למרות ההאטה של סין - הונג קונג מתעקשת שהיא השער לאסיה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות ההאטה של סין - הונג קונג מתעקשת שהיא השער לאסיה

מרגרט פונג, מנכ"לית לשכת הסחר של הונג קונג, הגיעה לישראל לרגל פתיחת נציגות מקומית ■ המטרה שלה - לשכנע אנשי עסקים ישראלים שלא מדובר רק בעיר מדינה עם מרכז פיננסים חזק ■ "אי אפשר להשוות את טייוואן אלינו"

"אתה חושב שבישראל מתעניינים בכלל באסיה?" שאלה בהססנות מרגרט פונג, מנכ"לית החברה לפיתוח המסחר הבינלאומי של הונג קונג (HKTDC) בתום שעה של ראיון שעסק באופן מקיף בסחר בין הונג קונג לישראל ובין הונג קונג לכל העולם. רק בסופו העלתה פונג את השאלה שאולי הסגירה את החשש המרכזי שלה, כי אנשי עסקים ישראלים מתרכזים רק באירופה ובארה"ב.

את ביקורה בישראל ערכה פונג לכבוד פתיחת הנציגות הישראלית של HKTDC — חברה ממשלתית למחצה העוסקת בקידום סחר שירותים, מוצרים ועסקים מהונג קונג בעולם — שתפעל במסגרת חברת וולף תקשורת. בכך מצטרפת ישראל ל–29 מדינות שבהן נפתחה נציגות של HKTDC המפעילה 46 משרדים בכל העולם.

"אני חושבת שחברות ישראליות ממוקדות יותר בארה"ב ובאירופה מסיבות היסטוריות, אבל יש כל כך הרבה הזדמנויות באסיה שאתם צריכים להכיר, והונג קונג זה המקום להתחיל בו", אמרה פונג אחרי ששיבחה את תעשיית ההיי־טק הישראלית והסבירה למה חברות ישראליות צריכות לחפש מימון בהונג קונג.

מרגרט פונג
עופר וקנין

הונג קונג נחשבת לחלק מארבעת הנמרים האסיאתיים, יחד עם סינגפור, דרום קוריאה וטייוואן — כלכלות קטנות יחסית שצמחו במהירות רבה בין שנות ה–60 לשנות ה–90 של המאה הקודמת. ואולם לאחר הצמיחה החזקה, ואחרי שקיבעה את מעמדה כמרכז הפיננסים של אסיה, הונג קונג מאבדת קצת מדרכה ומנסה למצוא ייחוד כלכלי. ובכל זאת, הונג קונג ממוקמת במקום השביעי בדו"ח התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי — לעומת ישראל הממוקמת במקום 27. התמ"ג לנפש של הונג קונג במונחי שוויון כוח קנייה הוא קצת יותר מ–55 אלף דולר — במקום התשיעי בעולם, לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית ל–2014. ישראל נמצאת רק במקום 35.

פונג מודעת ככל הנראה לכותרות בעיתונים שמכריזות על האטה כלכלית במדינה האם של הונג קונג, סין, ומכריזה שהונג קונג היא לא השער רק לסין — אלא גם לכל אסיה.

"אם אתה איש עסקים שמחפש הזדמנויות בסין, ברור שהונג קונג היא השער", היא אמרה. "אם אתה רוצה לבדוק הזדמנויות בכל אסיה — גם אז הונג קונג היא השער, מפני שאנחנו מקושרים טוב מאוד מבחינה פיננסית ואסטרטגית במרכז אסיה". פונג מתגאה בקישוריות של שדה התעופה בהונג קונג לכל הערים המרכזיות באסיה במרחק טיסה ישירה אחת. היא משבחת גם את שיעור המס הנמוך ואת היחס הידידותי לחברות זרות הנרשמות בהונג קונג, שידועה כמרכז הפיננסים והשירותים של אסיה.

