"הדבר הכי טוב באקלים שלנו הוא מיזוג האוויר" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הדבר הכי טוב באקלים שלנו הוא מיזוג האוויר"

מחקר חדש קובע כי טמפרטורות גבוהות או נמוכות באופן חריג פוגעות בכלכלה, וככל שהן ייהפכו לשכיחות יותר, כך הפגיעה תהיה קשה יותר ■ המדינות העשירות נלחמות בכך בעיקר באמצעות קירור מקומות העבודה - אך גם הן חייבות להתגמש ולמצוא פתרונות

תגובות

"תמיד כדאי לארוז סוודר", המליץ איש עסקים מקומי אחד למבקרים בסינגפור, "מכיוון שהדבר הטוב ביותר במזג האוויר שלנו הוא מיזוג האוויר". ראש הממשלה הראשון של סינגפור, לי קואן יו, היה ודאי מסכים - הוא ראה במזגן ההמצאה הטובה ביותר של המאה ה–20. פוליטיקאי סינגפורי אחר העיר בעבר כי אלמלא קירור מלאכותי, עובדים מקומיים עדיין היו "יושבים מתחת לעצי הקוקוס", במקום במפעלי ההיי־טק.

סינגפור עשירה מספיק בשביל לצנן את החללים הפנימיים שלה. אינדונזיה השכנה לא. כלכלנים חשבו בעבר כי כוח המיזוג הרב יותר של מדינות עשירות יצמצם את הנזק שנגרם לכלכלותיהן על ידי ההתחממות הגלובלית. השוואה על־מדינתית שפורסמה ב–2012 מצאה כי לא נראה שטמפרטורות גבוהות פוגעות בצמיחה במדינות עשירות, אך כן במדינות עניות. קשה להשוות את השפעת הטמפרטורות על צמיחה במדינות חמות וקרות באופן ישיר, משום שיש יותר מדי משתנים. במקום זאת, המחקר השווה צמיחה במדינה מסוימת בשנים חמות לעומת שנים קרות יותר. הוא מצא כי במדינות עניות, טמפרטורות גבוהות יותר היו קשורות בצמיחה אטית יותר. אך מדינות עשירות מסוימות צמחו מהר יותר בשנים חמות מסוימות ובשנים קרות מסוימות, כך שלא ניתן היה לקבוע קשר בין טמפרטורות לצמיחה בעולם המפותח.

גל חום באיטליה. בחורה עומדת מול מאוורר
אי־פי

מחקר שפורסם באוקטובר במגזין "Nature" חולק על ממצא זה. המחברים, מרשל בורק, סולומון הסיאנג ואדוארד מיגל, חושדים כי הכלכלנים חיפשו משהו לא נכון: יחס ישיר בין טמפרטורה לצמיחה. במקום זאת, הם בחנו טמפרטורה אופטימלית, מתוך הנחה כי קור חריג יכול לפגוע בצמיחה באותה המידה כמו חום חריג. וזה בדיוק מה שמצאו: שנים חמות מהרגיל סייעו למדינות, עשירות ועניות כאחת, עד לטמפרטורה שנתית ממוצעת של 13 מעלות צלזיוס, שממנה, מזג האוויר החם מתחיל לפגוע בצמיחה. זה איפשר לחוקרים להסיק מסקנות לגבי ההשפעות האפשריות של התחממות גלובלית: בברזיל, למשל, עלייה של 3 מעלות צלזיוס תוביל לירידה של 3% בתמ"ג.

בטווח הטמפרטורות האופטימלי

מה שנראה כעמידות לחום של מדינות עשירות מקבל הסבר פשוט יותר. מכיוון שחלקן, כמו גרמניה וצרפת, נמצאות בצד הקריר של הטווח האופטימלי, כך בשנים חמות הן צומחות מהר יותר. אחרות, כמו ארה"ב ואוסטרליה, נמצאות בצד החמים של הטווח, ולכן דועכות עם עליית הטמפרטורות.

