האם קצבאות רווחה באמת משחיתות את העניים? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם קצבאות רווחה באמת משחיתות את העניים?

למרות טענה כי קצבאות רווחה אחראיות לחוליים רבים בחברה, המציאות מעידה אחרת, ומתברר כי מקדמי טענה זו, במקום להילחם בעוני נלחמים בעניים

8תגובות

האם הרווחה משחיתה את העניים?

מעטים הרעיונות שכה מוטמעים בדמיון העממי האמריקאי כמו האמונה שסיוע ממשלתי לעניים רק מעודד התנהגות רעה. הרעיון אהוב במיוחד בחוגים שמרניים, כפי שמדגים צ'רלס מאריי מהמכון ליזמות אמריקאית, שהאשים את הרווחה כמעט בכל בעיה, מאבטלת צעירים גבוהה לגידול במספר ילדים מחוץ לנישואין. להשקפותיו שותפים, במידה, פוליטיקאים רפובליקאים, כמו מיט רומני, המועמד הרפובליקאי לנשיאות ארה"ב ב-2012, ופול ריאן, מי שכיום נחשב למועמד המוביל לקבל את תפקיד יו"ר בית הנבחרים.

אך אפילו פרנקלין דלאנו רוזוולט, אבי ה"ניו דיל", כינה את הרווחה "משמידה נרקוטית של הרוח האנושית". והיה זה הנשיא הדמוקרטי ביל קלינטון ששם קץ "לרווחה כפי שאנחנו מכירים אותה".

כיום, כמעט 20 שנה לאחר שביל קלינטון חתם על חוק ששם קץ לקצבאות המזומנים הפדרליות למשפחות מעוטות הכנסה עם ילדים, טענה זו הפכה להנחת יסוד המשפיעה על מדיניות חברתית לא רק בארה"ב, כי אם ברחבי העולם.

אך במידה רבה, הנחה זו מוטעה. ניסיון אמיתי, מהמדינה העשירה בעולם עד הענייה בעולם, מעיד כי סיוע במזומנים יכול לעזור רבות לעניים וכי שחרורם ממה שנשיא ארה"ב רונלד רייגן כינה בשעתו "קורי העכביש של התלות" אינו תרופת הכסף לכל חוליי החברה.

מיליארד אנשים במדינות מתפתחות נהנים מרשת ביטחון חברתית כלשהי. לפחות סוג אחד של סיוע כספי ללא תנאי משמש ב-119 מדינות. ב-52 מדינות אחרות סיוע כספי מותנה בדרישות פשוטות יחסית, כמו רישום הילדים לבית ספר.

אבהיג'יט באנרג'י, מנהל מעבדת העוני במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), פירסם בשבוע שעבר מאמר עם 3 עמיתים, בו הם העריכו בזהירות את ההשפעות של 7 תכניות סיוע במזומן במקסיקו, מרוקו, הונדורס, ניקרגואה, הפיליפינים ואינדונזיה. החוקרים "לא מצאו ראיות מערכתיות לפיהן קצבאות מזומנים מניאות אנשים מעבודה".

דו"ח של הבנק העולמי מ-2014 בחן תכניות סיוע כספי באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית, ומצא כי בניגוד לסטריאוטיפ הפופולרי, הכסף לא בוזבז על דברים כמו אלכוהול וסיגריות. ובכל זאת, מציין באנרג'י, במדינות רבות "אנחנו נתקלים ברעיון כי קצבאות גורמות לאנשים להפוך לעצלנים". באנרג'י טוען כי השכיחות של הסלידה מרווחה בעולם עשויה להיות מתוצרת אמריקה. "להרבה ממשלות יש יועצים כלכליים עם תואר מארה"ב השותפים לאידיאולוגיה האמריקאית. ואידיאולוגיה חודרת הרבה יותר עמוק מהעובדות".

מה שמתסכל עוד יותר הוא שגם ההיסטוריה של הרווחה בארה"ב, ו"הרפורמה" שלה, לא תומכות בתפיסה הזו. למשל, אפשר לבחון את מספר האמהות החד-הוריות. כבר ב-1995, ניתוח של שיעורי הלידות לאמהות לא נשואות שביצעה הילרי הוינס מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, העלה כי תשלומי רווחה לא מביאים לגידול במספר המהות החד-הוריות. ב-20 השנים מאז לא ראינו כי הפסקת הקצבאות מצמצמת את התופעה.

