עניים, תהיו טיפשים ותשתקו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עניים, תהיו טיפשים ותשתקו

בעוד שפערי ההישגים בין-גזעיים בארה"ב הצטמצמו, הפערים בתחום החינוך בין עשירים לעניים רק מתרחבים - ופוגעים בחלום האמריקאי ובניידות החברתית

6תגובות

בשנות ה–70 פצעי ההפרדה הגזעית בארה"ב עוד היו פתוחים. לילדים שחורים כמעט שלא היו את ההזדמנויות החינוכיות שעמדו בפני ילדים לבנים, פרט ליוצאי דופן בודדים.

תנועת זכויות האזרח, ביטול ההפרדה הגזעית בבתי הספר ותוכנית "המלחמה בעוני" (War on Poverty) סייעו להשוות במידה מסוימת את תנאי המשחק. הפערים הגזעיים בחינוך צומצמו משמעותית, למרות מכשולים לאורך הדרך. עד 2012 צומצמו הפערים בין ציוני המבחנים של ילדים שחורים בני תשע, 13 ו–17 בקריאה ובחשבון בכ–50% בהשוואה למצב לפני 30–40 שנה.

אי.פי

הישגים כאלה מפיחים תקווה באמונה ב"ארץ ההזדמנויות". הם בונים אמון בחינוך ככוח משווה שתורם לניידות כלכלית. "יש לנו היסטוריה מוצלחת בצמצום הפערים האלה", אומרת ג'יין ולדפוגל, פרופ' לעבודה סוציאלית באוניברסיטת קולומביה. ואולם נותרת השאלה: מדוע עצרנו שם?

החינוך כיום קריטי 
מאי פעם

למרות ההתקדמות בשיפור התוצאות החינוכיות בקרב ילדים שחורים בארה"ב, פערי ההישגים בין ילדים ממשפחות אמידות לילדים ממשפחות עניות גדולים מאי פעם, מציין שון רירדון מהמרכז לניתוח מדיניות חינוכית בסטנפורד. פערים גזעיים עדיין מכתימים את החברה האמריקאית, אך הם כבר אינם המפלגים העיקריים. האיום הגדול ביותר על החלום האמריקאי כיום הוא מעמד.

החינוך כיום קריטי מאי פעם. השכלה גבוהה נהפכה לתנאי כמעט הכרחי לניידות חברתית כלפי מעלה. גברים שרק סיימו 12 שנות לימוד משתכרים כיום חמישית פחות לעומת מקביליהם לפני 35 שנה. הפער בין שכר בוגרי האוניברסיטאות למי שלא סיימו אוניברסיטה גדול מאי פעם.

ואולם, ההשכלה הגבוהה בארה"ב היא יותר ויותר נחלת האליטות. ילדים להורים בעלי השכלה גבוהה נוטים פי שניים להגיע למוסדות להשכלה גבוהה מילדים להורים שסיימו תיכון בלבד, ופי שבעה ממי שלא השלימו 12 שנות לימוד.

רק 5% מהאמריקאים בגילי 25–34 שהוריהם לא סיימו תיכון הם בעלי תואר ראשון. לעומת זאת, הממוצע בקרב 20 מדינות בניתוח של OECD הוא כמעט 20%.

הבעיה אינה מתחילה במוסדות ההשכלה הגבוהה. בחודש שעבר פירסמו, ולדפוגל ועמיתים מאוסטרליה, קנדה ובריטניה, ספר שכותרתו "יותר מדי ילדים נותרו מאחור". הוא בחן את הפערים החינוכיים בארה"ב לאורך המחזור החינוכי של הילדים — מהיום שבו הם מתחילים גן חובה ועד לכיתה ח'. בספר נמצא כי המצב עגום כבר בגיל צעיר, והוא מחמיר לאורך הדרך.

למרות המאצמים הפער רק מתרחב

אי־פי

ביום שבו הם נכנסים לגן חובה, ילדים ממשפחות במעמד כלכלי־חברתי נמוך כבר מפגרים ביותר משנה אחרי ילדים של בוגרי אוניברסיטה, ברמה של הקריאה והחשבון שלהם. למרות המאמצים של מערכת החינוך הציבורית בארה"ב, כעבור תשע שנים, פער ההישגים הממוצע מתרחב בחצי עד שני שלישים משהיה בתחילה.

גם בעלי ההישגים הטובים ביותר מבין המגיעים מרקע מוחלש - אלה שנכנסים לגן חובה עם יכולת קריאה טובה כמו הילדים העשירים החכמים ביותר - מתחילים לפגר אחרי העשירים במהלך לימודיהם.

האתגרים העומדים בפני ילדים אלה לעומת עמיתיהם בני המזל והכסף, אדירים. הסיכוי של ילדים מרקע חברתי־כלכלי נמוך להיוולד לאם מתחת לגיל 20 גדול פי שבעה. רק מחציתם חיים עם שני הוריהם, לעומת 83% מהילדים של בוגרי 
אוניברסיטאות.

