האיש שיודע איך הופכים אתר חדשות מגמגם לגוף חדשות בינלאומי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

האיש שיודע איך הופכים אתר חדשות מגמגם לגוף חדשות בינלאומי

ג'ימי מיימן, ששינה את האפינגטון פוסט מ"סתם עוד אתר חדשות" לאתר שמושך 200 מיליון גולשים בחודש, מסמן את המטרה הבאה - ולשוק הטלוויזיה כדאי להתחיל לפחד ■ "הסלולר נהפך לפלטפורמה המרכזית של תוכן טלוויזיוני"

תגובות

טרנסקסואלית מזדקנת, אסירה אלימה שמדברת עם סחבת רצפה, ונשיא ארה"ב, שבכלל רצח מאהבת לפני זמן קצר ועכשיו מאוים על ידי אשתו חסרת המעצורים - כל אלה כיכבו בסדרות הבולטות בין המועמדות לפרסי האמי השנה. אלה הן "סדרות טלוויזיה" אף שהופקו בעבור גופים אינטרנטיים לחלוטין - החברות נטפליקס ואמזון, שהתחילו את דרכן כחברת לוגיסטיקה (נטפליקס) וכקמעונית וחברת לוגיסטיקה (אמזון).

הזכייה של הדרמות האלה בפרסים יוקרתיים ויכולתן לכבוש את הקהל הן רק דוגמה טרייה אחת לטלטלה שעוברת על עולם התוכן והתקשורת. כל גופי התקשורת עומדים כיום בצומת דרכים, וקשה להעריך איך ייראה עולם המדיה בעוד עשור.

AOL

כיום, כשלידיו של עיתונאי נופל מידע מעניין, הוא מתלבט מה לעשות קודם - לצייץ אותו מיד או לספר תחילה לעורך שלו. השינויים בעולם התקשורת אינם רק מנת חלקן של העיתונות הכתובה, המתקשה לבצע את המעבר לאינטרנט, או של רשתות הטלוויזיה המסורתיות, שאינן מצליחות להילחם בערוצי הכבלים. כיום גם רשתות הכבלים לא יודעות כיצד להתמודד עם כניסתם של שחקנים כמו נטפליקס ואמזון, וברשתות המדיה החברתית לא יודעים איך למשוך את הצעירים בעידן שבו כל אחד יכול להתחיל שידור חי מהסמארטפון מכל מקום.

בדיוק בצומת הזה עומד ג'ימי מיימן, לשעבר מנכ"ל האפינגטון פוסט, שאחרי עסקת הענק שבה ורייזון רכשה את AOL במאי מונה למנכ"ל חטיבת המותגים של הקבוצה. ב-2011 רכשה AOL את האפינגטון פוסט. מיימון אחראי כיום למשוך גולשים אל התוכן שמייצרת הקבוצה, לרבות שירות הווידיאו החדש שלה שאמור להתחרות בנטפליקס ובאמזון. בתקופתו בהאפינגטון פוסט הוא הצליח להגדיל את מספר המבקרים הייחודיים באתר מ-30 מיליון בחודש לכ-200 מיליון, וגם את מספר המדינות שבהן האתר פועל ל-15.

הנתונים של האפינגטון פוסט בולטים על רקע נתונים של מוסדות עיתונאיים ותיקים וחשובים שאינם מצליחים לעבור לפלטפורמה אינטרנטית באופן רווחי מספיק, כמו "ניו יורק טיימס". העיתון הניו יורקי סיים את הרבעון השני של 2015 עם 1.1 מיליון מנויים על המהדורה המודפסת והדיגיטלית, ועוד קצת פחות ממיליון מנויים בפלטפורמה הדיגיטלית בלבד. לדעת מיימן, הנתון הזה אינו מצדיק את מודל חומת התשלום שמפעיל העיתון.

