חברות הסטארט־אפ מסתערות על אתגר חדש: ייצור אנרגיה נקייה מהיתוך גרעיני - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות הסטארט־אפ מסתערות על אתגר חדש: ייצור אנרגיה נקייה מהיתוך גרעיני

כבר עשרות שנים שמדינות רבות מעוניינות למצוא דרך להפיק אנרגיה מהיתוך קר, שתזהם פחות ותפיק הרבה יותר אנרגיה ■ כעת, קבוצה קטנה של סטארט־אפים מעוניינת להשיג יעד זה, בהשקעה קטנה בהרבה - בזכות משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון

5תגובות

קבוצה של סטארט־אפים מבטיחה מקור כוח חדש וכמעט בלתי־מוגבל, כזה שאינו מייצר את הגזים, שלדברי מדענים תורמים להתחממות הגלובלית. הבעיה היחידה היא שהדרך לרתום את מקור האנרגיה הזה, היתוך גרעיני - התגובה המייצרת אור שמש - טרם הומצאה.

הישג זה חמק עד כה ממדעני הממשל ומחוקרים באקדמיה, אף שהושקעו במחקר עשרות שנות עבודה ומיליארדי דולרים. כמה חברות צעירות טוענות כי בזכות תמיכה של מאות מיליוני דולרים מקרנות הון סיכון וכמה מהאנשים העשירים ביותר בענף הטכנולוגיה - הן מסוגלות להצליח במקום שבו הממשל נכשל.

היתוך גרעיני הוא אחד התחומים הרבים של מדע ואנרגיה הזוכים לתמיכת משקיעי הון סיכון. כספי המשקיעים הזורמים לסטארט־אפים העוסקים בהיתוך, כמו גם בתחומי מדע רבים אחרים, עדיין מחווירים לעומת הכסף שמשקיעות ממשלות בנושא. אך אותות להתקדמות, כולל תוצאות מתקדמות יותר מהפרויקטים הממשלתיים, הובילו לתקווה בקרב כמה מדענים כי החברות יוכלו לסייע בפיתוח כור היתוך עוד בימי חייהם.

לכל הפחות, הם נשמעים בטוחים - אף שההיסטוריה של מדע ההיתוך רצופה תסכולים וכישלונות. חלק ממדעני ההיתוך, בלי יכולת להעריך את התוצאות המדעיות שלא התפרסמו של הסטארט־אפים, מטילים ספק בסיכוי החברות להצליח. "עידן ההיתוך כאן", אומר ויליאם ד. ליז, מנהל שותף בחברת ההון סיכון בריימר אנרג'י ונצ'רס, שלה נתח בג'נרל פיוז'ן, אחד הסטארט־אפים המובילים בתחום. "הגידול בפעילות בתחום הוא אולי אות לכך".

מייקל בינדרבאואר
Emily Berl / NYT

היתוך גרעיני מתרחש כששני אטומים נלחצים חזק זה לזה, עד שהם מתמזגים. האטום הגדול שנוצר משחרר כמות אדירה של אנרגיה. זה קורה באופן טבעי בליבת השמש, שם כוח הכבידה מועך בקלות מימן להליום, ומקרין את אור השמש שמגיע לכדור הארץ. אך בכדור הארץ, חימום מימן לרמה חמה וצפופה מספיק למימוש תגובת היתוך מבוקרת - כזו שאינה מתפוצצת כמו פצצה תרמו־גרעינית - מתברר כאתגר.

ואולם היתרונות הפוטנציאליים של כוח ההיתוך מספקים תמריץ אדיר. תגובות היתוך אינן משחררות פחמן דו־חמצני. הדלק שלהן, שמקורו במים, נפוץ. לעומת כורים גרעיניים קיימים, המספקים אנרגיה באמצעות פיצול אטומים, כור היתוך כמעט לא מייצר פסולת רדיואקטיבית.

