פרסי נובל נוסח עמק הסיליקון: המיליארדרים חילקו 22 מיליון דולר למדענים "רוק סטארים" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרסי נובל נוסח עמק הסיליקון: המיליארדרים חילקו 22 מיליון דולר למדענים "רוק סטארים"

סרגיי ברין, מארק צוקרברג ואחרים העניקו אתמול את פרסי פריצת הדרך ■ אחד הזוכים: תלמיד תיכון

4תגובות

כמה מבכירי תעשיית ההיי-טק העולמית חילקו אתמול פרסים בסכום כולל של 21.9 מיליון דולר לפיזיקאים, מתמטיקאים, חוקרי מדעי החיים ואפילו תלמיד תיכון אחד, על פריצות הדרך המדעיות  שלהם.

פרסי פריצת הדרך, שחולקו בטקס בסגנון האוסקר במאונטיין וויו שבקליפורניה, החלו להיות מחולקים ב-2012 לאחר שיזם האינטרנט הרוסי יורי מילנר הודיע כי יחלק לתשעה פיזיקאים תיאורטיקנים פרס של 3 מיליון דולר כל אחד, בטענה כי פיזיקאים ראויים למעמד של כוכבי רוק ולכן יש לשלם להם בהתאם ולחגוג את הישגיהם. ביחד עם מילנר מעניקים את הפרס גם סרגיי ברין מגוגל, אן וויצ'יצקי מ-23andme, ג'ק מא מעליבאבא ואשתו קתי ז'נג ומארק צוקרברג מפייסבוק ואשתו פרסילה צ'ן. לאורך השנים הורחב הפרס גם לתחומי מדעי החיים והמתמטיקה.

טקס פריצת דרך מדעיתיו-טיוב

השנה הוענקו שבעה פרסים בסך 3 מיליון דולר כל אחד, אשר אחד מהם התחלק בין 1,300 פיזיקאים. פרס נוסף של 500 אלף דולר התחלק בין שמונה חוקרים בשלבים ראשוניים, ופרס של 400 אלף דולר הוענק לתלמיד התיכון.

"בעצם קריאת התגר על ההנחות המקובלות והרחבת הידע בטווח הארוך, מדענים יכולים לפתור את הבעיות הגדולות ביותר של זמננו", אמר צוקרברג בהודעה שפרסם. "פרס פריצת הדרך מכבד הישגים במדעים ובמתמטיקה כך שנוכל לעודד את יותר מחקרים פורצי דרך ולחגוג מדענים כגיבורים שהם באמת".

מדעי החיים: מכבים ומדליקים התנהגות כמו במתג

הזוכים בתחום מדעי החיים הם קארל דיסרות, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, ואדוארד בוידן, פרופסור ב-MIT, שקיבלו 3 מיליון דולר על חלקם בפיתוח אופטוגנטיקה, טכניקה שמאפשרת למדענים להשתמש באור כדי להדליק ולכבות נוירונים וקבוצות של נוירונים. הטכניקה הזו חשובה לחקר המוח, משום שהיא מאפשרת כך לחוקרים לבחון רעיונות לגבי האופן שבו המוח פועל. באחד הניסויים הצליחו חוקרים לכבות ולהדליק התנהגות אגרסיבית אצל זבובים, ובאחר השפיעו כך על צמא אצל עכברים.

מכבים ומדליקים נוירוניםיו-טיוב

זוכה נוסף בתחום מדעי החיים, ג'ון הארדי, זכה על תרומתו למחקר מחלת האלצהיימר. הארדי החל לחקור בסוף שנות ה-80 משפחה שבה חמישה מתוך עשרה אחים חלו באלצהיימר, מחקר שהוביל לגילוי מוטציה גנטית שגורמת למחלה. הגן הזה היה פרסנילין, והפרוטאין היה עמילואיד. כל אדם במשפחה שירש את הגן ייצר כמות גדולה מדי של עמילואיד ולקה במחלה. לראשונה, מדענים הבינו מה מתחיל את התהליך הנוראי של הרס תאי מוח במחלת האלצהיימר. ולראשונה הם יכולים היו לחקור את המחלה בחיות מעבדה ולהשתמש בכלי המדע כדי לחפש תרופה.

