הרומן של ארה"ב עם מיזוגי הענק בוגד בעיקרון התחרות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרומן של ארה"ב עם מיזוגי הענק בוגד בעיקרון התחרות

בתעשיות רבות, כמו תעופה, טלקום, בריאות ובירה, מיזוגים ורכישות העצימו את כוח השוק של תאגידים גדולים בעשורים האחרונים - ופגעו בשוויון ובצרכנים ■ על הרגולטורים להחמיר בבואם לאשר מיזוגים

בתעשיות רבות, כמו תעופה, טלקום, בריאות ובירה, מיזוגים ורכישות העצימו את כוח השוק של תאגידים גדולים בעשורים האחרונים. בשל כך נפגעו הצרכנים וככל הנראה הוחמר אי השוויון, כך מראה מחקר חדש.

מחקר זה של הכלכלנים ג'ייסון פורמן ופיטר אורזג, מראה כי הקונסולידציה הזאת הביאה ככל הנראה לתשואות על-נורמליות עבור תחומי עסקים מסוימים - כלומר תשואות שגדולות פי 10 מהתשואה החציונית, לעומת פי 3 בשנות ה-90 המוקדמות. המגמה הזאת תרמה לגידול באי־שוויון בהכנסות באמצעות הגדלת הכנסתם של מנהלים בכירים ובעלי מניות של אותם עסקים ביחס לשאר.

חנות של חברת ורייזון בניו יורק, ארה"ב
אי–פי

בנוסף, שני פרופסורים למימון באוניברסיטת דרום קליפורניה מעריכים כי כמעט שליש מהתעשיות בארה"ב סבלו מריכוזיות גבוהה ב–2013, לעומת רבע מהן ב-1996, לפי וול סטריט ג'ורנל. אלה מגמות שמעוררות דאגה אצל רבים, במיוחד בקרב מחוקקים בקונגרס ופקידים בחטיבת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים, בנציבות הסחר הפדרלית וסוכנויות ממשלתיות אחרות, שבוחנות מיזוגים. מתחוור והולך כי אותן רשויות אישרו יותר מדי מיזוגים. הדבר נכון במיוחד בתקופות ממשל רפובליקאי ואצל שופטים שמרנים, שקנו את התפישה המפוקפקת כי קונסולידציה מובילה ליעילות גדולה יותר ושהשוק החופשי יכול לתקן כל בעיה.

בתקופת ממשל בוש הבן, לדוגמה, הורשתה וירלפול לרכוש את מאיטאג - אף ששתי החברות שלטו ב-75% מהשוק של מוצרי החשמל הביתיים. באותו ממשל עברה תעשיית הסלולר מעבר משש חברות לאומיות לארבע. שתי הגדולות, ורייזון ו-AT&T שולטות כיום ב-70% מכל המנויים.

Getty Images

ממשל אובמה אינו דוגמטי כל כך בגישתו לשוק החופשי, אך אישר בקלות כמה מיזוגים גדולים - ובהם שני מיזוגים של חברות תעופה: יונייטד וקונטיננטל ואמריקן ו-US. כיום מטיסות רק ארבע חברות לאומיות את רוב הנוסעים בטיסות פנים, לעומת שש כשברק אובמה נכנס לבית הלבן. הן גם שולטות בשערים ובתורי נחיתה והמראה רבים כל כך, שחברות תעופה אחרות לא יכולות להתחרות בהן ברצינות.

מייקרים את המוצר בלי חשש מאובדן הלקוח

כשיש פחות מתחרים, עסקים שהתמזגו יכולים להעלות מחירים בקלות יתרה בלי לחשוש מאובדן לקוחות. חברות כאלה יכולות לבצע תיאום באופן מפורש או משתמע עם שאר השחקנים בתעשייה כדי לתאם מחירים או רמות ייצור. משרד המשפטים חוקר, למשל, חשדות שחברות התעופה הגדולות הסכימו ביניהן שלא להוסיף טיסות, כדי שמטוסיהן ימשיכו להיות מלאים ומחירי הכרטיסים גבוהים.