"זה חשוב עבור החברה והדמוקרטיה שיהיו עיתונאים מקצועיים שישאלו שאלות", אומר מיימן בראיון שהתקיים בעת ביקורו בישראל בספטמבר בכנס החדשנות DLD. "זה לא נתון שיהיו לנו עיתונאים, מפני שמאחורי עיתונות צריך להיות מודל עסקי, ועם השינויים בתעשייה, צריך להבין מהו העסק ואיך להבטיח שהוא נשאר רלוונטי בלי לאבד את האובייקטיביות ואת המטרה הגדולה של העסק".

"גם 'ניו יורק טיימס' צריכים לחדש"

מיימן מציע כמה מודלים של עיתונות. האחד חינמי, כמו זה של האפינגטון פוסט, שגם לו יש כמה מגבלות. "כשעושים את זה, צריך להשקיע הרבה כסף בעיתונאים, בעורכים ובמערכת החדשות, צריך לעשות את זה בקנה מידה ענקי", אומר מיימן, ומספר איך מערכת האתר צמחה לכ-1,000 עיתונאים. "יש אולי חמישה או שישה מותגי עיתונות שמגיעים לקנה מידה כזה. האפינגטון פוסט הוא אחד מהם. אבל זה לא מתאים לכולם".

לעומת זאת, אומר מיימן, "יש את המודל של מנויים, וכרגע אין הרבה חברות שהיו מסוגלות להיכנס לתחום המקוון ולגרום למודל הזה לעבוד".

ב"ניו יורק טיימס" יחלקו עליך.

"הם לא יסכימו אתי והם לא צריכים להסכים אתי. 'ניו יורק טיימס' זה משהו אחר, אבל גם הם צריכים לחדש", טוען מיימן, ומצהיר שלדעתו מודל המנויים של העיתון הוותיק "אינו עובד".

"אלה שני הקצוות של הספקטרום", הוא אומר. "אנחנו צריכים למצוא דרך לחבר בין העולמות האלה". לדבריו, "רק גופי נישה יכולים לפעול כיום על פי המודל למנויים בתשלום. למשל, 'אקונומיסט' ו'פייננשל טיימס' הם עדיין בנישה ומכוונים לקהל מסוים מאוד. אנחנו צריכים מודל עסקי שאינו קשור רק בתוכן שצריך להתפתח. אני לא מאמין בעולם שמציב חומות תשלום מסביב לכל התוכן שלו, ואז גובה מאנשים כסף בעבור גישה חודשית. זה עולם ישן, שבו לוקחים את מודל הפרינט ומעבירים אותו לאינטרנט. למה לעשות את זה?"

בנקודה זו מציע מיימן מודל מתוחכם יותר לעיתונים, שבו גובים דמי מנוי רק עבור תוכן מסוים. לדבריו, יותר ויותר גולשים מוכנים לשלם על תוכן איכותי, אבל באופן מוגבל. "אם אתה מו"ל שרוצה לגבות כסף מהמנויים, אתה צריך לחשוב איך אתה אורז את התוכן ומאפיין אותו", אומר מיימן. "צריך למצוא את התחומים שבהם אתה רוצה להעמיק, ואז לארוז את זה כמו שצריך. זה קשור ליצירת נקודות מכירה מיוחדות עם תמחור נכון. בעולם הפרינט אני מבין למה יש מחיר קבוע לכל דבר, אבל בעזרת הטכנולוגיה אפשר לשנות את שיטות התמחור למחיר שמבוסס על נתוני צריכת התוכן של המשתמש. לא ראינו את זה עד היום. ראינו חומות תשלום וכדומה, אלה המודלים הקיימים".

לפי סקרים בעולם, יותר ויותר קוראים מקבלים את התוכן שלהם רק בטוויטר או פייסבוק.

"יש אנשים שרוצים לקבל מידע, ולא לקרוא רק כותרות. לפי סקר של רויטרס, שיעור האנשים שהיו מוכנים לשלם על תוכן איכותי הוא יותר מ-20%. הנתון נע לכיוון הנכון, אבל אני עדיין לא חושב שמודל התשלום ומודל אריזת התוכן הוא במקום הנכון. התוכן צריך להתפתח, האריזה צריכה להתפתח ושיטות התמחור צריכות להתפתח".

