האפליקציה הזו רוצה לשים קץ לבעיית התקיפות המיניות בקמפוסים בארה"ב - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האפליקציה הזו רוצה לשים קץ לבעיית התקיפות המיניות בקמפוסים בארה"ב

נפגעות תקיפה מינית רבות חוששות לדווח על תקריות בשל תגובת הנגד השלילית החריפה שהן עשויות להיתקל בה; האתר של קליסטו מציע להן דיווחים אנונימיים שיוגשו לרשויות רק כאשר ידווח על תקיפה נוספת מצד אותו אדם

4תגובות

בעיית התקיפה המינית בקמפוסי המכללות בארה"ב הפכה להיות נושא בוער עבור מנהלי המוסדות והרגולטורים שלהם. שאלה אחת חוזרת שוב ושוב בדיון בנושא: מדוע סטודנטיות וסטודנטים אינם מדווחים יותר על התקפות?

לפי סקר שבוצע באחרונה ב-27 מכללות, כרבע מהסטודנטיות לתואר ראשון ומסטודנטים שהזדהו כחד-מיניים או טרנסג'נדרים אמרו כי חוו יחסי מין שלא בהסכמה או מגע בלתי רצוי מאז הגיעו למכללות. אך מרביתם אמרו כי לא דיווחו על כך לגורמים רשמיים במוסד או לשירותי תמיכה כלשהם. יש מי שחשבו כי התקריות לא היו חמורות מספיק. אחרות אמרו כי לא חשבו שיאמינו להם או חששו מהשלכות חברתיות שליליות. חלקן חשבו כי יהיה זה קשה מדי רגשית.

כעת, במאמץ להרחיב את האפשרויות העומדות בפני סטודנטיות, ולספק לבתי ספר נתונים מוצקים יותר, סטארט-אפ שלא למטרות רווח בסן פרנסיסקו פיתח מערכת דיווח מקוונת על אלימות מינית בקמפוס. הסטארט-אפ – Sexual Health Innovations – מספק אתר בשם Callisto בו יכולות סטודנטיות במכללות המשתתפות לדווח אנונימית על פרטי תקרת של תקיפה מינית. האתר שומר את הדיווחים עם תגיות זמן. זה מאפשר לסטודנטיות להחליט בשלב מאוחר יותר האם ברצונן לדווח על התקרית בבתי הספר – באמצעות הזדהות בכתובת הדואר האלקטרוני שסופקה להן על ידי המכללה – או להוריד את המידע ולקחת אותו ישירות למשטרה. האתר גם מציע מערכת זיהוי התאמה באמצעות ניתן לבחור לדווח על תקרית בבית הספר באופן דיגיטלי רק אם מישהי אחרת כבר ציינה את אותו התוקף בדיווח נפרד.

ההנחה של קליסטו היא שיש סטודנטיות שיעדיפו בתחילה לתעד תקיפה מינית באתר חיצוני מאשר ללכת ישירות לדווח על כך לגורמים במכללה, אם בטלפון או באופן אישי. "אם את צריכה להיכנס לבניין כדי להגיש את הדיווח, את יכולה ללכת רק בשעות מסויימות, ואת לא יודעת עם מי את צריכה לדבר, עם כמה אנשים צריך לדבר או מה הם ישאלו", אומרת ג'סיקה לאד, מייסדת ומנכ"לית החברה, בראיון שהתקיים באחרונה בניו יורק. "באינטרנט, אפשר למלא טופס בכל שעה ביממה ומכל מקום, וללחוץ על מקש".

צילום מסך של עמוד הבית במערכת הדיווח של קליסטו
Sexual Health Innovations

קליסטו היא חלק מגל אפליקציות ואתרים המנסים לתקוף פנים שונים של בעיית התקיפות המיניות בקמפוסים. חלק מהמכללות והאוניברסיטאות השיקו אפליקציות חיצוניות המאפשרות לסטודנטיות לראות מפות של ריכוזי פשעים, לדווח על פעילות חשודה, לבקש הסעה משירותי הביטחון של הקמפוס או לאפשר לחברות לעקוב אחר תנועותיהן בעת ההליכה הביתה. בתי ספר רבים מבקשים כיום מסטודנטים להשתתף בתכניות הכשרה המציגות מצבים שונים של תקיפה מינית, אלימות במערכת יחסים ויחסי מין ללא הסכמה.

מוסדות ההשכלה הגבוהה משיקים יותר ויותר תכניות שכאלה, כדי לעמוד בחקיקה כמו Title IX, חוק פדרל האוסר על אפליה מגדרית בתכניות חינוך המקבלות מימון פדרלי. חלק גדול מפעילות זו מגיע בתגובה למכתב שפירסם ב-2011 משרד החינוך האמריקאי, לפיו על המכללות ליצור קמפוסים נקיים מאלימות מינית, או לסבול קנסות ועונשים אפשריים. המכללות מנסות גם להתמודד עם הסיכונים התדמיתיים שבהאשמות סטודנטיות על טיפול לקוי של המוסד במקרים של תקיפות מיניות. נכון ל-4 בנובמבר, משרד החינוך חקר 175 מקרים של אלימות מינית ב-146 מוסדות השכלה גבוהה.