מיזוגים מובילים למיזוגים נוספים. בתעשיית שירותי הבריאות, חברות ביטוח גדולות כמו אנתם ואטנה אומרות שעליהן לגדול כדי שיהיה להן מינוף גדול יותר במשא ומתן עם בתי חולים וספקי שירותים - שגם הם גדלו באמצעות מיזוגים ורכישות בשנים האחרונות. וולגרינס, רשת בתי המרקחת הגדולה בארה"ב, הכריזה בשבוע שעבר על כוונתה לרכוש את רייט אייד, המתחרה. אנליסטים אומרים כי העסקה תאפשר לה לדרוש תנאים טובים יותר מחברות תרופות גדולות וקופות חולים. ואולם המיזוג יקטין את הבחירה של הצרכנים ועלול להוביל למחירים גבוהים יותר.

קיומן של חברות ספורות ששולטות על תעשייה מקשה על יזמים להקים עסקים חדשים בתחום. קצב הקמת עסקים חדשים בכלכלה פחת והלך משנות ה–70, לפי מירשם האוכלוסין. ב-2013 היה הקצב 10.2%, לעומת 17.1% בשנות ה–70.

חברות דומיננטיות נזהרות מכוח רב מדי

הצבת רף משפטי גבוה יותר בפני מיזוגים תוכל להגביל את הקונסולידציה בעתיד ולהשיב יותר דינמיות לכלכלה. מחלקת ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים ניצחה בשנים האחרונות בכמעט כל התנגדות שהגישה למיזוגים. המחלקה ונציבות התקשורת הפדרלית מנעו מקומקסט לקנות את טיים וורנר כייבל ואת AT&T מלרכוש את טי־מובייל.

ואולם המחלקה לא נוקטת עמדה קשוחה בדרך כלל. היא איפשרה לאמריקן איירליינס ו-US איירווייס להתמזג לאחר שהסכימו למכור כמה שערים ותורי נחיתה והמראה לחברות תעופה אחרות. הרגולטור לא היה צריך להתפשר כל כך מהר ועל כל כך מעט.

הקונגרס צריך לבחון את האפשרות לחזק את חוקי ההגבלים העסקיים. הוא יכול, למשל, לדרוש מרגולטורים לשקול אם מיזוגים בתעשיות ריכוזיות הם לטובת הציבור — ולא רק אם הם לא יפגעו בצרכנים. נציבות התקשורת כבר משתמשת במבחן כזה כדי להעריך עסקות טלקום ומדיה, בין היתר, במטרה לבחון אם מיזוג כזה יגביל את מגוון הדעות במדיה. למרבה הצער, הקונגרס אינו צפוי לאמץ את חקיקה של הגבלים בזמן שהרפובליקאים שולטים בשני בתיו.

בהתחשב בריכוזיות הגבוהה גם כך בתעשיות רבות, פקידי הממשל חייבים לחקור היטב חברות שמנצלות את כוחן לרעה. במקרים קיצוניים, חוקי ההגבלים העסקיים מאפשרים לפקידים לדרוש פירוק של חברות, כפי שעשה משרד המשפטים למונופול AT&T ב-1974 (התביעה יושבה ב–1982 והחברה פורקה ב-1984). ואולם יהיה קשה יותר להשתמש בכלי הזה כעת, מכיוון שרוב החברות הדומיננטיות נזהרות שלא להגיע לרמה דומה של כוח בשוק. בשל כך מוטלת על הרגולטורים המשימה להיות זהירים עוד יותר בבחינתם מיזוגים.

השווקים פועלים בצורה הטובה ביותר כשיש תחרות בריאה בין עסקים. בתעשיות רבות מדי, התחרות הזאת כבר לא קיימת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#