הטרוריסטים מנצלים 
את הגבולות המחוררים של אירופה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטרוריסטים מנצלים 
את הגבולות המחוררים של אירופה

עוד לפני שמתבררות ההשלכות של מתקפת הטרור הקטלנית ביותר באירופה מאז הפיגוע במדריד ב-2004, כבר ברור שהיא תחריף את תחושת המשבר בכל הנוגע לגבולות היבשת. אם מתקפות כאלה יימשכו - הן יהיו הרסניות גם מבחינה כלכלית

תגובות

סדרת פיגועי הטרור שלשום בפריז, שגבתה את חייהם של 129 בני אדם לפחות, היתה תרחיש אימה ששירותי המודיעין הזהירו מפניו שנים. עוד מאז מתקפת הטרור של הארגון הג'יהאדיסטי במומבאי לפני שמונה שנים, שבה נרצחו 166 אנשים ונמשכה ארבעה ימים, היו באופן קבוע מזימות למתקפות דומות שנחשפו בזמן או התגלו כאזעקות שווא.

הגורמים שהגבירו בבירור את פגיעותה של אירופה למתקפות כאלה הם מלחמת האזרחים המתמשכת על סף דלתה בסוריה ועליית דאעש כמגנט אפילו חזק יותר לג'יהאדיסטים פוטנציאליים מאשר אל־קאעדה. בזמן שהגרעין של אל-קאעדה באזורים השבטיים של פקיסטאן נפגע בהתקפות מל"טים אמריקאיים, דאעש רק התחזק. עם ההשתוללות בעיראק בקיץ האחרון, השאיפות להקים ח'ליפות והגישה לרשתות החברתיות שבה הוא מפרסם את הצלחותיו ומעשיו הברבריים, דאעש הקצין, גייס והכשיר אלפי מוסלמים אירופאים צעירים, רבים מהם בצרפת.

תושב שטוקהולם מניף את דגל צרפת בהפגנת הזדהות, אתמול. הקדמה הטכנולוגית קמה על יוצרה
אי־אף־פי

למגויסים האלה קל הרבה יותר לנסוע למעוז דאעש ברקה שבסוריה באמצעות רכישת כרטיס טיסה לטורקיה ולאחר מכן נסיעה ברכב, מאשר לחזור לבתיהם. כוחות הביטחון והמשטרה עושים כל שביכולתם כדי לעקוב אחריהם ולהביא אותם לדין אם יש בידיהם ראיות. אבל לפי הערכות, לפחות מחצית מהג'יהאדיסטים שהגיעו לסוריה בארבע השנים האחרונות חזרו קשוחים ואכזריים יותר, ומחוברים לרשתות תמיכה שמשתמשות באמצעי הטכנולוגיה החדישים ביותר. בצרפת ובבריטניה יש 400–500 אנשים כאלה.

עליהם אפשר להוסיף מספר לא ידוע של קיצוניים שמעולם לא עזבו את הבית, אך השתכנעו מהזרם הבלתי־פוסק של תעמולה ג'יהאדיסטית במדיה החברתית לבצע מתקפות בודדים. אף שאיוב אל־ח'זני, הצעיר שניסה לרצוח נוסעי רכבת בבלגיה באוגוסט, היה בעל אזרחות מרוקאית, הוא יכול היה באותה קלות להיות מקומי שעבר הקצנה. סוכנויות המודיעין מתייחסות למחבלים בודדים כאל בעיה אקוטית במיוחד, בגלל חוסר היכולת לצפות את מעשיהם והקושי לעקוב כל הזמן אחר כל מי שהוא בעל פוטנציאל לבצע מתקפות כאלה.

זהותם של המחבלים מסדרת הפיגועים בפריז עדיין לא ידועה, אבל עוד לפני שדאעש נטל אחריות למתקפה, ניתן היה לזהות כי התיאום והיעילות האכזרית שבה בוצעו הפיגועים הגיעו מהארגון. יהיה גם מפתיע אם לא יתגלו משתפי פעולה שנתנו להם תמיכה ותשתיות.

מה שבוודאי ידאיג במיוחד את הרשויות הוא השאלה כיצד מתקפה מורכבת כל כך תוכננה ובוצעה, ככל הנראה בלי שנראו סימנים מפורטים על מסכי הרדאר שלהן. אף שבשבועות האחרונים היו חששות מפני מתקפה כזו, זה לא דבר חדש - התרעות ביטחוניות נשמעות לעתים קרובות, ורבות מהן מתגלות כהתרעות שווא.