חלק מהכלים החדשים נראים כמו הגירסאות הדיגיטליות לעמדות הטלפונים הפנימיים בקמפוסים שנועדו להזעיק עזרה או לדווח על תקרית – לרוב אחרי שצצה בעיה כלשהי. אך קליסטו מציגה עצמה כמערכת דיווח מתקדמת יותר ורגישה במיוחד לסטודנטיות שעברו טראומה. לאד אמרה כי הרעיון למערכת דיווח מקוונת עלה בדעתה לאחר שהותקפה בהיותה סטודנטית בפומונה קולג' בקליפורניה.

"עברתי את תהליך הדיווח, ומצאתי שהוא מחליש וטראומתי בפני עצמו", אמרה. "התחלתי לחשוב מה היה יכול לעזור לי". עד כה, האתר גייס כמעט 400 אלף דולר מהזרוע הפילנתרופית של גוגל, Google.org, ומתורמים נוספים. בסמסטר הנוכחי, שני בתי ספר – פומונה קולג' ואוניברסיטת סן פרנסיסקו – החלו לנסות את קליסטו. קומץ סטודנטיות באוניברסיטת סן פנסיסקו כבר השתמשו באתר להגשת דיווחים לרשויות המוסד.

אך גם אם סטודנטיות בוחרות שלא להגיש דיווחים רשמיים על התקריות, האתר מתכוון לחלוק את הנתונים הכוללים עם המוסדות, כדי לסייע להם לזהות דפוסים ומגמות שעשויים לסייע להם במאמצי המניעה שלהם. "אני חושבת שיכול להיות שימושי לראות אם יש דיווחים על תאריכים מסויימים או בעקבות אירועים מסויימים בקמפוס או בסן פרנסיסקו", אומרת ג'ולי אוריו, סגנית זמנית של הממונה על איכות חיי הסטודנטים באוניברסיטת סן פרנסיסקו.

האתר גם מדגים כמה מהאתגרים שעשויים לעמוד בפני סטארט-אפים המנסים ליישם תובנות מתחום התנהגות הצרכנים לבעיות חברתיות מקובעות. אחת האפשרויות שמציעה קליסטו היא מערכת התאמת התקריות שלה – בה סטודנטית יכולה לבקש מהאתר לשמור מידע על תקיפה ולדווח עליה למכללה רק אם מתקבל דיווח נוסף על אותו תוקף. הרעיון אינו רק לזהות תוקפים סדרתיים. במכללות, בהן מי שעברו תקיפה מינית פעמים רבות מכירות את התוקפים, הוא גם מאפשר לצמצם את החשש כי הראשונה שתאשים מישהו בתקיפה עשויה לסבול מתגובה חברתית חריפה.

לאד אומרת גם כי יתכן שלסטודנטיות תהיה יותר מוטיבציה לדווח על תקריות אם הן חושבות שזה יעזור לנפגעות תקיפה אחרות. "פירוש הדבר שמישהו הוא איום לקהילה שלי, ולא רק עליי", היא אומרת.

אך לפחות בגלגולה הנוכחי, למערכת ההתאמה חסרונות אפשריים. באחד מבתי הספר הבוחנים את קליסטו, למשל, האתר מבקש מסטודנטיות להגיש רק פיסת מידע מזהה אחת לזיהוי התקופים: קישור לעמוד הפייסבוק של הוקף. גישה זו שולחת סטודנטיות שחוו זה עתה תקיפה מינית לחשבון הפייסבוק בו הן עשויות לראות תמונות של התוקף ושל החברים המשותפים שלהם.

"זה גורם מרתיע מובנה בפני דיווח", אמר קית היאט, מנהל תכנית הטכנולוגיה במרכז לזכויות אדם בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי. "מתחילים לדמיין את ההשלכות האפשריות של דיווח".

לאד אמרה כי היא וצוותה התייעצו עם נפגעות תקיפה מינית בעת פיתוח האתר, וכי הן לא ראו בזיהוי באמצעות פייסבוק בעיה. היא הוסיפה כי הצוות עבד עם המכללות כדי לקבוע את אמצעי הזיהוי המתאים ביותר לקמפוס שלהם.

בעיה גדולה יותר היא בכך שבאופן בלתי מכוון, אפשרות ההתאמה של קליסטו עשויה לחזק למשה את המסר החברתי כי לנפגעות תקיפה מינית מוטב שלא לדווח עד שמישהי אחרת מותקפת ומדווחת על כך. האתר אמנם מכיר במציאות בה מי ששוקלות להגיש תלונה על תקיפה חוששות – בצורה סבירה – כי לא יאמינו להן, "אך זה עשוי לחזק את הגישה הרווחת כי נשים זקוקות לראיות נוספות על עדותן כדי שיאמינו להן" אומר היאט. "קצת מעציב שאנחנו חיים בעולם בו דבר כזה נחוץ", הוסיף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#