הטענה כי קצבאות רווחה עשויות להפוך לדרך חיים שעוברת מדור לדור אף היא מוטלת בספק. עד לרפורמה במערכת הרווחה ב-1996, כ-40% מהאמריקאים הזכאים לקצבאות קיבלו קצבאות רק במשך שנה או שנתיים. רק בשליש קיבלו קצבאות במשך 5 שנים ומעלה.

מה לגבי משרות? אין כמעט ספק שקצבאות רווחה יכולות להניא אנשים מעבודה, בייחוד כאשר מקבלי הקצבאות מאבדים זכאות במהרה כאשר הם מתחילים להשתכר. אך גם ההשפעות האלה קטנות. למשל, ב-1983, רוברט מופיט, אז באוניברסיטת ראטגרס, העריך כי קצבאות רווחה מפחיתות תעסוקה בכ-4 שעות בשבוע, מתוך סך של 25 שעות.

"יש השפעה שלילית מסויימת, אך ההיקף הכלכלי שלה לא גדול", אומר ג'יימס פ. זיליאק, ראש המרכז למחקר העוני באוניברסיטת קנטאקי. "לרוב ההשפעות השליליות מוגזמות בשיח הפוליטי". מנגד, לקצבאות הרווחה יתרונות מאוד מוחשיים. מחקרים חדשים מראים כי קצבאות מזומנים בשלב מוקדם בחייהם של ילדים משפרים את תוחלת החיים שלהם, ההישגים האקדמיים שלהם והמצב התזונתי שלהם, כמ גם הכנסותיהם בבגרות.

מה השיגה הרפורמה במערכת הרווחה האמריקאית?

המטרה היסודית של הרפורמה – שילוב עניים בשוק התעסוקה – הייתה ראויה. בשנים המוקדמות של הרפורמה, נראה היה כי ההשפעות טובות מכדי להיות מיתיות. מספר המשפחות הזכאיות לקצבאות רווח צנח. היצע האמהות החד-הוריות המחפשות עבודה זינק. עוני הילדים ירד בחדות.

אך עם הזמן, היצע האמהות החד-הוריות נעדרות ההשכלה בשוק העבודה חזר לרמתו הקודמת. העוני זינק מחדש, וכך גם הלידות מחוץ לנישואין. לאחר הרפורמה, חוקרים עצמאיים רבים הסיכו כי הכלכלה החזקה של סוף שנות ה-90', בשילוב סובסידיות שכר גדולות יותר, היו אחראיות למרבית השיפור ההתחלתי. ואילו להחלפת קצבאות המזומנים בתכניות מדינתיות מוגבלות שהפחיתו את הגישה שלהם לסיוע ממגוון סיבות היה מחיר כבד, שהוטל בעיקר על העניים ביותר.

"מה שאיבדנו היה התחייבות לעניים בפניהם מחסומים משמעותיים בפני עבודה, בין אם בשל צורך בטיפול בילדים או נכויות פיסיות או נפשיות", אמר זיליאק. כאשר הגיע המיתון בעקבות המשבר הפיננסי, רבים מהאמריקאים העניים ביותר גילו כי הם נעדרי רשת ביטחון. "העוני החריף הושפע יותר מהזעזוע בשוק התעסוקה מאשר במשברים קודמים", אמרה הוינס.

מדוע דיון זה עוד רלוונטי? הראיות טרם מחזקות את האמונה הרווחת כי הרפורמה במערכת הרווחה הגדולה היא הצלחה גדולה. אסטרטגיית הרווחה אותה האשים מאריי בכל כך הרבה חוליים חברתיים מתה לפני שנים רבות. החלופה שלה זעירה באופן יחסי, ומספקת מזומנים רק לכרבע מהמשפחות העניות – וגם זה לרוב לא מספיק כדי להוציאן מהעוני. אך אמונה זו עדיין חזרה, כפי שעולה מהצעה שמקדם ריאן שתחליף את מרבית תכניות הסיוע הפדרלי במענקים למדינות שיחולקו רק על סמך עמידה בדרישות ממירות לעבודה.

אך בטרם ארה"ב הולכת בדרך זו, אולי הגיוני לבחון מחדש את ההנחה היסודית: שאנשים עניים אינם מסוגלים לנהוג בצורה אחראית, למצוא עבודה ולהישאר אם משפחתם, אלא אם זורקים אותם למים כדי ללמוד לשחות ללא תמיכה מהחברה.

בית באזור האפלצ'ים. בעבר האזור ידע שגשוג כלכלי, אך כיום התושבים עניים ומיואשים
TRAVIS DOVE / NYT


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#