בזוס, תיל ופול אלן מהמרים על היתוך

האפשרויות משכו גם את ג'ף בזוס, מייסד אמזון. הוא השקיע בג'נרל פיוז'ן, סטארט־אפ קנדי, באמצעות חברת השקעות ההון סיכון שלו, בזוס אקספדישנס. פול אלן, מייסד שותף במיקרוסופט, מהמר על חברת היתוך נוספת, טריי אלפא אנרג'י, מקליפורניה, באמצעות חברת ההון סיכון שלו, וולקן קפיטל.

מיכל מלא במימן בניסוי להיתוך גרעיני
אי־פי

פיטר תיל, ממייסדי פייפאל, שבעבר הלין על השטחיות של מגזר הטכנולוגיה כשאמר: "הבטיחו לנו מכוניות מעופפות וקיבלנו מסרונים של 140 תווים", השקיע בחברה נוספת, הליון אנרג'י, היושבת בקרבת סיאטל, באמצעות חברת ההשקעות שלו, מיתריל קפיטל מנג'מנט.

תקציבים ממשלתיים הניעו את הזינוק במחקר ההיתוך הגרעיני בשנות ה–70, אך תקציב ההיתוך קוצץ כמעט בחצי בעשור שלאחר מכן. המחקר הפדרלי הצטמצם והתמקד במה שהמדענים ראו בו כאבטיפוס המבטיח ביותר: מכונה בשם טוקאמאק, המשתמשת במגנטים כדי להכיל ולהתיך ענן מסתובב בצורת דונאט של מימן. הסטארט־אפים של היום מנסים לשכלל חלק מהרעיונות שהממשל התעלם מהם.

מישל בינדרבאואר סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת קליפורניה באירוויין באמצע שנות ה–90, אך התקשה לזכות במימון פדרלי למחקר גישה אלטרנטיבית להיתוך, שהממשל האמריקאי בחן למשך זמן קצר - שיטה שמוסיפה את היסוד בורון לדלק מימני. היתרון הוא שבתערובת זו התגובה לא גורמת לפליטת נייטרונים ששוחקים, כמו רסיסי פגז, את חלקי המכונה והופכים אותם לרדיואקטיביים.

בינדרבאואר, יחד עם מנחה הדוקטורט שלו, נורמן רוסטוקר, הקימו את טריי אלפא אנרג'י, ובסופו של דבר גייסו כסף מזרועות ההון סיכון של אלן ושל משפחת רוקפלר. החברה גייסה עד כה יותר מ–200 מיליון דולר. "למעשה אמרנו, 'כיצד ייראה כור היתוך אידיאלי'?", אמר בינדרבאואר, כיום סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה. רוסטוקר מת בשנה שעברה.

ג'נרל פיוז'ן נוקטת גישה המשתמשת בבוכנות (פיסטונים) כדי ליצור גלי הדף בגז המימן. כשהם נדחסים חזק מספיק, אטומי המימן יתחילו לעבור היתוך גרעיני. ג'נרל פיוז'ן גייסה כ–74 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ו–20 מיליון דולר נוספים מהממשל הקנדי. כור ההיתוך שהיא מתכננת, כמו זה של טריי אלפא אנרג'י, יניב תחנות כוח קטנות בהרבה מטוקאמאק מסחרי, שיצטרך להיות גדול מאיצטדיונים רבים.

הרעיון של ג'נרל פיוז'ן לדחוס כדור מימן שאול אף הוא מפרויקט ממשלתי שננטש לפני עשרות שנים. החידוש של החברה הוא שימוש בבוכנות בגודל תותח לשם הדחיסה.

"אלה רעיונות שצצים מדי 20 שנה"

המבקרים בתחום הפיסיקה הגרעינית אומרים כי לא סביר שסטארט־אפים יצליחו בגישות אלטרנטיביות אלה. "הם פשוט ממשיכים לטחון מים", אומר אדוארד מורס, פיסיקאי גרעיני באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. "מה שקורה בהיתוך הוא שאותם רעיונות צצים מדי 20 שנה".