גם בתחום הזה יש להונג קונג תחרות. טייוואן, למשל, מכריזה שהיא השער האמיתי לסין.

"טייוואן לא ניתנת להשוואה אתנו", אמרה פונג, וטענה כי החיבור של הונג קונג לכל הערים המרכזיות באסיה טוב בהרבה מזה של טייוואן, שבעצמה מקדמת בשנים האחרונות תוכנית להתחרות בהונג קונג בדיוק בנקודה הזאת בעזרת שדה תעופה שאמור להיות הגדול באזור. "אנחנו יעילים מאוד, אנחנו מקושרים טוב מאוד, ואנחנו מובילים בתחום הזה על כל אחד אחר באזור".

מרכז עסקים בהונג קונג
בלומברג

האם השלטון הסיני בהונג קונג אינו עלול להיות גורם לדאגה בעבור משקיעים זרים?

"אם רשומות בהונג קונג 7,400 חברות זרות מכל העולם ורושמות ביצועים טובים מאוד, אני לא חושבת שחברה ישראלית צריכה לדאוג אם היא רוצה לפעול מהונג קונג", משיבה פונג. "הדבר החשוב ביותר בהונג קונג הוא שלטון החוק, וכולם מקבלים יחס שווה בפני החוק", היא הוסיפה והדגישה את המערכת המשפטית בעיר המדינה — שנפרדת לחלוטין ממערכת המשפט בסין, ולכן גם אמורה לטפל באופן מחמיר בהגנה על קניין רוחני. "אני חושבת שהונג קונג היא אחת מסמכויות השיפוט הבודדות בעולם עם צוות פיקוח לקניין רוחני. אנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה מאוד". לדבריה, "מערכת המשפט שלנו מבוססת על מערכת המשפט הבריטית, והיא תהיה מוכרת לאנשי עסקים ישראלים".

"רוצים להשקיע ולמשוך השקעות"

פונג שהתה בישראל לביקור קצר של כיומיים, שבמהלכם הציגו לה את תעשיית הטכנולוגיה הישראלית, שלדעתה יכולה לשמש כר פורה לשיתוף פעולה בין שתי הכלכלות, אבל היא חושבת שישראל אינה עושה מאמצי שיווק מספיקים כדי להציג לאנשי העסקים בסין את היתרונות הכלכליים של ישראל.

רוב היצוא הישראלי להונג קונג הוא של אבנים יקרות. ב–2014 היצוא הישראלי להונג קונג הסתכם לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב–6.1 מיליארד דולר, כשמתוכם יותר מ–5.6 מיליארד דולר היה יצוא של אבנים יקרות (יהלומים ואבני חן). היבוא באותה תקופה הגיע ל-2.1 מיליארד דולר.

לדבריה, הקריאות לחרם על ישראל לא הגיעו עדיין להונג קונג, "אבל אם להיות כנה, אין בהונג קונג היכרות טובה עם ישראל. מה שאנחנו רואים זה מה שמדווחים עליו בחדשות. לכן אני חושבת שצריך להגביר את המודעות. עכשיו, משפתחנו משרד בישראל, אנחנו צריכים להביא עסקים מישראל להונג קונג, כדי שלא יכירו את ישראל רק מהעיתונות ומ–CNN, ויגיעו למסקנה מוטעית על ישראל".

חלק מהרצון לחזק את הקשרים בין ישראל להונג קונג מתבטא בפתיחת הנציגות הישראלית החדשה, שלדברי פונג תפעל לזהות את החוזקות בכלכלה הישראלית והדרכים לייבא אותן להונג קונג. הכוונה היא לא ליבוא מודלים, אלא לניסיון למשוך עסקים וחברות ישראליות להונג קונג. במקביל, ינסה המשרד לזהות איך ניתן להגדיל את היצוא מהונג קונג לישראל. "אנחנו רוצים להשקיע, אבל גם למשוך השקעות. לכן אנחנו צריכים להבין מה החוזקות של המקום לפני שנוכל ממש נוכל לקשר את ישראל לכל אסיה", היא אמרה.

