניות המס של המדינות החברות בארגון, ובהן ישראל - אבל ישראל אינה צפויה לקבל ממנו בקרוב המלצות מהפכניות להתמודדות עם הבעיות במע­ר­כת המס שלה.

"אין לנו גישה הוליסטית לניתוח של כל הסוגים של מדיניות המס", אמר סנט־אמאן. כשהתבקש להתייחס למצבה של מערכת מס ההכנסה הישראלית, שבה 52.3% מהיחידים מצויים מתחת לסף המס, ואינם משלמים מס הכנסה כלל (לפי אומדן של משרד האוצר ל–2012), אמר שהמצב דומה גם במולדתו, צרפת, והודה שעדיין לא נמצא פתרון שיכול ליישב את המתח בין עידוד הצמיחה לטיפול באי־שוויון במערכות מס.

"המחקר שערכנו על מס וצמיחה הראה שצריך לכוון את מדיניות המס למסים עקיפים (כמו מע"מ), המזיקים לצמיחה פחות ממסים ישירים (כמו מס הכנסה ומס חברות)", אמר סנט־אמאן - אבל מיד סייג זאת. לדבריו, מחקר נפרד, שבדק את הקשר בין מס לאי־שוויון, העלה את התוצאה ההפוכה: שרצוי להתמקד במסים ישירים, שהם פרוגרסיביים יותר, כלומר ששיעורם עולה ככל שעולה הכנסתו של משלם המסים (בניגוד למסים רגרסיביים, ששיעוריהם גבוהים דווקא אצל בעלי הכנסה נמוכה).

מחסני אמאזון באנגליה
בלומברג

כך או כך, בנושא מיסוי אחד המעסיק את ישראל יש ל–OECD עמדה נחרצת: הארגון מתנגד להשגת יעדים חברתיים באמצעות הטבות במע"מ. בסקירה שפירסם על כלכלת ישראל ב–2013, OECD קרא להימנע מהנהגת שיעורי מע"מ מועדפים למוצרים שונים, ואף המליץ לבטל את הפטורים ממע"מ שכבר נהוגים בישראל, על פירות וירקות ובאילת. מאז פרסום הסקירה ההיא, ממשלת ישראל החליטה פעמיים לקדם פטורים ממע"מ — תחילה תוכנית מע"מ 0% על דירות חדשות, שיזם יאיר לפיד בתקופת כהונתו כשר האוצר, אך נגנזה בסופו של דבר; וכעת התוכנית שמקדם השר אריה דרעי למע"מ 0% על נסיעה בתחבורה ציבורית, חשמל ומים, שלא נחקקה עדיין.

"עשינו כמה ניתוחים בנושא מע"מ, וגילינו שהוא רגרסיבי פחות ממה שאנשים חושבים", אמר סנט־אמאן. "פטורים ממע"מ ליעדים חברתיים מפחיתים את הרגרסיביות של המס, אבל אינם הוגנים מבחינה סוציאלית: העשירים נהנים מהם יותר מהעניים, מפני שהם מוציאים יותר כסף מהעניים במונחים אבסולוטיים. להנהיג שיעור מע"מ מופחת על מוצרים 'חברתיים' - זו למעשה גישה לא כל כך סוציאלית. במונחים אבסולוטיים, זו סובסידיה צולבת מהעניים לעשירים".

אז אתם עדיין ממליצים לישראל שלא להרחיב את הפטורים ממע"מ?

"ההמלצה שלנו היא: אל תעשו את זה. זו לא מדיניות חכמה. טוב ויעיל הרבה יותר לארגן תשלומי העברה (קצבאות) במקום שיהיו שיעורים דיפרנציאליים של מע"מ".

סנט־אמאן אינו תומך גם ב"תיבות הפטנטים" (patent box) שייסדו כמה מדינות - מדיניות של מתן הטבות מס מיוחדות לחברות שרושמות במדינה את הקניין הרוחני שלהן. בישראל, ועדת אנדורן המליצה על מדיניות דומה בדו"ח שהגישה השנה. "ערכנו בדיקה של צעדי מס לעידוד מחקר ופיתוח, בשיתוף פעולה עם STI (המינ­הלת למדע, טכנולוגיה וחדשנות ב–OECD)", אמר סנט־אמאן. "הממצאים היו שתיבות פטנטים אינן טובות. הן אינן המדיניות החכמה במיותר למשיכת השקעות. זיכויי מס למחקר ופיתוח הם טובים הרבה יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#