בתוך מחוזות מסוימים בארה"ב למשל, כל יום חם (עם ממוצע טמפרטורות של 24–27 מעלות ב–24 שעות) מוריד את ההכנסה הממוצעת לנפש באותו יום ב–20%, לפי מחקר של המכון הלאומי למחקר כלכלי (NBER) שביצע הסיאנג עם טטיאנה דריוגינה. ימים חמים במיוחד (יותר מ–30 מעלות) מפחיתים את ההכנסה לנפש ב–28%. כשבחנו את ההשפעה הממוצעת של עליית הטמפרטורות על מדינות עשירות כקבוצה, תגובות חזקות אלה נוטרלו.

אובך באינדונזיה
בלומברג

באופן אירוני, העובדה כי הטמפרטורות בעולם משתנות הובילה כלכלנים מסוימים להטיל ספק בתוצאות אלה, מכיוון שפירושן שאין נקודת השוואה. אך יש די ראיות לכך שיש טמפרטורות אופטימליות ברמת המיקרו. יבולים, למשל, משגשגים כשלא חם או קר מדי. גם עובדים יעילים יותר בתנאים מתונים. חיל הים הבריטי הזמין את המחקר הראשון על טמפרטורה ופריון בשנות ה–40. באחד הניסויים, מפעילי מורס הוכנסו לחדרים בטמפרטורות שונות. מי שהיו בחדרים שחוממו ל–40 מעלות צלזיוס שגו פי עשרה יותר ממי שהיו בחדרים שחוממו ל–30 מעלות צלזיוס.

בדומה, מחקר שפורסם ב–"Journal of Labour Economics" מצא כי עובדי בנייה, ייצור ותחבורה בארה"ב הצליחו לעבוד שעה פחות בממוצע ביום כשהטמפרטורות היו יותר מ–29 מעלות צלזיוס. ככל ששכיחות הימים החמים תגבר, יהיה צורך ביותר עובדים לסיום אותו הפרויקט, או שיהיה צורך לשלם להם יותר כדי לשכנעם לעבוד יותר שעות - כמו עובדים שמקבלים שעות נוספות על משמרות לילה. מגזרים שבהם עובדים חשופים למזג האוויר מעסיקים 28% מכוח העבודה האמריקאי, לפי מחקר חדש שבחן כיצד השינוי האקלימי צפוי להשפיע על הכלכלה האמריקאית.

קר אך יקר

מדינות יכולות לנסות למתן את השפעות ההתחממות, אך יקר לצנן דברים. בסינגפור, מיזוג אוויר אחראי ל–40% מצריכת החשמל של בניינים. אם לא ייעשה דבר לבלימת ההתחממות הגלובלית, העולם יסבול מגידול של 83% בצריכת החשמל ב–2010–2100, רק בשל השימוש המוגבר במיזוג אוויר, מאווררים ומקררים, לפי מחקר שפורסם בכתב העת "PNAS" במארס על ידי לוקס דיוויד ופול גרטלר.

ריצ'רד טול, מאוניברסיטת סאסקס, מציין כי בתים ומשרדים במדינות קרות בנויים כדי לשמר חום, עם הרבה חלונות הפונים דרומה. שיפוץ מבנים אלה עשוי לסייע בקירור, אך בעלות גבוהה.

יש דרכים רבות אחרות שבהן ההתחממות הגלובלית יכולה לפגוע במדינות עשירות מלבד הצניחה בפריון הקשורה בירידת הטמפרטורות. השינוי האקלימי לא רק יחמם את כדור הארץ - הוא גם יוביל לעלייה בגובה פני הים ולתופעות של מזג אוויר קיצוני, כמו סופות הוריקן. מכיוון שערים גדולות רבות נמצאות על חופים, הן יזדקקו להגנה. כלכלנים סביבתיים עובדים עשרות שנים על חישובים ליום הדין, למשל, בעיסוק בשאלה אם מוטב להקים הגנות יקרות מפני שיטפונות למתחם העסקי של סינגפור, או לאפשר לו להיחרב.

מעבר לכך, גם אם מדינות עשירות יצליחו להתמודד עם ההשפעות החמורות ביותר של ההתחממות הגלובלית, עדיין יהיו השלכות על הכלכלה שלהן. המסחר עם מקומות פגיעים יותר ייחלש, ומספר הפליטים יגדל.

ועידת האקלים בפריז בדצמבר אמורה להעלות תוכניות שימנעו תוצאות כאלה. הממצאים החדשים על ההשפעות של הטמפרטורות הגבוהות אמורות לתת למדינות עשירות תמריץ נוסף להתפשר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#