אם זה נכון, כפי שדיווחים ראשוניים טוענים, שסוכנויות המעקב המערביות לא הצליחו לזהות את ה"רחשים" שבדרך כלל קודמים למתקפה גדולה (כמו אלה שנשמעו לפני פיצוץ המטוס הרוסי בסיני לפני שבועיים), הרי שזה מדאיג מאוד. תכנון המתקפות של יום שישי בלילה בוודאי נמשך כמה שבועות, וכנראה היו מעורבים בהן יותר מאשר רק המחבלים שביצעו אותן (יש הגורסים כי המתקפה בוצעה כתגובה על חיסולו של "ג'ון הג'יהאדיסט" על ידי מל"ט אמריקאי ביום חמישי, אך אלה רק ספקולציות).

באחרונה גבר החשש מכך שיכולת ההצפנה החזקה שמוטמעת בסמארטפונים ואפליקציות הודעות כדי להגן על פרטיות המשתמשים היא גם מתנה לטרוריסטים שרוצים "להיות באפלה" כשמבצע כזה מתוכנן. רשויות הביטחון בצרפת ובבריטניה קיבלו סמכויות חדשות להאזין לחשודים, אבל גם עם הסמכויות האלה ייתכן שהן משתרכות מאחור במרוץ החימוש הטכנולוגי מול הטרוריסטים.

חרדה מפני 
"אויב שבפנים"

עדיין מוקדם מדי לדעת מה יהיו השלכותיה של מתקפת הטרור הקטלנית ביותר באירופה מאז פיצוץ הרכבת במדריד ב-2004. אולם היא בוודאי תחריף את תחושת המשבר בסוגיית גבולותיה החיצוניים המחוררים של אירופה והגבולות הפנימיים הלא־קיימים. החשש שבין המוני הפליטים שבורחים מסוריה לאירופה יהיו גם לוחמים מנוסים שרוצים להזיק לה כשתהיה בידם ההזדמנות הוא מוצדק. המתקפה גם תחמיר את החרדה מפני "אויב שבפנים" שנמצא במלחמה הן מול המנהגים האירופיים והן מול מדיניות חוץ שנתפשת כ"אנטי־אסלאם". לתוכניות אנטי-רדיקליזציה שיש כמעט בכל מדינה באירופה שבה חיה אוכלוסייה מוסלמית גדולה יש כוונה טובה, אך יעילותן מוטלת בספק. וברחבי אירופה לא חסרים פוליטיקאים פופוליסטים ששמחים לנצל את מה שקרה ביום שישי בלילה לטובת עמדותיהם.

השאלה הגדולה יותר היא מה, אם בכלל, אירופה יכולה לעשות כדי להפחית את הסיכון להישנותן של מתקפות כאלה. מאמץ מתואם יותר להביא לסיומה של המלחמה בסוריה ולחסל את ח'ליפות המדינה האסלאמית עשוי לעזור לצמצם את זרם הפליטים, אך כנראה לא יסיר את האיום. דאעש עלול להתמקד אף יותר במתקפות נגד "האויב המרוחק".

אחד החששות הגדולים טמון בזמינות של כלי נשק אוטומטיים באירופה (אם כי, למרבה המזל, לא בבריטניה, שבה חוקי הנשק מחמירים) והדרך שבה ניתן להעביר אותם ממדינה אחת לאחרת. אם מתקפות טרור בהיקף גדול יתחילו להתרחש כמעט בכל מקום שבו מתאספים אנשים, מאצטדיוני ספורט, דרך תחנות רכבת ועד אולמות מופעים וכנסים פוליטיים, האם אירופה תצטרך להשתמש בעריה הגדולות בסריקות ביטחוניות כמו בישראל? זה לא יתקבל על הדעת מבחינה פוליטית, ויהיה הרסני מבחינה כלכלית, וההמחשה הברורה ביותר לכך שהטרוריסטים ניצחו.

הרבה יהיה תלוי בהיקף ובעיתוי של האסון הבא. החיים נוהגים לחזור לשגרה די מהר. אבל אם רשויות הביטחון באירופה, שעשו עבודה טובה בשמירה על ביטחון אזרחיהן בעבר, לא יהיו מסוגלות למנוע ממתקפות מסוג זה להיהפך לאירוע שגרתי, יהיה לאזרחים קשה מאוד לשמור על קור רוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#