ילדיהם של הורים פחות משכילים סובלים משיעורי עודף משקל גבוהים יותר, בעיות חברתיות ורגשיות רבות יותר, ובריאות טובה פחות. מכיוון שהם הרבה יותר עניים, יש להם פחות יכולת להרשות לעצמם גן טרום־חובה פרטי או הזדמנויות העשרה אחרות - כמו שיעורים פרטיים, חוגי מוסיקה, אמנות או ספורט - דברים שהורים משכילים ואמידים יותר מרעיפים על ילדיהם.

אי־פי

כשילדים עניים נכנסים למערכת החינוך הציבורית, הם שוב מופלים לרעה. בצד הלא נכון של העיר, יש סיכוי גבוה בשליש כי לילדים בני 11 תהיה מורה צעירה מתחילה, לדברי ולדפוגל ועמיתיה. כמו כן, יש להם סיכוי גבוה יותר להישאר כיתה, מה שבסבירות גבוהה יפגע בהתפתחותם, לדברי החוקרים.

החינוך הציבורי, הממומן בעיקר באמצעות מסים על נדל"ן - השמנים יותר בשכונות יקרות יותר - נהפך יותר ויותר לגורם הממדר את בתי הספר בעלי המימון הנרחב יותר (בהם ילדי העשירים יכולים לשחק וללמוד יחדיו), מבתי הספר העניים יותר שבהם לומדים העניים, (שאליהם עדיין מגיעים יותר ילדים מרקע היספני או שחור).

עיקר הבעיה: צמצום פערים בגיל צעיר

המאמצים להתמודד עם האי־שוויון מביאים לרוב לתוצאה הפוכה. מחקר של רייצ'ל ולנטינו, שסיימה השנה את הדוקטורט שלה במדיניות חינוך באוניברסיטת סטנפורד, מצא כי תוכניות טרום־חובה ציבוריות הציעו לעניים ולבני מיעוטים חינוך באיכות נמוכה יותר.

ייתכן כי לתוכניות טרום־חובה המשרתות ילדים עניים ובני מיעוטים קשה למשוך מורות טובות; ייתכן כי קשה יותר לנהל כיתה שיש בה ילדים מאוכלוסיות מוחלשות; ייתכן גם כי מורות מציעות הוראה בסיסית יותר פשוט מכיוון שילדים מאוכלוסיות מוחלשות צריכים להשלים פערים - בכל מקרה, אומרת ולנטינו, "הפערים הם אדירים".

אפשר לטעון כי זו הבעיה הגדולה ביותר של החינוך. השקעה בצמצום פערי מיומנות - שקיימים כבר לפני גיל הקולג' - תהיה אפקטיבית יותר בהגדלת שיעור מסיימי קולג' מאשר השקעה בסבסוד קולג'ים קהילתיים לכל דורש, הלוואות משתלמות לסטודנטים או סיוע פיננסי נרחב לסטודנטים.

"אם היינו יכולים להשוות את ההישגים בגילי אפס עד 14", אומרת ולדפוגל, "זה היה משמעותי מאוד בצמצום הפערים בהרשמה לקולג' ובסיומו".

זה אפשרי. אוסטרליה, קנדה, ואפילו בריטניה, שבה פערי המעמדות ההיסטוריים היו גדולים, מצליחות להגיע לתוצאות שוויוניות בהרבה. המדיניות הדרושה מצריכה יותר משיפור ההוראה ותוכניות הלימוד, או השקעה בקידום תלמידים שמפגרים אחרי כיתתם. היא כרוכה גם בסיוע להורים: ללמד אותם שיטות הורות, להעלות את שכרם ולסייע להם במימוש הדרישות החופפות של עבודה ומשפחה.

ואולם הלחצים של עולמנו כיום, שבהם גדל האי־שוויון בהכנסות, מעלים ספקות לגבי יכולתנו לצמצם את פער החינוך. הורים עניים יותר ומשכילים פחות פשוט אינם עומדים בקצב של העשירים, המשקיעים סכומים גדולים כדי להבטיח שילדיהם מובילים במרוץ החיים. מערכת החינוך הציבורית בארה"ב אינה עומדת בלחצים המשעתקים את האי־שוויון מדור לדור.

לפני יובל, פער המיומנויות בין שחורים ללבנים היה גדול פי 1.5–2 מהפער בין ילד ממשפחה בעשירון העליון לבין ילד ממשפחה בעשירון התחתון, לדברי רירדון. כיום, פער המיומנויות בין עניים לעשירים גדול כמעט פי שניים מהפער בין שחורים ללבנים.

במלים אחרות, אף שפער הישגים אחד צומצם, פער אחר התרחב. התקדמות מסוג זה עשויה לשים קץ לתקווה ולאמונה בכוח המשווה של החינוך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#