הטרגדיה היוונית: הסיוע רק מחמיר
 את נטל החובות של המדינה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטרגדיה היוונית: הסיוע רק מחמיר
 את נטל החובות של המדינה

רוב הסיוע שהועבר ליוון הוזרם לבנקים. מאז 2010 קיבלה יוון 227 מיליארד יורו משאר מדינות גוש היורו ומקרן המטבע ■ הבנקים לא החלימו דיים כדי להתחיל להלוות כסף ולאושש את הכלכלה, והשקעות זרות לא זרמו כמעט

3תגובות

ב–2010 היו מנהיגי גוש היורו וקרן המטבע הבינלאומית מבוהלים מהאפשרות שיוון תכריז על חדלות פירעון ותגרום הפסדים עצומים לבנקים ומשקיעים באירופה. החוב הוחזק ברובו על ידי בנקים יווניים וזרים, והיה חשש שיוון עלולה להיהפך לליהמן ברדרס של אירופה.

אם היו מאלצים את הבנקים לספוג את ההפסדים על האג"ח היווניות, "ההשלכות היו חמורות ומיידיות על מערכת הבנקים ביוון, שלא לדבר על התפשטות הזעזוע", אמר ג'ון ליפסקי, סגן יו"ר קרן המטבע באותה עת.

כדי למנוע מיוון לחדול פירעון, הנושים העניקו לאתונה חבילת חילוץ של 110 מיליארד יורו במאי 2010. אולם זה לא הרגיע את החששות שמדינות אחרות יגיעו לחדלות פירעון. בעקבות זאת קיבלו גם אירלנד ופורטוגל חבילות חילוץ. בקיץ 2011 שוב קרבה יוון לחדלות פירעון וקיבלה חילוץ שני, של 130 מיליארד יורו, שעד כה לא נמסר במלואו. במקום למחוק את חובותיהן של המדינות החלשות - הנוהל המקובל כשמדינה לווה יותר משהיא יכולה לפרוע - שאר מדינות גוש היורו וקרן המטבע למעשה הלוו להן עוד כסף. אחת המטרות היתה להגן על הבנקים האירופיים שקנו אג"ח יווניות, איריות ופורטוגליות. ב–2012 אכן ספגו הבנקים והמשקיעים תספורת, במסגרת הסדר חובות ששילם להם חצי מערכן הנקוב של אחזקותיהן.

אי־אף־פי

רוב הסיוע שהועבר ליוון הוזרם לבנקים. מאז 2010 קיבלה יוון 227 מיליארד יורו משאר מדינות גוש היורו ומקרן המטבע. 48 מיליארד יורו הוזרמו להיוון מחדש של הבנקים, לפי מקרו־פוליס, חברת מחקר מאתונה. 120 מיליארד יורו ויותר הוזרמו לפרוע חובות וריבית - 35 מיליארד יורו לבנקים שספגו הפסדים מהשקעה באג"ח יווניות. בנוסף, הבנק המרכזי של אירופה סיפק יותר מ–130 מיליארד יורו בהלוואות לבנקים היווניים, כולל 90 מיליארד יורו במזומן חירום לטווח קצר. לממשלת יוון אחזקות רוב בשלושה מארבעת הבנקים הגדולים ביוון. התמוטטותם היתה יכולה להיות קטסטרופלית עבור הכלכלה היוונית המקרטעת.

אולם הבנקים לא החלימו דיים כדי להתחיל להלוות כסף ולאושש את הכלכלה, והשקעות זרות לא זרמו כמעט. גרוע מכך, הכסף שניתן לבנקים לא היה מתנה, אלא חוב, ולכן החוב של יוון רק גדל. בתוך כמה שנים, לפי תחזיות קרן המטבע מ-2015, החוב של יוון יגדל לכפליים מהתוצר הכלכלי שלה.

חבילת החילוץ החדשה, טוענים כלכלנים, תשפר את המצב. 25 מיליארד יורו יוזרמו למימון חילוץ הבנקים, שנמצאים במצב קשה עוד יותר לאחר שיוונים רבים משכו פיקדונות במיליארדי יורו. שאר 86 מיליארד היורו ישמשו לפירעון חובות וריבית לנושים, במיוחד הבנק המרכזי וקרן המטבע, לפי חברת המחקר אוקספורד אקונומיקס. "הם לווים כסף חדש כדי לפרוע חוב ישן. זאת המלכודת שהם נפלו אליה", אמר אשוקה מודי, לשעבר כלכלן של קרן המטבע שמלמד כיום בפרינסטון. "הטרגדיה היוונית היא שאין מרוויחים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#