"לופטהנזה מעוניינת לשלב פתרונות טכנולוגיים של יזמים ישראליים" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לופטהנזה מעוניינת לשלב פתרונות טכנולוגיים של יזמים ישראליים"

ינס בישופ, מבכירי לופטהנזה, הגיע לביקור קצר בישראל - ונכבש בקסמי זירת הסטארט־אפים המקומית ■ הוא הודף את טענות סוכני הנסיעות נגד החלטת לופטהנזה לגבות עמלה של 16 יורו על כל הזמנה דרך סוכן - ומאמין שחברות תעופה רבות בעולם יילכו בדרכה

תגובות
מטוסים של לופטהנה
אי־אף־פי

אתם בדרך לשדה התעופה, ולמכשיר הסלולר שלכם מגיעה התראה שאתם עומדים להיקלע לפקק תנועה. ההתראה נשלחה באמצעות טכנולוגיה שמפעילה חברת התעופה, שלטיסה שלה אתם עלולים לאחר. איך היא יודעת להזהיר אתכם? היא קיבלה מידע על המיקום שלכם, לאחר שאישרתם לה גישה אליו, ועכשיו היא מציעה לכם מסלול שבו תוכלו לחמוק מעומס התנועה.

בהמשך, אותה טכנולוגיה יכולה לראות שעברתם את הבדיקה הביטחונית ואתם מתקרבים לטרקלין של חברת התעופה. המערכת עושה חישוב מהיר: היא רואה שיש עוד 90 דקות עד לטיסה, מחשבת שהמרחק שלכם משער העלייה למטוס הוא כ-5 דקות, בודקת מה התפוסה בטרקלין - ושולחת לכם הודעה בנוסח: "נוסע יקר, אתה מוזמן להיכנס לטרקלין שמימינך וליהנות מהמזון והמשקאות".

אלה רק שתי דוגמאות קטנות שהציג בראיון ל-TheMarker ינס בישופ, המנהל המסחרי של קבוצת לופטהנזה, לאופן שבו הוא רואה את עולם התעופה העתידי. מבחינתו, המטרה היא אחת: להפוך את כל חוויית הטיסה למותאמת באופן אישי לנוסע. בלופטהנזה קוראים לחזון הזה "פרויקט סמייל", והקונצפט שלו הוא ליצור פרסונליזציה של חוויית הטיסה, שמתחילה עוד לפני שהלקוח רכש את כרטיס הטיסה ומסתיימת רק כשהוא מגיע ליעד.

התוכנית אמורה לשפר את חוויית הלקוח של נוסעי לופטהנזה, אך גם להועיל לא מעט להכנסות הקבוצה - שבדומה לחברות תעופה אחרות, כבר לא מסתמכת רק על כרטיס הטיסה להגדלת רווחים, ומשתמשת באמצעים כמו דרבון לקוחות להיכנס לטרקלין בתשלום, מניעת איחורים של לקוחות לטיסה ומניעת המתנות מיותרות של מטוסים בשדה התעופה, וכן בהצעות לשדרוג כרטיסי הטיסה.

"אם אני יודע שללקוח חשוב שיהיה יותר מקום לרגליים, ויש בטיסה שלו מחלקת פרימיום, למה שלא נציע לו כמה ימים לפני הטיסה לשדרג את המושב שלו בתשלום? זה נותן הרבה ערך מוסף לחוויית הנסיעה", אומר בישופ. "אם נראה שהלקוח חוזר על פעולות מסוימות שוב ושוב, או משתמש בשירות מסוים בתכיפות, נדע להציע לו את זה מבעוד מועד - ולא מוצר אחיד (One Size) שאותו כולם מקבלים".

500 מיליון יורו בחממת חדשנות

בישופ הגיע לישראל לפני כשבועיים לביקור בן יממה אחת בלבד, שבו קיים סדרת פגישות עם סטארט־אפיסטים מקומיים במטרה לאתר שותפים טכנולוגיים חדשים. לופטהנזה השקיעה בשנים האחרונות רבות בחדשנות טכנולוגית ובהפיכת ממשק הרכישה והטיסה לאישי יותר. בשנה שעברה אף הקימה הקבוצה חממת חדשנות בברלין, שבה התחייבה להשקיע 500 מיליון יורו עד 2020.

