אסון הכריה החמור בהיסטוריה של ברזיל יזיק לסביבה ולכלכלה עוד שנים רבות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אסון הכריה החמור בהיסטוריה של ברזיל יזיק לסביבה ולכלכלה עוד שנים רבות

מיזם הכריה סאמארקו, שבבעלותו שני הסכרים שקרסו בתחילת החודש והציפו כפרים שלמים, התחייב לפיצויים של 260 מיליון דולר – אך הממשלה טוענת כי זהו לא סכום מספק

4תגובות

קריסתם של שני סכרים במכרה בברזיל בתחילת החודש ניתקה את מי השתיה לרבע מיליון תושבים וגרמה להצפה של מים מלאים בחומרי פסולת רעילה, במה שמסתמן כאסון אקולוגי שישפיע על האזור עוד שנים. המיזם שבבעלותו המכרה הודיעה כי ישלם לממשלת ברזיל מיליארד ריאל (260 מיליון דולר) לטובת ניקוי האזור ופיצוי התושבים – אך הרשויות טוענות כי זהו סכום קטן מדי.

11 אנשים נהרגו ו-12 עדיין נעדרים, ויותר מ-500 אנשים איבדו את בתיהם כאשר הסכרים קרסו באזור מכרה עפרות ברזל בדרום-מזרח ברזיל ב-5 בנובמבר וגרמו לשיטפונות ולהרס כפרים באזור. כעת זורמים מים עם פסולת רעילה לאורך כמעט 500 קילומטרים, ובכמות השווה ל-25 אלף בריכות שחיה או 187 מכליות נפט.

נשיאת ברזיל דילמה רוסף השוותה את הנזק לדליפת הנפט של BP במפרץ מקסיקו ב-2010, ושרת איכות הסביבה איזבלה טקסיירה אמרה כי זהו "אסון סביבתי". מדענים אמרו כי הפסולת, שעלולה להכיל כימיקלים שהיו בשימוש המכרה לשמירה על כפרות הברזל, עלולה לשנות את כיוון הזרימה משום שהחומרים עלולים להתקשות, להפחית את רמות החמצן במים ולפגוע בפריון בגדות הנהר והאזורים החקלאיים שבהם עברו המים.

סאמארקו, מיזם משותף לענקיות הכריה ואלה ו-BHP ביליטון, שבבעלותו המכרה, שב ואמר בתחילה כי הבוץ אינו רעיל. אך ביולוגים ומומחי סביבה דחו את הטענה הזאת. הרשויות המקומיות הורו למשפחות שניצלו מהשיטפון לרחוץ את עצמם ביסודיות ולהיפטר מכל הבגדים שבאו במגע עם הבוץ. "כבר עכשיו ברור שחיות פרא נהרגו מהבוץ הזה", אמר בתחילת השבוע קלמנס לשספקי, פרופסור למדעי כדור הארץ באוניברסיטה הפדרלית של מינאס ז'ראיס בברזיל. "לומר שהבוץ לא נושא שום סיכון בריאותי זה פשטני מדי". לדבריו, כשהבוץ מתקשה, הוא מקשה על החקלאות, הטין יתיישב בתחתית הנהר והפלגים שנשאו את הבוץ ישנו כיוון. "הרבה אזורים כבר לא יהיו אותו הדבר לעולם", אמר.

מפגינים מורחים בוץ במטה ואלה בריו דה ז'ניירו
רויטרס

ריו דוסה (הנהר המתוק) הוא אחד הנתיבים העיקריים המקשרים בין מדינת מינאס ז'ראיס העשירה במינרלים לבין האוקיאנוס האטלנטי. הנהר, שגדותיו היו בעבר עשירות ביערות גשם ומאוכלסות בשבטים, סבל כבר שנים רבות מהביקוש הגואה למינרלים באזור. כעת גדות הריו דוסה חשופות, הקרקעית מלאה בטין והוא מועד יותר להצפות. לאחרונה סבל האזור גם מבצורת.

סאמארקו הודיע ביום שני כי ישלם לממשלת ברזיל מיליארד ריאל (260 מיליון דולר) בפיצויים, לטובת ניקוי ראשוני של האזור ופיצויים לקורבנות ולבני משפחותיהם. ואולם הסכום הזה קטן יחסית, לדברי המדינה. "זה יהיה רק החלק הראשון שהחברה תשלם", אמר התובע הכללי של ברזיל, קרלוס אדוארדו פריירה פינטו לעיתון מקומי. סוכנות איכות הסביבה בברזיל, איבמה, קנסה בשבוע שעבר את סאמארקו ב-250 מיליון ריאל. הסוכנות תיארה את קריסת הסכרים כ"אסון הכריה החמור ביותר בהיסטוריה של ברזיל".

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#