Johannes Wors?e Berg / AOL

אתה מתכוון לתוכן שיווקי?

"לא. עדיין צריך הפרדה. יש עיתונאים שכותבים ביום אחד תוכן שיווקי ולמחרת עבור עיתון. אני לא מאמין בזה. אני מאמין שעיתונאי צריך לעשות מה שעיתונאי עושה - לכתוב על המתרחש בעולם. מה שכן משתנה הוא התפקיד של העיתונאי.

"בעיתון מסורתי, בהתבסס על מה שקרה ב-50 השנים האחרונות, העיתונאי כתב את הכתבה, הקיש על אנטר במחשב ושלח לעורך - והוא החליט איפה הסיפור ימוקם בעיתון. אחרי שהעיתונאי לחץ אנטר הוא היה לא צריך לחשוב על זה יותר. זו מחשבה מיושנת. לא יכול להיות שעיתונאי יכתוב לעצמו ללא קהל.

"בקצה השני של הספקטרום, לא יכול להיות שיהיו רק קליק בייטס ("פתיונות קליקים" - כותרות מגרות במיוחד שנועדו למשוך כניסה של גולשים, ושהתוכן שמסתתר מאחוריהן אינו תואם תמיד את מידת העניין של הכותרת; י"פ), שיהיו רק כותרות מפוצצות בלי תוכן אמיתי. צריך למצוא את האיזון. צריך שיהיה קהל מצד אחד ותוכן מצד שני".

עידן הרשתות החברתיות פתח את האפשרות בפני אזרחים להציף בעיות ועוולות שבדרך כלל היו נחשפות על ידי עיתונאים, מה שגרם לצמיחה של העיתונות האזרחית.

"יש לזה מקום. יש מקום לתוכן של בלוגרים, אבל לא כל אחד יכול להיות עיתונאי. בהאפינגטון פוסט, הבלוגרים מכינים 40% מהתוכן שעולה בכל יום, אבל הם מושכים רק 14% מהקליקים, ועדיין חשוב שהם יכתבו. 40% זה הרבה - בכל יום עולות בהאפינגטון פוסט 1,600 כתבות. חלקן נוצרות על ידי עיתונאים וחלקן על ידי בלוגרים".

זה רק השלב הראשון, לפי מיימן, ואנו עומדים גם לפני השלב השני שבו תוכן גולשים יחליף גם את העיתונות המשודרת באמצעות אפליקציות כמו פריסקופ, שיכולות להעביר שידור חי לעוקבים אחר גולש מסוים. "אני מבין לחלוטין איך שידור בפריסקופ יכול להיות משמעותי מאוד", הוא אומר. "לכל אחד יש כיום סמארטפון. כל אחד יכול ליצור תוכן. לא הכל יהיה איכותי, אבל הוא יכול לסייע בסיקור אירועים גדולים כמו אירוע הטרור בבוסטון. להרבה אנשים שם היתה היכולת לדווח על המתרחש. עם זאת, עדיין צריך לסנן את התוכן האיכותי ביותר. צריך לבחור מה להפיץ לקוראים, אבל זה מוסיף ערך. לשלוח עיתונאי לכל מקום עולה הרבה כסף".

לדעת לרכוב על הטרנדים הנכונים

AOL

מה היתה האסטרטגיה שלך בהאפינגטון פוסט? איך הצלחת להוביל לגידול בתנועת הגולשים?

"בסופו של דבר רכבנו על חלק מהטרנדים הגדולים. הבנו את המדיה החברתית - איך נכנסים לעולם הזה ומה אנשים משתפים.

"אנחנו אומרים לכל עיתונאי שכותב 1,000 מלה שצריך לבחון את הכותרות לכתבה. זו לא עבודה רבה. פשוט בוחנים חמש כותרות לאותה כתבה, ובתוך שעה אפשר לדעת מה הכותרת שעובדת הכי טוב. זה מחיר קטן שצריך לשלם, והוא יכול לעשות את ההבדל בין 10,000 קוראים לכתבה או 5 מיליון קוראים לאותה כתבה. לא צריך לשנות את התוכן - רק את הכותרת.