ינס בישופ ביקורו בישראל
אייל טואג

בביקור הקצר שלו בישראל, נפגש בישופ בין היתר עם ענבל אריאלי, מבכירי Start-Up Nation Central - מיזם שמחבר בין יזמי טכנולוגיה לחברות שונות. אריאלי הציגה בפני בישופ פרזנטציה על ישראל כאומת הסטארט־אפ - ונראה כי הוא נכבש בקסמי החדשנות המקומית.

בפני בישופ הוצגו שלוש חברות סטארט־אפ - ואף שאת שמותיהן לופטהנזה מסרבת לחשוף, החברה מציינת כי בישופ התרשם מהמיזמים והוציא הנחיה לחממת החדשנות של הקבוצה בברלין להדק את הקשרים עם ישראל ולאתר מיזמים ישראליים נוספים.

"לופטהנזה רוצה לראות איזה פתרונות טכנולוגיים יש ליזמים הישראלים שיכולים להתאים לקבוצה", אמר בישופ עם הגעתו לישראל. "אני מעוניין לבדוק אם יש אפשרות להתחבר לחברות מקומיות, שיכולות להציע פתרונות שישפרו את הנוחות של הלקוחות שלנו. הגעתי לכאן כדי לראות מה קורה בישראל, לקבל את האנרגיה האמיתית של המקום, וגם לבחון את סצינת הסטארט־אפים המקומית, בעיקר בתל אביב, שהבנתי שהיא מעניינת מאוד".

כבר כיום עומדת לופטהנזה בקשר עם יזם הטכנולוגיה הישראלי יוסי ורדי באמצעות DLD בגרמניה, ועם חברת Ripples, שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת להדפיס תמונות על קצף החלב של קפה הפוך. לופטהנזה חתמה עם החברה על הסכם שיתוף פעולה, שבמסגרתו יוצבו בטרקלינים שלה מכונות שבהן יוכלו נוסעים להדפיס תמונות מהנייד על גבי קצף הקפה ולזכות בחוויה מהנה בזמן שהם ממתינים לטיסה.

הדפסה על קצף החלב בטכנולוגיה של חברת ריפלס, המוצעת בטרקלינים של לופטהנזה
סטים סי סי

השביתה הארוכה בתולדות לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מורכבת מחברות התעופה לופטהנזה, סוויס, אוסטריאן איירליינס, בריסל איירליינס, ג'רמן ווינגס ואחרות. היא מפעילה כיום 69 טיסות שבועיות מישראל לאירופה - משם ממשיכים רבים מהנוסעים ליעדים רחוקים יותר.

בשבוע שעבר התמודדה לופטהנזה עם השביתה הארוכה בתולדותיה. איגוד הדיילים העצמאיים לא הגיע להסכמות עם החברה ואלה השביתו חלק נרחב מפעילותה במשך שישה ימים. התוצאה היתה ביטול של כ-4,700 טיסות ופגיעה ביותר מחצי מיליון נוסעים שהיו אמורים לטוס עם החברה, בהם גם נוסעים מישראל.

לפי נתוני רשות שדות התעופה (רש"ת), תנועת הנוסעים בטיסות של חברות הקבוצה בישראל נמצאת במגמת עלייה. בעשרת החודשים הראשונים של 2015 חלה עלייה של 16.5% בתנועת הנוסעים של לופטהנזה בנתב"ג, 3% בתנועת הנוסעים של חברת סוויס, 45% בבריסל איירליינס ו–56% בג'רמן ווינגס. באוסטריאן איירליינס, לעומת זאת, נרשמה ירידה של 1% בתנועת הנוסעים מתחילת השנה.

אתם מתכננים לפתוח יעדים חדשים לטיסות מישראל?

"אולי נגדיל את התדירויות, אבל כרגע אין החלטה בעניין".

תחזירו את המטוסים רחבי הגוף לטיסות שלכם מישראל?

"אני מבין שלקוחות במחלקות עסקים היו רוצים כיסאות רחבים יותר, ואנו בוחנים את הנושא, אבל כרגע אין כל החלטה בעניין. אצל המתחרים שלנו די מקובל לראות מטוסים צרי גוף. כשרואים מטוסים רחבי גוף שטסים מתל אביב לאירופה, רואים במקביל גם חברות שמתקשות להציג רווחיות".