בנוסף, קרנות פרטיות אינן יכולות לעמוד בקצב המימון של פרויקט אנרגיית ההיתוך השאפתני ביותר של הממשל, כור ההיתוך התרמו־גרעיני הבינלאומי הניסיוני (ITER), טוקאמאק בגודל איצטדיון שמקים האיחוד האירופי בצרפת, יחד עם ארה"ב וחמש מדינות נוספות, בעלות של כ–14 מיליארד דולר. ארה"ב מחויבת למימון כ–9% מהפרויקט.

אך משרד האנרגיה האמריקאי גם מגדר הימור זה, עם מענק של 30 מיליון דולר לפרויקטי היתוך חלופיים, בהם הליון אנרג'י, שקיבל 4 מיליון דולר. "בכל ההחלטות שלנו, זה לא עניין של סטארט־אפ או משהו אחר", אומר אריק רולפינג, סגן מנהל הטכנולוגיה של הסוכנות לפרויקטי מחקר מתמקדים בממשל האמריקאי. "זה עניין של איכות הרעיון".

הסטארט־אפים משיבים למבקרים בטענה כי הם יכולים להיות יעילים יותר מפרויקטי הממשל. כשפאנל היועצים החיצוניים של טריי אלפא אנרג'י ביקר באתר הבנייה של מעבדת החברה ב–2007, הבטון עדיין לא התייבש. חלק מהיועצים הטילו ספק בכך שהחברה תוכל להתחיל בניסויים בתוך שנה, כפי שהצהיר בינדרבאואר. אך כעבור שנה, המכונה כבר היתה מוכנה. "כשהובלתי אותם לראות את זה, הם עמדו בפיות פעורים", אמר בינדרבאואר.

חמש מילישניות 
שהן כמעט נצח

"אני זוכר שהופתעתי מהמהירות שלה התחייבו", אומר ברטון ריכטר, פרופ' של כבוד בסטנפורד וחתן פרס נובל בפיזיקה שייעץ לטריי אלפא אנרג'י. ביוני, טריי אלפא הגיעה לאבן דרך חדשה: המכונה שלה חיממה כדור מימן ל–10 מיליון מעלות צלזיוס והחזיקה טמפרטורה זו למשך חמש מילישניות: הרבה יותר ממה שהצליחו פרויקטים ממשלתיים להשיג באותה השיטה. "אתם אולי תוהים: 'חמש מילישניות? זה כלום'. זהו בהחלט הרף עין בעיני אנשים מן השורה", אומר בינדרבאואר. "אך בתחום שלנו, זה כמעט נצח". היעד הבא שלו הוא להעלות את הטמפרטורות פי עשרה.

חברות אחרות בתחום ההיתוך הגרעיני קבעו לעצמן יעדים שאפתניים עוד יותר. כשלוקהיד מרטין הכריזה על פרויקט היתוך משלה ב–2014, החברה מסרה כי היא צופה לבנות אבטיפוס בתוך חמש שנים.

אך ההיסטוריה מלמדת כי צפויים עוד קשיים רבים בדרך. למשל, הגישה המרכזית האחרת של הממשל האמריקאי להיתוך, ששימשה מעבדה בקליפורניה היורה 192 לייזרים ענקיים במיכל מימן כדי לדחוס ולהתיך אותו, החמיצה מועד אחרון ב–2012 להפקת יותר אנרגיה ממה שצורכים הלייזרים. החוקרים התקרבו לקראת יעד זה בספטמבר 2013.

התוצאות לא חד־משמעיות, אך זה לא עוצר את הסטארט־אפים. "אנחנו נעים במהירות", אומר מייקל דלאז', סגן נשיא אסטרטגיה בג'נרל פיוז'ן. "האם אנחנו במרחק שנתיים? שלוש? ארבע שנים? אולי. נספר לכם כשנגיע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#