"נכנסנו גם לווידיאו, וחשוב להבין מה זה יעשה לעיתונאים שמדווחים. טלוויזיה היא נייחת מאוד - היא לא נכנסת לטרנדים חדשים כמו שידור חי מפריסקופ. היא צריכה למצוא דרך לכיסוי חדשותי מנקודת המבט הזאת. בנוסף, בחנו מודלים בארה"ב והעברנו אותם ל–15 מדינות. זה עזר לנו להפוך מארגון חדשות אמריקאי לארגון עולמי".

מה השתנה בשיטות העבודה העיתונאיות בתקופה שלך בהאפינגטון פוסט?

"מנקודת מבט עיתונאית, הרבה דברים. אבל הייתי מנכ"ל, לא העורך הראשי".

היו לך חילוקי דעות עם אריאנה האפינגטון?

"לא היו לנו חילוקי דעות בעניינים מרכזיים. אני חושב שאם רוצים להצליח בעולם שבו יושרה מערכתית היא חשובה, צריך להסכים על הדברים הגדולים. אם לא מסכימים עליהם, זה עלול לגרור למטה את המערכת".

ומה לגבי שיטות העבודה העבודה העיתונאיות?

איל מרילוס

"זה התפקיד של העורך הראשי. לא היתה לי אמירה בנוגע לזה. לא אמרתי לה לשנות דברים, או להסיר דברים מהעמוד הראשי".

אבל יש עיתונים בעולם שבהם המנכ"ל דוחף לשינויים בהתאם לשיקולים מסחריים.

"נכון, אבל זה דומה לשאלה על תוכן שיווקי. יש ארגוני חדשות שחושבים שעיתונאי צריך לעבוד על דברים כאלה ולהיות מעורב בעסקים. באופן אישי, אני לא מאמין בזה. לכן היה לנו סטודיו פרסום בתוך האפינגטון פוסט. היו בו העיתונאים שלו, שכתבו רק למפרסמים, אבל ברגע שהם חצו את הכביש הם לא יכלו לכתוב כתבה על אותו מפרסם. זה היה פוגע ביושרה של כל מה עשינו. מנקודת המבט שלנו זו הבחנה חשובה".

דיברת על השימוש בווידאו. אפשר להבין למה משתמש יצפה בסרטון וידיאו קצר או בדיווח קצר, אבל מערכות חדשות, שחלקן מבוססות אינטרנט, מקימות אולפנים גדולים לשידורים חיים וארוכים. אילו יתרונות הן יכולות לקבל מהקמה של מה שיכול להיות בעצם עוד ערוץ טלוויזיה?

"צריך להסתכל על הדוגמה של CNN וארה"ב. כשגדלתי, CNN היה המקום להגיע אליו - הם יצרו את החדשות העולמיות ובמשך 20 שנה זה היה המקום שרצית לצפות בו כשמשהו קרה, משהו נשרף או אם היה משבר עולמי.

"אם בוחנים את הבעיות שם, מנקודת המבט החיצונית שלי, הם ניגשים להתפתחויות הטכנולוגיות מנקודת מבט מסורתית. יש עוד כמה ערוצים חדשותיים כאלה. במתקפת הטרור בבוסטון, למשל, ערוץ חדשות מסורתי לא יוכל להביא את כל הסיפור לפני שיהיו לו שלוש ניידות שידור עם מגיש שיעמוד באזור האירוע ויספר לך מה הוא רואה, ואז תסמוך עליו. זה יכול לקחת לערוץ הטלוויזיה 10 או 14 שעות. כיום אנשים רוצים לדעת מיד מה קורה".