הילרי סוואנק (משמאל), פרופ' הלן הובס ומארק צוקרברג על השטיח האדום לפני טקס פרסי פריצת הדרך לשנת 2015
גטי אימג`ס

מוטציה שגורמת לכולסטרול גבוה

הלן הובס מהמכון הרפואי של אוניברסיטת טקסס סאותווסטרן זכתה בפרס על חקר הכולסטרול. היא ועמיתיה גילו כי מוטציה בגן PCSK9, שאחראי על ויסות רמת כולסטרול ה-LDL ("הכולסטרול הרע") בגוף, גורמת לכך שלאנשים יש רמות גבוהות מדי של LDL שעלולות לגרום להתקף לב ושבץ. התגלית הזאת הובילה לפיתוח תרופות להורדת הכולסטרול.

הלן הובס, חוקרת כולסטרוליו-טיוב

גנטיקה של מומיות וניאנדרתלים

סוונט פאבו, מנהל מכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה מהפכנית בלייפציג שבגרמניה, זכה בפרס על מחקרו בתחום הגנטיקה האבולוציונית.  בתחילת שנות ה-80 הוא ערך את המחקר הראשון שלו על חומר גנטי במומיה ממצריים העתיקה. בעקבות הצלחתו במחקר זה הוא בחן גם מאובנים ישנים יותר – של בעלי חיים ולאחר מכן של בני אדם. ב-1997 פאבו ועמיתיו מצאו חלקי די.אן.איי במאובנים ניאנדרטליים. בשנים האחרונות הם הצליחו לשחזר במלואו את הגנום של האדם הניאנדרטלי באותו דיוק כמו גנום של אדם חי.

1,300 ציידי נייטרינו

פרס הפיזיקה הוענק לכל קהילת 1,300 הפיזיקאים שעמלו במנהרות תת קרקעיות ומערות במהלך שני העשורים האחרונים לחקור את חלקיקי הנייטרינו. נייטרינו הוא החלקיק החמקמק של העולם התת-אטומי. הם עוברים כמו רוחות רפאים דרך גופנו וכמו אור ירח דרך חלונות. הם החלקיק הנפוץ ביותר לצד פוטונים, חלקיקי האור, והם הקשים ביותר לתצפית. חמשת הצוותים שזכו בהכרה הם: סופר-קמיוקה בקמיוקה, יפן; מצפה הנייטרינו סדברי באונטריו; ניסוי כור הנייטרינו דאיה ביי בסין; גלאי הנייטרינו קמאלאנד בטויאמה, יפן; ו-KEK ביפן. כתוצאה ממחקר שערכו צוותים אלו, יודעים כיום כי לנייטרינו יש מסה כוללת הדומה לזו של כל הכוכבים ביקום, וכיצד פועלת השמש. שניים מהחוקרים במעבדות הללו, טקקי קג'יטה וארתור ב. מקדונלד זכו בפרס נובל לפיזיקה בחודש שעבר על תגליותיהם.

ציידי נייטרינויו-טיוב

יריעות רב ממדיות

בתחום המתמטיקה זכה איאן אגול מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שהתמקד במחקרו ביריעות (manifold) של ארבעה ממדים או פחות, תחום מחקר שידוע כטופולוגיה בממד נמוך. יריעה מתייחסת לכל אובייקט שנראה שטוח במבט מקרוב, אך במבט כולל הוא בעל תכונות מורכבות יותר. כך, למשל, במשך מאות שנים אנשים חשבו שכדור הארץ שטוח משום שבמבט מקרוב – מה שהם רואים סביבם – הוא כזה.

חקר Manifoldיו-טיו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#