סוכני הנסיעות נאבקים בעמלה החדשה

את הרצון ליצור ממשק ישיר מול הלקוח לקחה לופטהנזה צעד אחד קדימה, כשפירסמה ביוני הודעה שהרעידה את עולם התיירות. הקבוצה החליטה לגבות 16 יורו בגין כל הזמנת כרטיס טיסה שיירכש דרך מערכת ההפצה העולמית (GDS) שעמה עובדים סוכני הנסיעות. כלומר, כל נוסע שמעוניין לטוס באחת מחברות הקבוצה - יצטרך לשלם עמלה של 16 יורו אם יבצע הזמנה דרך סוכן, אלא אם כן הסוכן יספוג חלק מהעמלה. לעומת זאת, מי שיזמין את הטיסה ישירות מלופטהנזה - יהיה פטור מהעמלה.

למה החלטתם לגבות עמלות על הזמנות מסוכני נסיעות?

"אם מדברים על פתרונות חדשים לתעשיית התעופה, אז זה אחד מהם. אנחנו רוצים להמציא מחדש את שיטת המכירות כדי להציג את המוצרים שלנו באופן יעיל יותר. חברות התעופה משתמשות בטכנולוגיה ישנה, שבה הן לא יכולות להראות ללקוחות מה שיש להן להציע. כשמישהו מזמין חדר במלון, הוא יכול לקבל את כל המידע על החדר. לעומת זאת, מי שמזמין טיסה, אינו יודע אם יטוס במטוס ישן או חדש, אם המושבים טובים או לא, ומה המזון שיוגש בטיסה - כך שכל היתרונות של חברת התעופה אינם באים לידי ביטוי.

"חברות ה–GDS משתמשות בטכנולוגיה ישנה ויקרה, שעליה לופטהנזה צריכה לשלם עמלה של 18 יורו על כל כרטיס שנמכר דרכן - וזה יקר מדי. אנחנו יכולים לעשות את אותו דבר בעלות של 
2 יורו בלבד במכירה ישירה, ולהציג את המוצרים שלנו טוב יותר".

המהלך של לופטהנזה הוביל איגודי סוכני נסיעות באירופה להגיש תלונה ב–European Commission נגד לופטהנזה בטענה כי המהלך נוגד את התקנות האירופיות במכירת כרטיסי טיסה.

סוכני נסיעות רבים חשו שאתם מכריזים עליהם מלחמה.

"הסוכנים חשובים לאסטרטגיית המכירות שלנו, הם שותפים שלנו. עם זאת, מערכות ה-GDS יצרו מצב שאנחנו נמצאים בזירה יקרה וללא פרסונליזציה של הלקוח. אנחנו לא רוצים לפגוע בסוכנים, אבל צריך למצוא דרך לעבוד יחד בפלטפורמות מודרניות יותר, שמאפשרות לנו להיות בקשר עם הלקוחות ולהציג את המוצרים טוב יותר. הסוכנים לא צריכים להיפגע מהמהלך".

מלבד החשש לפגיעה בסוכנים, שלקוחות יעדיפו לוותר עליהם בהזמנת טיסות לופטהנזה, קיים גם חשש הפוך - והוא שבעקבות העמלה, לקוחות שמזמינים דרך סוכני הנסיעות יעדיפו לטוס עם חברות מתחרות. ואולם בישופ טוען כי המכירות לא נפגעו כתוצאה מהעמלה, ומפנה אותנו לדו"חות הכספיים של הקבוצה, המתייחסים לרבעון השלישי השנה, שלפיהם הקבוצה הרוויחה ברבעון 794 מיליון יורו - לעומת 561 יורו ברבעון המקביל ב-2014.

חברות תעופה נוספות יילכו 
בדרך של לופטהנזה?

"יש חברות תעופה שעדיין כרוכות בחוזים מול חברות GDS ולא יכולות לצאת מהם - כך שלא כל חברה יכולה באופן מיידי ללכת בדרכנו. עם זאת, בכנס הכללי השנתי של ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א, שהתקיים במיאמי ביוני, נערך פאנל בהנחיית כתב BBC מייקל קסט. בקהל היו 125 מנכ"לי חברות תעופה מכל העולם, וקסט ביקש שכל מי ששוקל ללכת בדרך של לופטהנזה, ירים את ידו. 97 ידיים הורמו באוויר - וזה מבחינתי עדות לכך שאנחנו בדרך הנכונה. אני חושב שחברות תעופה רבות יילכו בדרכנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#