"AOL היא לא
 שחקנית קטנה"

במאי הודיעה ענקית הטלקום האמריקאית ורייזן על רכישת AOL בעסקה בשווי 4.4 מיליארד דולר. במסגרת העסקה נהפכה AOL לחטיבה של ורייזון, וכך נבלעה החברה שהיתה מאריות האינטרנט 
וב–2002 הגיע שווי השוק שלה ל–150 מיליארד דולר. הרכישה אמורה להעניק לוורייזון, שמעוניינת להיכנס לשוק הווידיאו המקוון, גישה לטכנולוגיה המתקדמת ש–AOL פיתחה למכירת פרסומות ולהפקת סרטונים באיכות גבוהה.

AOL, שהיתה מספקיות האינטרנט הראשונות בארה"ב, עברה שינויים רבים לאורך השנים. מאז המיזוג הכושל שלה בשווי 164 מיליארד דולר עם טיים וורנר בשיאה של בועת האינטרנט, היא ביצעה רכישות רבות, ובהן של האתרים האפינגטון פוסט, טק קראנץ' ואנגאדג'ט, ועברה בשנים האחרונות להתמקד בתוכני וידיאו.

איך העסקה תשנה את החברה? לפני שני עשורים נחשבה החברה לענקית אינטרנט, אבל כיום אפשר להגיד, וגם זה יהיה מעודן מאוד, ש–AOL היא שחקנית קטנה בהרבה.

"הכל תלוי למה אתה משווה".

לגוגל או לפייסבוק.

"מבחינת ערך, אולי. אבל מבחינת הגעה לקהל יעד אנחנו לא שחקנית קטנה. AOL מגיעה ל–400 מיליון משתמשים בחודש".

אתם חושבים שתוכלו לחזור לימי הזוהר שלכם?

"אם הכוונה להכנת דיסקים לאנשים שרוצים להתחבר לאינטרנט, אז לא", מתייחס מיימן לתקופה שבה החברה היתה בעיקר ספקית אינטרנט, ולא יצרנית תוכן. "כיום הכל קשור ליצירת עסקי מדיה וטכנולוגיה. כדי לעשות את זה, אני חושב שזה נהדר שוורייזון נכנסו כבעלים. הם יכולים לעזור לנו להאיץ את התהליך. יש להם 110 מיליון מנויים סלולריים, וזו החזית הגדולה הבאה. אנחנו מאמינים שהמדיה הסלולרית היא המקום שאליו הדברים הולכים. מהבחינה הזאת אנחנו בעמדה טובה. גם עבורם מעניין להיכנס לתחום של מדיה ותוכן. הם יכולים למנף את זה באמצעות המנויים שלהם, וזה בעצם מה שנראה כיום".

ורייזון ו-AOL פתחו לקראת סוף ספטמבר את שירות הווידיאו שלהן. הוא יכלול, לפי מיימן, תוכני פרימיום כמו משחקי ספורט וסרטים הוליוודיים, וגם תוכן מקבוצת AOL. לצד זאת, ורייזון רוצה להפיק תוכן מקורי, שיתחרה באמזון ונטפליקס - תשובה אפשרית ל"כתום זה השחור החדש" ו"טרנספרנט".

יש מקום לעוד שחקנית בשוק הזה? יש את אפל, נטפליקס ואמזון, גוגל מנסה להיכנס לתחום, ויש גם את ערוצי הטלוויזיה המסורתיים שפעילים ברשת.

"הדבר המעניין כאן הוא שזה שירות סלולרי, ושירות סלולרי נהפך לפלטפורמה המרכזית לדברים האלה בכל מה שקשור לתוכן טלוויזיוני", מסביר מיימן את הערך המוסף של ורייזון.

"ברוב השירותים המוצעים כיום אתה פשוט צופה. אבל אם מדברים על חשיבותה של המדיה החברתית ועל האופן שבו אנשים צורכים מדיה, צריך להטמיע את האפשרויות האלה למדיה - ובתקווה, זה יבדיל אותך וייתן לך להציע משהו חדש ושונה. אם תעשה את מה שכולם עושים יהיה לך קשה".

אתה לא חושב שיש גם ככה יותר מדי תוכן מקורי?