לדבריה, הונג קונג היא לא רק מרכז פיננסי, אלא גם מרכז טכנולוגי ויצרני שיאפשר להרחיב את התחרות בשוק הישראל. דוגמה לכך היא מביאה בפיתוח הנמלים של חברת האצ'יסון וומפואה של איש העסקים לי קאשינג, שידוע בישראל בעיקר בזכות השקעותיו בטכנולוגיה. האצ'יסון עוסקת באופן נרחב בפיתוח נמלי ים — מה שיכול לפי פונג לעניין את השוק הישראלי.

גם פיתוח תחבורה ציבורית הוא תחום מרכזי של חברות הונג קונגיות — תחום נוסף שיכול לעניין את השוק הישראלי על רקע הקמת הרכבת הקלה בגוש דן. "מערכת התחבורה הציבורית שלנו היא מובילה עולמית — ואנחנו עוזרים לנהל לא רק את המערכת בהונג קונג, אלא גם בלונדון, בשטוקהולם ובמקומות אחרים".

"בסין צריך גם 
לתת לקהילה"

לטענתה, חברות ישראליות יכולות להשתמש בידע שצברו אנשי עסקים הונג קונגיים גם בפיצוח השוק הסיני. "כשאתם מגיעים לסין אתם צריכים להבין את התרבות כדי שתוכלו לשווק את הדברים כמו שצריך".

מה יכולים להיות הקשיים בהבנת התרבות הסינית?

"אנחנו מבינים אותה טוב יותר, מפני שאנחנו סינים ואבות אבותינו הגיעו מסין. אבל יש הבדלים בהתפתחות של הונג קונג ושל סין, וגם ביננו יש פערים, אבל לפחות אנחנו חולקים את השפה ואת ההיסטוריה. צריכים להבין שמנקודת מבט סינית, אתה לא רק צריך להרוויח, אלא צריך גם לתת לקהילה. הרבה חברות לא מוכרחות לתרום לקהילה, אבל רוצות לעשות את זה על ידי בניית בית ספר או מתקנים אחרים שיעזרו לקהילה שממנה הן הגיעו.

"אני חושבת שהונג קונג היא כמו המערב. אם אתה מנהל עסקים עם הונג קונג כבר הרבה זמן, תדע איך לדבר עם אנשי עסקים מהונג קונג — גש ישר לעסקים, ואז אפשר להתחבר, זו הגישה של הונג קונג, שדומה אולי לארה"ב".

ומה קורה בסין עצמה?

"בסין צריך לבנות קודם אמון. אם אתה לא באמת מכיר את האנשים, אז הם יהיו מנומסים מאוד ולא יגידו מיד 'לא', אבל זה לא אומר שהם יגידו 'כן'. הם צריכים לדעת קודם מי אתה ומה הכוונות שלך. אם אתה ישיר מאוד ותיגש ישר לעסקים — זה יכול לסיים את ההתקשרות. אתה צריך להשקיע זמן בהכרת האנשים. אנשי עסקים מהונג קונג עושים בדיוק את אותו הדבר.

"זו תרבות שונה מאוד, וכל מה שאנחנו יודעים מישראל זה מה שקוראים בעיתונים או רואים בטלוויזיה — וצריך לעשות משהו כדי שגם הסינים יכירו מיהו האדם שעמו הם עושים עסקים לפני שהם יתחייבו. גם אחרי זה הייתי ממליצה ללכת צעד נוסף ולהבין למה הם מתכוונים כשהם אומרים 'כן' — מפני ש'כן' בהונג קונג יכול להיות 'כן' בישראל ובארה"ב, אבל בסין זה יכול להיות משהו באמצע, מפני שהם פשוט לא רוצים להגיד 'לא' מוחלט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#