"אני לא יודע אם יש יותר מדי. יש הרבה, וחשוב שיהיה תוכן שונה למשתמשים. הטכנולוגיה נהפכת לחשובה כשהולכים בנתיב הזה, ולכן אני חושב שיש לנו סיכוי טוב ביצירת תוכן מותאם באופן אישי בצורה טובה יותר ממה שתמצא במקומות אחרים".

"הגישה הישראלית שונה מכל מקום אחר"

לפי מיימן, העסקה עם ורייזון תאפשר ל-AOL "לחשוב בגדול ולהיות אגרסיבית יותר", ובדרך אולי לרכוש עוד חברות, מה שפותח חלון בפני חברות ישראליות בתחום הווידאו.

AOL מחזיקה בישראל מרכז פיתוח שמעסיק כ-150 עובדים ומגייסת בימים אלה 50 עובדים נוספים. ב-2010 רכשה החברה את 5MIN הישראלית תמורת 65 מיליון שקל, כחלק מהאסטרטגיה שלה להתמקד ביצירת תוכן. אחרי העסקה מונו מייסדי חברת הווידאו הישראלית לבכירים בתחום ב-AOL, אך מאז הספיקו לפרוש ממנה. מרבית העובדים של AOL בישראל מועסקים בפיתוח לתחומי הווידיאו, שבו עסקה 5min, והיתר עובדים בפיתוח של תחומים שנוספו ל–AOL עם רכישתן של החברות הישראליות Relegence ו–Yedda. ב–2013 רכשה החברה את Adap.tv ב–405 מיליון דולר וב–2014 את Converto ב–101 מיליון דולר.

בנוסף, AOL מפעילה בישראל את נאוטילוס, תוכנית ליווי והשקעה בסטארט־אפים. מיימן ניצל את ביקורו בישראל בספטמבר לביקור בחממה הישראלית, ואולי לחפש את הרכישה הבאה.

כשאתה פוגש יזמים ישראלים ואנשי עסקים, אתה רואה הבדלים תרבותיים?

"כן, לחלוטין. אני חושב שהגישה והאווירה שיש לכם כאן שונות מאוד מבכל מקום אחר מהבחינה של עשיית העסקים והאמביציה. לא ראיתי את זה בשום מקום. רובכם הולכים לצבא ובעלי רקע מרשים. אתם ממוקדים מאוד".

להגיד שאנחנו ממוקדים מאוד זו בעצם מלה מכובסת לזה שאנחנו חצופים?

"אני לא חושב שהישראלים חצופים. כמובן שיש כמה", אומר מיימן בגמגום, וטוען שהתווית הזאת הודבקה לישראלים בעיקר על ידי בריטים. "אני דווקא אוהב את זה, כי אני בא מהמדינות הנורדיות. אני אוהב את הישירות. יש מי שיגיד שזו חוצפה, אבל באופן נורמלי אנשים יגידו לך באופן ישיר איך הם רואים את הדברים. אני מעריך את זה".

אפשר לצפות לרכישות נוספות של AOL בישראל בזמן הקרוב?

"אני מקווה. אנחנו מתכוונים להגביר את המיקוד שלנו בווידאו ובמובייל - וחלק מזה מונע מתוכן וחלק מזה מונע על ידי טכנולוגיה. המקור של חלק מהדברים הוא חברות שאנחנו כבר עובדים איתן. אני לא אומר שנרכוש אותן, אבל יש חלק מהחברות שנוגעות בתחומים שלנו שלא השקענו בהן, כמו פלייבאזז, אאוטבריין וטאבולה. יש הרבה שחקניות חזקות. כך גם התחילו הדברים עם הרכישה של 5min לפני חמש שנים.

"בישראל יש ראייה מרעננת על וידיאו מקוון ועל מה שיקרה בעתיד, ולכן חשוב שיהיו לנו כאן מעבדות מו"פ ומתכנתים. אנחנו רוצים להעסיק עוד ועוד מהנדסים כאן, ואנחנו פתוחים לעוד עסקים ישראליים. ישראל היא מקום חשוב עבורנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#